האזעקה האחרונה בחיפה, שאילצה אותנו למהר לתוך מרחבים מוגנים, היתה אמנם "אזעקת שווא", אבל זו הייתה הזדמנות טובה להזכיר לכולנו שחיפה עדיין תחת איום אפשרי בתקיפה תלולת מסלול בעיקר מצד כוחות אויב מצפון, אך גם מגזרות נוספות.
התרחיש של הרחבת מעגל הלחימה בצפון, מעבר לקילומטרים ספורים מקו הגבול הלבנוני והסורי, איננו מופרך. הן מנהיג החיזבאללה והן ראש הממשלה, וכן שרי קבינט המלחמה וראשי הצבא אצלנו מדברים עליו באופן פומבי.
בדרג המדיני והצבאי בישראל מכריזים כי חייב לבוא סוף לאיום על יישובי הצפון, רצוי בפתרון מדיני ברוח החלטת האו"ם 1701 (החלטה שקבעה כי רצועת בטחון בשטח שמדרום לליטני תפורז), ואם לא אז ניאלץ להרחיק את האיום הזה בכח.
תשכחו מ-2006
בהינתן שתרחיש כזה עלול חלילה להתממש, ולא יושג פתרון מדיני, ולטובת השגת פירוז דרום לבנון, צה"ל יפעל בכח מול חיזבאללה, כח אל קודס האיראני והחמאס בלבנון ובסוריה, אנו צפויים באזור חיפה רבתי למתקפת טילים וכטב"מים נרחבת שלא תהיה דומה אפילו למה שחווינו ב- 2006 במלחמת לבנון השנייה.
תרחיש המלחמה הכוללת איננו קל והוא כולל מאות טילים ואמצעי תקיפה תלולת מסלול על שכונות העיר והתשתיות במפרץ חיפה בכל יום לחימה. היקף הפגיעות יגרמו במשך ימים ואף שבועות לקושי זמני בקבלת שירותים חיוניים בזמן אמת כגון: חשמל, מים, פינוי וטיפול רפואי ומחסה בטוח ונוח לאזרחים שבתיהם נפגעו ואינם ראויים למגורים.
לפיכך, לכל תושב בחיפה וסביבתה צריך להיות ברור כי עלינו להכין היטב את המרחב המוגן בדירה, בבניין או ברחוב, כאשר על פי הנחיות פיקוד העורף בעת אזעקה עדיף לשהות בממ"ד תקני סגור, או במקלט הביתי, או בחדרי המדרגות ובמקרה ורק אם אין פתרון אחר בנמצא, יש לעבור לחדר או מסדרון פנימי שאיננו פונה החוצה.
לצערנו למרות דוחות מבקר המדינה ולקחי מלחמות קודמות, עקב הזנחה רבת שנים, בשכונות רבות בחיפה ועל אף פניות של נבחרי ציבור בחיפה, לרבות הצעתו של יו"ר הירוקים אביהו האן, לא הוקמו מספיק ממ"דים או מקלטים בתוך מבני המגורים בעיר.
לפיכך חלק גדול מהתושבים יאלצו לשהות במקלטים ציבוריים קיימים ברחובות אותן שכונות, בתנאי שהמקלטים הוכשרו לכך מאז 7 באוקטובר ובתנאי שיש בהם אספקת מי שתייה, מזון ועזרה ראשונה לכל הגילאים, כולל עבור תינוקות וקשישים.
גם כיום למרות דרישה שהוצגה במועצת העיר, העירייה לא רכשה מספיק מיגוניות שצריכות להיות מפוזרות באתרים הומי אדם ובמוסדות לימוד על מנת להציל חיים.
מה ניתן לעשות?
אז עצתי הראשונה לאזרחים: אתרו את המרחב המוגן הטוב ביותר שיש בסביבתכם והכינו אותו לשהייה ממושכת כי אנו עלולים להידרש לכך (מקומות ישיבה, מזון ומי שתייה, תאורת חירום, עזרה ראשונה ותרופות חיוניות).
בשלב מסוים לאחר מספר ימים קשים של פגיעות טילים וכטב"מים שעלולים לגרום ללא מעט נפגעים, ניתן לצפות כי רבים יבחרו לצאת זמנית מהעיר לאזורים אחרים בארץ שפחות מאוימים, אך לא כל משפחה יכולה לעזוב ולמצוא פתרון זמני שכזה יש מאין.
לצערנו גם כאן תוכניות מסודרות לפינוי תושבים משכונות בלתי ממוגנות מספיק, שנכללו בהמלצות בעבר, לאור לקחים קודמים שכבר נכתבו, טרם הוכנו ולא הוקצו לכך המשאבים הנדרשים. אפילו תוכנית פינוי המוני של תושבים לאזור מוגן קרוב כמו מנהרות הכרמל, לא תורגלה ולא נבחנה מספיק מעולם וחבל.
כיום ברור שהקונספציה לטיפול בעורף במלחמה הבאה, שהניחה "שיהיה בסדר", היא זו שהובילה את מקבלי ההחלטות בכל הממשלות בעשור האחרון וכך גם בעיריית חיפה. ועדיין ניתן וצריך להיערך ברמה עירונית ומשקית.
כאן בולטת החלטתה התמוהה של ראש עיריית חיפה, אשר בניגוד לשאר ראשי הערים באזור, אפילו לא מכנסת כנראה מסיבות פוליטיות באופן שוטף את ועדת מל"ח (משק לשעת חירום) העירונית! זו הוועדה שבה היו אמורים לדון בכל הנושאים הללו מול נציגי פיקוד העורף, המשטרה וכוחות ההצלה. אז בל נתפלא אם חלילה נמצא עצמנו שוב מופתעים לרעה באירוע שאסור לנו להיות מופתעים ממנו ומהשפעתו הרחבה.
חפשו מרחבי מוגנים
תסריט מדאיג אחר הוא מתקפת פתע לאור היום במטרה לפגוע בכמה שיותר אזרחים במקומות הומי אדם. מי שמסתובב עתה בכמה אתרים פתוחים או סגורים בחיפה, שמסיבות מובנות לא אציין היכן הם, מגלה שבימים מסוימים, המוני בני אדם גודשים את המקומות הללו כבדרך שגרה. מתקפת הפתע ב- 7 באוקטובר הוכיחה לנו שהאויב בוחר את העיתוי והמיקום המתאים לו ביותר והכי פחות מתאים לנו, על מנת לתקוף ולפגוע בכמה שיותר אזרחים.
במקרה כזה, מערכות ההגנה האווירית כמו "כיפת ברזל או "קלע דוד" ודומיהם שאמורות ליירט טילים או כלי טייס שמכוונים לפגוע באותם מקומות, יוכלו לספק לנו הגנה טובה, אם כי ממש לא הרמטית וכבר ראינו זאת במערכה בצפון בחודשים האחרונים. אין הגנה הרמטית וככל שהאויב ישגר יותר אמצעי תקיפה תלולי מסלול לעברנו, כך באחוזים מסוימים חלק מאותם שיגורים יפגעו בכל זאת ויגרמו לנזק ונפגעים במקומות שונים בעיר וסביבתה.
התרחיש הזה של פגיעה במספר שכונות ומתקני תשתית במרחב חיפה מוכר היטב לצבא ולעירייה, אבל כמעט ולא ידוע לאזרחים. חלק מהסיבות להסתרת המידע נובעות מהתפיסה הנדושה והשגויה של "לא לגרום לבהלה מיותרת" או אף חשש מ"לחץ ציבורי מוגזם על הממשלה והצבא". התפיסה הזו של חשש מוגזם מ"בהלה" בציבור היא שגויה בעיני כי בזמן אמת היא רק תחמיר חלילה את המצב, בהיעדר מידע חשוב לציבור שיפגע ביכולת תפקודית נכונה ברמה האישית והקהילתית לפני ובזמן אירועי חירום.
אדרבא, במדינה כמו שלנו ובעיר חיפה שחשופה לתרחישי חירום שונים, נדרש בהחלט ליידע ולתרגל את הציבור למצבי החירום הרלוונטיים, אגב, הכנה כזו דווקא תוריד את "מקדם הבהלה" ותחזק את החוסן שלנו.
בביקור שעשיתי במדינות כמו למשל יפן, התברר לי כי שם כל תלמידי בתי הספר וכן ההורים, עוברים באופן תדיר הדרכות ותרגילים כיצד לנהוג באירועי חירום שונים, הן באסונות טבע וגם בתרחישי מלחמה. כך קורה גם בטאיוואן בדרום קוריאה ועוד מדינות.
"הבהלה" כביכול שמייצרים אותם התרגילים וההדרכות באותן מדינות פשוט לא קיימת. נהפוך הוא: ככל שהאזרחים יותר מתורגלים הם חשים שליטה עצמית גדולה יותר שמספקת להם את החוסן הנפשי הנדרש בשגרה ובחירום. וזה מה שיציל בוודאות חיי אדם רבים ברגעי האמת.
קראו עוד:
ראינו זאת היטב באירועי 7 באוקטובר. מרבית האזרחים ששהו בממ"דים ביישובי העוטף שהותקפו, או במסיבת הטבח הגדול ליד קיבוץ רעים, לא היו ערוכים מראש למצב מלחמתי כזה שבו מחבלים שועטים לתוך היישובים וסביבתם.
רוב המותקפים לא היו מתורגלים למצב הזה וגם לא קיבלו הנחיות מתאימות בזמן אמת ממי שהיו אמורים לכוון אותם ולהסביר להם כיצד נכון יותר לתפקד מול המתקפה שחוו. עובדה זו מקוממת אף יותר לאחר שכבר פורסמו דוחות מודיעיניים שמלמדים כי בצה"ל ובפיקוד הדרום ידעו על תוכניות התקיפה של החמאס לפחות שנה לפני 7 באוקטובר.
במקום להיערך באופן נרחב הן בצד הצבאי והן בצד האזרחי להתממשות הסיכון שכבר היה ידוע לפרטיו, העדיפו בצבא למדר את המידע הזה רק למתי מעט שהיו שותפים לסוד הזה, מתוך הסתמכות שגויה על האתראה שתהיה להם לפני המתקפה הצפויה, בין אם תתרחש בעוטף עזה או בגזרת לבנון.
אפילו בסיסי הצבא שהיו פרוסים במרחב העוטף לא היו ערוכים למתקפה כזו, שלא לדבר על האזרחים ואף תחנות המשטרה בערים הסמוכות. היעדר המוכנות וההכנה של המגזר האזרחי לתרחיש הנ"ל, הוא מחדל שחייבים ללמוד ממנו כאן ועכשיו לקראת המערכה שצפויה להתרחש בצפון וחובה כבר עתה להתאים את ההערכות הנדרשת בכל מקום בנפרד לתרחישים הידועים ספציפית באותם יישובים וערים!
אז עצתי לכם, לא צריך להיכנס לבהלה, אבל בוודאי שהדחקה והתכחשות לסיכון הקיים, שבלאו הכי כולם כבר מדברים עליו, לא תואיל לנו. ברמה האישית מוטב שבכל מקום בו אנו שוהים, נחשוב מראש גם על התפקוד הנכון שיידרש מאתנו במידה ותתרחש שם מתקפת פתע בתרחיש שהוצג כאן.
כמו כן, במקומות הומי אדם שאנו מגיעים אליהם בדרך כלל, מוטב שנברר היכן נמצאים מרחבים מוגנים קרובים שיכולים להציל חיים במקרה של התקפה כזו. כך אני נוהג ואיני מרגיש "מבוהל" או "חרד", אדרבא, זה דווקא מקנה יותר ביטחון.
הכותב הוא סגן אלוף במיל', מומחה לניהול סיכונים ומצבי חירום.
