ניסן בן ארויה, קצין משטרה וחתנו של השר לשעבר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ', תובע בבית הדין לעבודה ממשטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי פיצוי בסך שני מיליון שקל וחצי.
בן ארויה טוען כי במהלך שירותו הפך למאוים על ידי גורמים עבריינים וכי הופקר ונאלץ להתמודד לבדו מול האיום. עוד הוא טוען כי לא קודם בעקבות האיומים כלפיו.
קידום מהיר
בן ארויה שירת במשטרה והגיע לדרגת רפ"ק. לטענתו, הוא מאוים בעקבות טיפול לקוי ורשלני של המשטרה ושל המשרד לביטחון לאומי באיומים כלפיו.
בתביעה שהגיש לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה הוא טוען כי התגייס בשנת 1999 בתפקיד בלש בימ"ר שרון ולאחר מכן שימש כקצין בתפקידים שונים במרחב השרון. בשנת 2003 מונה לתפקיד ראש משרד מודיעין בתחנת ראש העין, שבין השאר היתה אחראית על המגזר הערבי.
בן ארויה טוען כי מפקד התחנה דאז, סנ"צ בני תייאר, פנה אליו והזהיר אותו כי התקבל מידע כללי שמשפחת פשע מתכוונת לפגוע בו. מאז, לטענת הקצין, האיום הלך וגבר. בחודש נובמבר 2004 עבר בן ארויה לשרת כקצין בילוש בתחנת נתניה. בתביעה נטען כי "ברקע הצבתו בתפקיד זו עמדה התחזקות משפחת אבוטבול". בהמשך התביעה טוען בן ארויה כי "התקבל מידע לפיו חברו מספר עבריינים וביניהם אסי ופרנסואה אבוטבול ושילמו לאחרים כדי לחסל אותו".
בתביעה נטען כי על רקע כישוריו יוצאי הדופן של בן ארויה, לאחר מספר חודשים בלבד, מינה אותו מפקד המרחב דאז, תנ"צ מנשה ארביב, לתפקיד מפקד ימ"ר שרון, בתקן של רפ"ק.
בתביעה הוא טוען כי בעקבות האיומים חייו הפכו לגיהנום. "משטרת ישראל לא נקטה בשום אמצעי זהירות אופרטיביים אל מול האיום ואף לא טרחה לשתף את התובע בפרטי המידע המודיעיני במטרה לנסות ולפתור את האיום", נטען בכתב התביעה שהוגש באמצעות עו"ד עודד סבוראי.
עוד נטען בתביעה כי מפקדיו של הקצין היו סמוכים ובטוחים שאין מתאים ממנו לתפקיד זה. בן ארויה טוען כי בעקבות שינוי ארגוני הוא מונה לראש מחלק בילוש במרחב השרון. במסגרת תפקידו ניהל בן ארויה את המבצעים המרחביים מול משפחות הפשע.
בתביעה נטען כי "משטרת ישראל לא טרחה לפצל את ההתמודדות עם ארגוני הפשיעה בין מספר קצינים. תחת זאת, בחרה לשלוח את התובע לכל עימות רציני שהתגלע בקשר לאותן משפחות פשע. מפקדיו של התובע דרשו ממנו להתחכך עם משפחות הפשע ככל האפשר, כדי להחליש אותן וכדי שיעשו טעויות. בעל כורחו הפך התובע ל'פנים של המאבק מול ארגוני הפשיעה' ומצא את עצמו גם פועל בשטח לשם תפיסתם של העבריינים, וגם מעיד נגדם בבתי המשפט".
בתביעה נטען כי בשנת 2009, בעקבות איום ספציפי של משפחת פשע מהמשולש על קצין המודיעין של תחנת טייבה דאז, החליטה משטרת ישראל לפעול נגד המשפחה. את המבצע המסוכן ניהל וביצע בן ארויה, שלא היסס להיכנס לביתו של המאיים הראשי ולהזהיר אותו בשם משטרת ישראל. זמן קצר לאחר מכן התקבל מידע מודיעיני קונקרטי לפיו התובע עצמו הפך למאוים. על פי המידע שהתקבל, חברו יחד משפחות פשע מאזור השרון ושילמו לאחרים כדי לחסל את התובע. בעקבות האיום נאמר לקצין שהוא מוכרז כמאוים ברמה 6, רמת האיום המקסימלית, ולפיכך, הוחלט בין השאר, להצמיד לו ליווי של שני אופנוענים ביציאה הביתה ולאבטח את ביתו 24/7.
בתביעה נטען כי למעט פעולות אבטחה פסיביות וחרף בקשותיו של השוטר, לא ביצעה המשטרה שום פעולה אקטיבית כדי להסיר את האיום. עוד נטען כי התקבל מידע מודיעני לפיו עבריין הקשור למשפחת פשע מתכנן לרכוש אקדח ולפגוע בתובע.
אני אטפל
בתביעה נטען כי בן ארויה דרש ממפקדיו לבצע פעולות להסרת האיום על חייו ועל בני משפחתו, אך דבר לא נעשה. לטענתו, בצר לו ובהיעדר טיפול משטרתי באיום, ביקש התובע אישור לטפל באיום בעצמו, אך הדבר נאסר עליו. הקצין יצא לחל"ת ובשנת 2011, בתום החל"ת, פנה המפכ"ל דאז, רנ"צ יוחנן דנינו, לתובע ושכנע אותו לחזור למשטרה בתפקיד קצין חקירות ביאחב"ל.
במסגרת תפקידו זה שהה התובע בנהריה וטיפל בעניינו של אחד העבריינים הידועים בעיר.
קראו גם:
בתביעה נטען כי בשנת 2014 הורד סיווג האיום שניתן לו, מבלי שיתקבל מידע מודיעני שלפיו אין נשקפת עוד סכנה לחייו ולבני משפחתו. בן ארויה טוען כי בניגוד לנהלים המשטרה מעולם לא טרחה להסביר לו מדוע הוסרה דרגת האיום.
לטענת הקצין, משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי נכשלו כישלון חרוץ בטיפול באיומים כלפיו. "הגם שהמשטרה והמשרד מודעים היטב לאיום המתמשך בו נתון הקצין, מזה מספר שנים, איש לא טרח לעשות מאום כדי להסיר איום זה וכדי לטפל בתובע", נטען בתביעה. "המשטרה והמשרד לביטחון לאומי מחויבים לפצות את התובע על נזקיו הישירים ועל עוגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מהנזקים".
בנוסף הוא טוען כי מרגע שסווג כמאוים בדרגת איום 6, הוא הפך באחת מנכס לנטל. לטענתו, עד לסיווגו כמאוים, מפקדים בכירים התחרו ביניהם אצל מי ישרת ואילו לאחר האיומים, איש לא רצה שהקצין המאוים ישרת תחת פיקודו. בתביעה נטען כי "ניתן רק לשער מה רב היה תסכולו של התובע. מחד, משטרת ישראל מעסיקתו שולחת אותו למשימות מול בכירי משפחות הפשע ומתהדרת בהישגיו, ומאידך, אותה המשטרה נמנעת מלקדם אותו בסולם הדרגות, בשל היותו מאוים על ידי אותן משפחות פשע".
בן ארויה טוען: "הפקירו אותי" ומבקש פיצוי כספי בסך של 2.5 מיליון שקל.
מפרקליטות מחוז צפון נמסר בתגובה: "כתב התביעה התקבל והטענות ייענו כמקובל".
