לא קל למצוא בימים אלה בישראל אדם אופטימי. ועדיין, בשבוע שעבר היה זה חתן פרס נובל לכימיה פרופ' אברהם הרשקו, שאמר בראיון ל"מיינט חיפה", כי הקטסטרופה אליה נקלענו, עשויה להוביל בסופו של דבר לשינוי מבורך במדינה.
פרופ' הרשקו אף קרא להניח, עד סיומה של המלחמה, את המחאה נגד הממשלה והעומד בראשה. הוא הוסיף כי לנוכח המספר הגבוה של חללי צה"ל חובשי הכיפות, אותם הגדיר "גיבורים", הוא מציע הידברות במקום מאבקים.
בעקבות דבריו של פרופ' הרשקו, ביקשנו לראיין קולגה שלו, חתן פרס נובל נוסף מחיפה, פרופ' אהרן צ'חנובר.
"אני בסך הכל חתן פרס נובל ואין לי יכולת לדעת מה יקרה", הוא מבקש להדגיש. "אני רק יכול לומר את אשר על ליבי לנוכח האירועים הקשים של ה-7 באוקטובר והמלחמה המתנהלת מאז".
את דבריו בוחר פרופ' צ'חנובר לפתוח בביקורת על אחד מקודש הקודשים הישראלי – צבא הגנה לישראל.
"אין צל של ספק שהיה פה כישלון קולוסאלי של צה"ל. זה מטורף. לא רק שלא צפו את אירוע ה-7 באוקטובר אלא שלא ידעו מה קרה מתחת לאדמה במשך שנים. ואם ידעו אז לא עשו שום דבר למנוע את זה. מדי שנה הצבא סוחב עשרות מיליארדי שקלים מהמדינה. נראה כאילו הכל התבזבז. על מה זה יצא? זו אכזבה אדירה. למה הדבר דומה? אם משרד החינוך היה מקבל תקציבים של מיליארדים ובסוף התלמידים לא היו יודעים קרוא וכתוב. לצד השני לא היה טנק אחד והצליחו להוריד מדינה שלמה על הברכיים ושפכו כל כך הרבה דם".
הפילוג וההסתה
לפני המלחמה, כמו חברו פרופ' הרשקו, פרופ' צ'חנובר השמיע קול ברור נגד הרפורמה המשפטית וראש הממשלה נתניהו. "אם ברור שאנשי הצבא הולכים הביתה, ברור עוד יותר שנתניהו והממשלה ילכו הביתה. הקונספציה של נתניהו קרסה, ולא נשכח את הפילוג וההסתה נגד הצבא שהוא הוביל. הצבא נאלץ להתעסק עם טענות לסרבנות שלא הייתה, ולהקדיש זמן לשטויות בגלל לוין ורוטמן. נתניהו רוצה למלט עצמו ממשפט אבל אנחנו צריכים לדאוג לעתיד המדינה. מעבר לנתניהו יש לישראל בעיות עמוקות יותר".
קראו עוד:
חתן פרס נובל מביט בעיניים פסימיות על הנעשה בישראל ועל מצבה מאז פרוץ המלחמה. "גם אם הממשלה ובכירי הצבא ילכו הביתה ויבואו טובים יותר במקומם, עדיין אנו מוקפים במדינות מוסלמיות שיורות על ספינות שלנו, גורמים לבידוד שלנו. משתקים אותנו בים, ואנחנו במקום לנהל מלחמות בשטח שלהם, כמו שהציע בזמנו בן גוריון, אנו נלחמים בשטחנו".
גם העתיד עליו מביט פרופ' צ'חנובר, אינו נראה טוב יותר. "יש פחדים ויש חששות. מחר יכולים להפציץ את חיפה. כל המלחמה גרמה למחשבות על עתיד המדינה. אנשים ירצו לעזוב. הקטר הכלכלי יעזוב את ישראל. אני אשאר פה עד המוות אבל יהיו רבים שילכו, יישארו כל החרדים ואלו לא יוכלו לנהל את המדינה".
אז מה אתה מציע?
"חייבים לעשות סדר חברתי חדש לגמרי אחרת ישראל לא תתקיים. יש לשלב את הערבים בשוק התעסוקה, כמו את החרדים. ראינו שהערבים לא בוגדים ואין שום מרד. אולי הם פוחדים אבל הם לא מעסיקים את המשטרה".
גם הסינים מבינים
חברך לנובל הציע לא להפגין במלחמה.
"אחרי זריקת נתניהו ומרעיו יש לעשות ריסטארט למדינה. יש לצאת להפגנות ולסגור את המדינה אם הממשלה ובכירי הצבא לא ילכו הביתה. כל נושא תקציב המדינה מעורר גועל נפש. לגבי הפגנות במלחמה, אני לא רואה את המלחמה מסתיימת מהר כל כך. עוד חודש צריך לעשות משהו".
איך אתה מסביר את הקו האנטי ישראלי באוניברסיטאות בארה"ב?
"שמענו וראינו את נשיאות האוניברסיטאות, ביניהם הרווארד, שנמנעו מגינוי הטבח ולא חזרו בהן מהתבטאויות קשות נגד ישראל. הנשיאות הללו פחדניות שלא מבינות את המצב. אנו רואים צביעות עצומה ואימוץ של הנרטיב הפלסטיני. באוניברסיטאות שתקו אחרי שנשיא סוריה אסד הרג חצי מיליון סורים ועוד כמיליון סורים הפכו לפליטים. מישהו ידבר על זה בהרווארד? העולם רואה ושותק לנוכח רצח נשים ברחובות איראן רק בגלל שלא לבשו חיג'אב. העולם שותק לנוכח רצח הנשים ושלטון הפחד שמשליט הטליבן. לא ראיתי גינוי לרצח העם שביצעו הטורקים בארמנים. הצביעות חוגגת".
5 צפייה בגלריה
גם הם היו חלק מהקונספציה. נתניהו, גנץ ואייזנקוט בחילופי הרמטכ"ל
(צילום: אלכס קולומויסקי)
איך בכל זאת מתקדמים?
"קודם כל הממשלה צריכה ללכת אחרי הנזק הגדול שעשתה לנו עם ההפיכה המשפטית שפילגה את העם ועכשיו המלחמה. גם גנץ ואייזנקוט צריכים ללכת כי לצערי הם חלק מהקונספציה שקרסה. במקום אלו שילכו צריכים להביא אנשים שיבואו לעבוד למען העם".
מי יישאר אם כולם יילכו?
"אין לי פתרון קסם. החשש שלי שהצעירים המוכשרים יעזבו את ישראל ולא ירצו להיות פה. חברות הגדולות לא ירצו להיות פה".
איך ייגמר משבר החטופים?
"הצבא אומר שהלחימה תוביל לשחרורם אבל אני לא בטוח. לנוכח עדויות על מצבם לא ברור כי כולם בחיים. כואב הלב על המצב אליו הגיעו השבויים בגלל המדינה".
כחתן פרס נובל, מסתבר שאנחנו כבר לא הכי חכמים בעולם.
"עכשיו אנחנו יודעים שאנו לא חכמים כמו שחשבנו. גם עמים גדולים מבינים זאת כמו הסינים שפעם העריצו אותנו. נפגע לנו השם בעולם, זה כבר מוביל לאנטישמיות ונראה לאן כל זה יתגלגל. זו השנה הכי גרועה שידענו ואנו בעיצומו של משבר שאת השלכותיו קשה להעריך".
