על רקע פגיעת טיל מדוייק במבנים בצפת וחשש גובר להתדרדרות מערכה צבאית כוללת בצפון, סגן ראש העיר חיפה נחשון צוק מתריע מפני השלכות פגיעות טילים בחיפה.
5 צפייה בגלריה
נחשון צוק
נחשון צוק
אין חשיבה אסטרטגית על הים בישראל. צוק
(צילום: שרון צור)

צוק שהקים לפני שנה את המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, מרכז העוסק בחקר הים, עוקב בדאגה אחר התפתחויות שעלולות להסלים למלחמה כוללת, ומציע להבין עד כמה כבר נפגעה ישראל.
"נתחיל מכך שאנו בעיצומו של מצור ימי בגלל המשבר עם החות'ים בים סוף, ולספינות מהמזרח המבקשות להגיע לישראל לוקח עוד שבועיים כדי להקיף את אפריקה", מסביר צוק, "העיקוף הזה עולה המון כסף וזה פוגע בכולנו. מעבר לכך, לא כל האוניות נכנסו לים התיכון ופשוט ממשיכות לצפון אירופה".
"המצור גורם לבעיות שונות, לרבות קושי בהכנסת תחמושת לישראל, וכמובן ביגוד ומוצרי צריכה אחרים. אין לנו צי ישראלי ונשארנו עם 5-6 אוניות ישראליות. אוניות זרות לא מגיעות אלינו, ופגיעה באוניות בדרך אלינו יכולה להתרחש גם בים התיכון".

5 צפייה בגלריה
אוניית מטען נכנסת לנמל חיפה
אוניית מטען נכנסת לנמל חיפה
המצור הימי רק יחמיר. אוניית מטען נכנסת לנמל חיפה
(צילום: גיאודרונס)

חיפה היא הלב


צוק מציין כי מעבר למצור ימי, חיפה היא לב התעבורה הימית של ישראל, ולכן היא מהווה מטרה אסטרטגית.
"בחיפה יש 3 נמלים מסחריים – נמל חיפה ההודי, מספנות ישראל ונמל המפרץ הסיני. יש לנו 3 נמלי דלק שונים (של גדות ושל חברת נמלי ישראל). רשות הספנות יושבת בבניין הטיל. חקר הימים ואגמים נמצא בחיפה. האוניברסיטה, הטכניון, אלביט ורפא"ל חוקרים את הים. אם כל תשתיות אלו ייפגעו בהתקפת טילים – ישראל תחזור אחורה 15 שנה".
למרות חשיבות הים עבור ישראל, צוק מתריע כי אין חשיבה אסטרטגית ותכנונית בעניין הים. "אין שר ימייה, אין רשות ים. הדבר הכי קרוב זה המרכז הלאומי לחדשנות וכלכלה כחולה שהקמנו, מרכז אליו הצטרף פרופ' שאול חורב – סגן מפקד חיל הים לשעבר. זהו הגוף היחיד בישראל שקיבל הסמכה מהממשלה לדון בנושא הים, וזאת לאחר שהיוזמה הייתה עירונית ואחרי ש-70 שנה אף אחד לא הסתכל על הים".

5 צפייה בגלריה
פגיעת טיל בחיפה ב-2006. ברקע נפילות בים.
פגיעת טיל בחיפה ב-2006. ברקע נפילות בים.
פגיעה בתשתיות בחיפה תפגע קשות בישראל. פגיעת טיל בחיפה ב-2006
(צילום: פרטי)

מאחר וישראל לא חשבה על כל ההיבטים והנגזרות של פגיעה בים, צוק טוען לבעיות בקונספציה הנוגעת לים ולחיפה.
"מי שחושב שנוכל לחיות במצור ימי ולהחליף את האוניות ברכבות, לא מבין על מה הוא מדבר", אומר צוק, "אוניה אחת של 24 אלף מכולות שווה ל-90 רכבות באורך מצטבר של 130 ק"מ. זה לא ריאלי בשום צורה".
קונספציה שגויה נוספת לדברי צוק, היא כי חיפה תוכל להסתמך על קרוזים ולזנוח את המטענים. "התיירים האמריקאיים מגיעים לקרוזים בים התיכון לטובת האקרופוליס, הכותל והפירמידות. מאז הצרות במצרים, לרבים מהם לא שווה להגיע לאזורנו ואי אפשר לבנות עליהם".

5 צפייה בגלריה
MSC MUSICA
MSC MUSICA
לא לבנות על התיירים מהים. ספינת קרוז בנמל חיפה
(צילום: MSC)

קראו עוד:

צוק מתריע מאפשרות הנוגעות לנמלי הדלקים והרחבת ייבוא גז הבישול. "מה יקרה עם טיל חיזבאללה יפגע באונית גפ"ם? אין מחשבה ואין תכנון", אומר צוק, "כך לגבי בניית נמל דלקים ענק בחיפה. תעשיית הרכבים תעבור להיות חשמלית, משאיות יסעו על מימן. למה לבנות נמל ייבוא דלקים ענק? למה משנעים ברום לחיפה במקום שייצאו אותו מאשדוד?".

5 צפייה בגלריה
נמל חיפה
נמל חיפה
חיפה היא לב התעבורה ימית. פריקת אוניה בנמל חיפה
(צילום: Bravo-Zulu Aerials)

סגן ראש העיר ומחזיק תיק הים בעירייה, מסכם ואומר כי לטובת חיפה וישראל כולה, הממשלה צריכה לבחון מחדש את נושא הים, על כל היבטיו והשלכותיו בטווח הקצר והארוך. "עולה חשש נוסף באשר למי ינהל את המרכז לכלכלה כחולה בשנים הבאות. העניין יכול למות וכלכלת חיפה המושפעת מאד מהים, תאבד נכס מקצועי ומשמעותי המסייע בפיתוח העיר".