יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון מחוז חיפה, איתמר בן דוד, מסיים את תפקידו אחרי חמש שנים סוערות בהן כיהן כגורם התכנוני הבכיר ביותר במחוז. רגע לפני סיום תפקידו ומעבר לתקופת צינון, מדבר בן דוד בגילוי לב על הנושאים הבוערים ועל ההחלטות שהתקבלו בוועדה וצפויות להשפיע על פיתוח חיפה והאזור בעשרות השנים הבאות.
מה השתנה מבחינה תכנונית בחיפה והמחוז?
"התפיסה שלי אמרה שנכון ורצוי שלכל רשות תהיה תוכנית מתאר כוללנית, שתציב מטרות פיתוח לטווח ארוך ומטרות שימור הסביבה. זה הכרחי כדי שתושבים ידעו מה הייעוד התכנוני לאזור שלהם. כך למשל נתתי תוקף לתוכנית חפ/2000 – תוכנית המיתאר של חיפה - בשנה הראשונה שלי. גד זאבי התנגד, אבל יכולנו לו. לקליש בשנתה הראשונה היו השגות, אבל בסוף הנחתי על שולחנה את התוכנית. הסברתי לה שזו תוכנית שעובדים עליה 15 שנה, והיא מוזמנת לבקר אותה, ובעיקר מוזמנת לעדכן אותה. גם בנשר נכנסה תוכנית מתאר לתוקף, ונערך טקס עם רועי לוי. בטירת כרמל, תוכנית המתאר נמצאת בשלבי הפקדה. בטבעון נכנסה התוכנית לתוקף לפני שנתיים וגם בקרית ים. בעתלית אושרה תוכנית לפני שנתיים. בביאליק ובמוצקין לא נרשמה התקדמות, ובקרית אתא היא נעצרה. צר לי על כך".
מה כל כך חשוב בתוכניות מתאר?
"העיר החיפה התנהלה על פי מסד נתונים מתקופת הבריטים. חשבתי שכמו בתל אביב, יש לעשות סדר. לציבור מגיע לדעת מה צפוי להיבנות במקום בו הוא גר. זה בהחלט הישג".
יש ביקורת על התנהלות הוועדות המקומיות לתכנון.
"השקעתי לא מעט בליווי הוועדות המקומיות, ויש מקום רב לשיפור שלהן. כך למשל בוועדות חיפה והקריות יש מקום לשיפור בנושא הקשר עם היזמים. הוועדות האלו חשובות לתושבים, כי התושב נתקל בהן יותר מאשר במחוזיות.
"הוועדות המקומיות הן גם יותר פוליטיות מטבען, ויש הטיות פוליטיות. דוחות מבקר המדינה מעידות על כך. לי אין סמכות להתערב בהן אלא רק ללוות אותן".
התחדשות עירונית
הצלחתם לקדם תוכניות התחדשות עירונית?
"עם כניסתי לתפקיד ב-2017 הודעתי שבכוונתי להתחרות בוועדות הארציות, לקדם תוכניות באמצעות הוועדה המחוזית, וזאת מתוך הבנה כי תכנון צריך להיות קרוב לתושב. הצלחנו בהיבט של תוכניות החדשות עירונית, ו-87 אחוז מהתוכניות מקודמות בשנה וחצי. יזמים יודעים שהם מקבלים את יומם במחוזית, ואין צורך לכתת רגליהם לירושלים".
ועדיין, יש מי שמבקש לקדם תוכניות בוועדות הארציות ולא במחוזיות.
"נכון, ולדעתי זו טעות. אני קורא לכל ראשי הערים וורמים אחרים, היזהרו מהבעת התנגדות לתוכניות ממשלתיות, אחרת במקום הוועדה המחוזית תקבלו ועדות ארציות, עם פחות רגישות לאזור. בעקבות ההתנגדות העזה של ראש העיר חיפה לתוכניות נמל המפרץ, בחברת נמלי ישראל ניצלו את זכאותם על פי תיקון 101 שמאפשר לכל מוסד ארצי להתנהל בוועדות ארציות, ועברו להתנהל מול הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), שם אין הליך התנגדויות. אני מבין אותם. ראשי ערים חייבים להיות יותר פרגמטיים, ולהמשיך להתנהל במחוזית - גם אם הם חושבים שההתנהלות היא זוועה. בארציות יהיה הרבה יותר קשה עבורם להכניס שינויים לתוכניות".
בעיריית חיפה טוענים שהמדינה דורסת את העיר ודואגת רק לאינטרס שלה.
"המדינה והעירייה הם לא גופים בעלי אינטרסים נפרדים. נמל המפרץ הוא של חיפה כמו שהוא של המדינה. אפשר לצמצם את הפערים ולנהל דיאלוג מול הממשלה. לצערי, דיאלוג שכזה לא נוהל ולא לא עבר במחוזית. אפשר להשיג יותר בדיאלוג מאשר בשבירת כלים".
מה התוכנית המשמעותית ביותר לאזור חיפה שעל שולחן התכנון?
"אין ספק שזו תמ"א 75, הנוגעת להסדרת מפרץ חיפה. זו תוכנית בעלת סוגיות סביבתיות. טענתי לפני שנים כי בשביל שינוי גדול של סגירת בזן יש צורך בהחלטת ממשלה. לא יכולנו לעשות את זה לבד. חלפו שנים, התקבלה החלטת ממשלה, הצעת מחליטים, הוקמה מינהלת, ולב הממסד התכנוני עוסק בסגירת בתי הזיקוק. יש פה שינוי דרמטי שיחייב מציאת פתרונות למעבר מזיקוק לייבוא תזקיקים. יישום התוכנית יאפשר לילדינו ואולי לנכדינו להסתכל מטיילת לואי ולראות רצף אורבני מחיפה דרך המפרץ ועד הקריות. צפויים עוד מאבקים ציבוריים גדולים, אבל זה בהחלט צעד דרמטי".
בזן והמפעלים
התוכנית עוד יכולה להיעצר?
"לתעשייה יש אתגר עצום ביישום התוכנית. יש עוד הרבה עבודה, אך להערכתי, התוכנית אינה הפיכה, וגם אם תיעצר לפרקים, היא תמשיך".
הופעלו על הוועדה מחוזית לחצים בנוגע לתוכנית המפרץ?
"בוודאי שיש לחצים. לאורך השנים ניסו לקדם יוזמות שונות, אך הדבר היחיד שאישרנו אלו מתקנים שבאופן מובהק משפרים את איכות הסביבה.
"בזן למשל רצו לבנות תחנת כוח לגז טבעי. הם לא אהבו את ההחלטה של המחוזית, והגישו עתירה שעוד תתברר בבית המשפט. בזן ניסו לקדם את בניית מתקנים מכוח שרשור של תוכניות מנדטוריות. את זה לא יכולתי לקבל".
אתה איש הגנת הטבע לשעבר. לא קשה לאשר בנייה תוך הבנה של השלכותיה על הסביבה?
"אני איש ירוק, וככזה נתתי העדפה ברורה להתחדשות עירונית וציפוף בנייה, במקום בנייה חדשה בשוליים. גם התושבים חייבים להבין שחיפה, כמו המדינה כולה, הולכת להשתנות בכל הנוגע לבנייה. העיר תהיה צפופה יותר. אם עכשיו בחיפה ובקריות יש בכל שכונה בניינים של 2-4 קומות, אז נראה בניינים של 6-12 קומות. ללא הבנייה לגובה, נאבד את השטחים הפתוחים".
מה התוכניות הירוקות שקידמת?
"את תוכנית פארק נחל הקישון, פארק ענק בגודלו, וזאת למרות התוכניות של חברת נמל ישראל באזור. יער חוף הכרמל, שמורת ראש כרמל, פארק נשר, ועוד. ניצלתי את כוחי לקידום תוכניות טובות".
אתה גם אישרת את הרחבת דניה.
"תושבים בדניה בוודאי כועסים עליי, אבל אזכיר כי היזם קידם תוכנית שתואמת לתוכנית המתאר הכוללנית, ואחרי מספר עררים שהוגשו, בבית משפט הוכרע כי אין כל פגיעה בפארק בכרמל. זה מאבק קלאסי של תושבי שלא רוצים שיבנו לידם (NIMBY). אנשים חשבו שהם קו אחרון לפארק, אבל היזם פעל על פי תוכניות, לא פגע בפארק. דין דניה כדין חליסה. תושבים טענו כי תוספת התושבים ב-226 הדירות שייבנו תגרום לסכנה בזמן שריפה, ויווצרו עומסי תנועה. איפה הייתה התנגדות אותם התושבים כאשר עיריית חיפה נתנה לגליזציה למאות דירות שפוצלו בשכונה? דאגנו שלא יפגעו להם בנוף ואיזנו בין האינטרסים השונים".
תחבורה ורכבת
היקפי הבנייה בחיפה נמוכים?
"אני יכול לומר שהיקפי תוכניות ההתחדשות העירונית בחיפה מדהימים. אני דווקא רואה הסתערות של יזמים על העיר. ליזמים אולי קשה בעיר בכל הנוגע לוועדות מקומיות ועירייה, אבל הם ממשיכים לפעול בה".
אז למה לא רואים יותר בנייה?
"השינוי האמיתי בעיר יקרה בסיוע אמצעים משלימים מהמדינה. אם המדינה תמשיך להשקיע רק בגוש דן, והגודש במרכז יימשך במקום שיפוזר בדרום והצפון, אנו חוטאים לדורות הבאים. כמה כסף השקיעו בחריש? למה לא להשקיע בעיר שיש לה תחבורה ציבורית? חיפה נהנית מפיתוח משמעותי, ואם ישקיעו בתשתיות, יאפשרו הגדלת פעילות כלכלית והיקפי בנייה. למה לא רואים חברות ממשלתיות שפועלות בעיר? למה לא מזרימים כסף למרכז החדשנות? יש לספק מנגנונים שעוזרים לשלטון המקומי להתפתח. כך המדינה צריכה לגבש אסטרגיה בפיתוח שטחי התעסוקה הקיימים".
מדוע היו עיכובים בנאות פרס ב'?
"היו עיכובים שנבעו מחילופי הממשלה. לפעמים נתקלים בבעיות, ואין מי שיפתור לך אותן. היו בין היתר עניינים של תחבורה, אבל אנחנו במחוזית הסרנו את כל המגבלות בתוכנית המבואות הדרומיים. אנחנו 'תיקתקנו' את התוכנית מהר יותר מהרחבת דניה. הפקק שנותר הוא בין מהנדס העיר חיפה והיזמים. יש קושי בקשר ביניהם. אני מציע למהנדס שיתחיל לעבוד, ושהוועדה המקומית תעבוד במרץ. אין סיבה שהיזמים הראשונים לא יקבלו היתרי בנייה בחודשים הקרובים".
מה מצב התחבורה בחיפה? גם פה יש פקק.
"לצערי לא הוגשו למחוזית תוכניות משמעותיות בנושא תחבורה ציבורית והסעת המונים. לא ראיתי תוכניות לסלילת כבישי גישה מרכס הכרמל מערבה. משרד התחבורה לא שם לו למטרה לקדם את התחבורה בעיר.
"היה רצוי לפתח מטרו באזור ולא מטרונית. יש היום טכנולוגיות חדשות ומתקדמות להעברת נוסעים, ואני לא רואה את זה באזורנו".
מתי נראה שיקוע רכבת בחיפה?
"ברכבת ישראל מקדמים חלופה מתחת להר הכרמל, כי בגליל רצו לקדם חלופות תוך דילוג על חיפה. נשמע לך הגיוני שידלגו על חיפה? יש רכבת שלא עוצרת ב-4 תחנות בתל אביב? רק בחיפה זה עולה על הדעת. מדהים שבצפון לא סופרים את חיפה וממהרים לתל אביב.
"הדבר הנכון הוא לשקע את הרכבת בחיפה, ולצערי העירייה לא מיקסמה את השיח עם הממשלה בנושא, שצריכה לתקצב את המסילה בעיר ולבטל את החיץ בין העיר והים מתקופת הבריטים".
שדה התעופה
קליש החליפה את יהב. ראית שינוי תכנוני?
"אני לא בא לחלק ציונים. אבל כואב לי שהכיסא של עיריית חיפה במליאת הוועדה הארצית נותר ריק. בעבר, סגנית ראש העיר, חדוה אלמוג הייתה משתתפת בוועדות הארציות, השמיעה את דעתה, בלטה והשפיעה. עכשיו זה לא קורה, וחבל. לתפיסתי, יש מקום להשפיע. זה ויתור על כוח לעצב מציאות. זה ויתור על קול חשוב של הערים הגדולות, קול שונה מוואדי ערה, לדוגמה. חיפה, הקטר של המחוז, פחות נשמע".
קליש מתכננת ערים. זה בא לידי ביטוי?
"לזכותה ייאמר שהיא הניעה תוכניות בהדר, בעיר התחתית, בנוה שאנן ובשכונות החוף. עשו המון. אני לא בטוח שזה חלחל לשטח וליזמים, ולא רואים את הביטוי של זה.
"מה שלא לזכותה, גם חייב להיאמר. אני חושב ומצפה מבעלת מקצוע, שאחרי שהענקתי לה את תוכנית המיתאר, הייתה שוקדת על עדכונה. הצעתי וביקשתי כי ניתן לעדכן את נושא הבנייה לגובה ואת הצפיפות. בעירייה לא הרימו את הכפפה בצורה רצינית, ומאחר שאין עדכון, העיר מפסידה שנים של תכנון רלוונטי. ציפיתי שהכפפה תורם בקלות".
אתה בעד שדה תעופה בחיפה?
"להבנתי, משרד התחבורה הפנה עורף להרחבת השדה בגלל התנהלות העירייה. בגלל שהעירייה לא שיתפה פעולה הנושא הועבר לוועדה לתשתיות לאומיות. אין ספק כי ככל שהשדה יורחב, יוותרו בעיות תכנוניות, וקיימת מגבלת גובה.
"חיפה יכולה הייתה לפעול אחרת, לגבש החלטה עם ראשי הקריות, ויחד לפעול כמטרופולין שרוצה שדה.
"לצערי, חיפה אינה מתנהלת כבירת המטרופולין. במקום לפעול יחד עם ראשי ערי המפרץ, קליש הלכה עם המועצה האזורית עמק יזרעאל, וימים יגידו אם עשתה טוב.
"אני דווקא רואה בשדה הזדמנות שאין לתל אביב. שדה תעופה בחיפה, שגודלו טרם נקבע, ליד מטרו, ולא רחוק משדה תעופה משלים בנווה דוד, זה בהחלט אפשרות. אין מטרופולין גדול ללא שדה תעופה מתקדם. זה יכול להביא לפיתוח רציני של הצפון. בטבעון ובקריות אולי יכעסו, אבל יש לבדוק תכנונית את הנושא, ולא לפחד מביקורת ציבורית".
קראו גם: >>
לאן פניך מכאן?
"אחרי עשור כמנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, וחמש שנים נוספות כיו"ר הוועדה המחוזית לתכנון חיפה, אני מרגיש שעמדתי ביעדים שהצבתי לעצמי.
"אני גאה שהייתה לי דלת פתוחה וקידמתי תכנון ירוק. נתתי זכות ערר לרבים יותר מקודמיי. ועכשיו אמשיך הלאה לתקופת צינון. אני משלים חמש שנים מלאות.
"אני מיציתי. הודעתי מראש שאני מסתפק בתקופה קצובה, וכי תפקידים כאלו יש לעשות בצורה מדודה. אני מפנה את מקומי לאחרים, אחרי כהונה מלאת הישגים למחוז".
