7 באוקטובר 2023. שבת השחורה. ישראל מתעוררת לאחד הסיוטים הגדולים שידעה. מתחילים להגיע ידיעות על הנעשה בעוטף עזה, על המסיבה של "נובה" ברעים, על חדירת מחבלים.
כמה שעות מאוחר יותר התמונה מתבהרת ומתגלה גודל האסון. בעלי מלון קדם בטירת כרמל, אורנית ושלום שטרית, מזמינים תושבים מאזור הדרום להגיע אליהם למלון קדם בטירת כרמל.
"הכנסנו את עצמנו לתוך האירוע", מסבירה אורנית שטרית, מנכ"לית המלון, "לקח למדינה זמן להבין מה קורה ובינתיים אנחנו כבר קראנו לאנשים להתפנות. בעלי אמר שהוא רוצה לקלוט תושבים וכך היה".
ב-7 לאוקטובר, יום אחרי ערב חג, המלון התפנה מאורחים והחל לקלוט תושבים מהדרום.
"הראשונים שפנו אלינו היו אנשי מושב ישע בו כיתת הכוננות נרצחה", מתארת אורנית, "הם הגיעו ביום ראשון והתארחו על חשבננו עד יום חמישי. מיום חמישי המדינה החלה בתשלום חלקי למלונות".
בקדם 61 חדרי מלון, 45 חדרים נתפסו על ידי משפחות ממושב ישע. 8 חדרים נוספים על ידי משפחות משלומי, שתולה וקרית שמונה.
אורנית: "בשבוע הראשון היה פה קרנבל, תמיכה גדולה מאד של תושבי טירת כרמל, חבילות ומתנות. אחרי שבוע התחילה התפכחות. משפחות רצו שייגמר הקרנבל ותתחיל שגרה שתאפשר חיים. היינו צריכים להתאים את המלון לעיר שהוקמה פה".
מספא לגן ילדים
ב-2019 נפתח מלון קדם. לא רבים האמינו שיש מקום למלון יוקרתי דווקא בטירת כרמל. מי שהאמינו היו אורנית ושלום שטרית, שהפכו אתה מלון לאחד היוקרתיים בישראל. כיאה למלון בוטיק, יש בריכה, חדר ספא, פריטים מעוצבים, והגבלת כניסת ילדים למלון. רק שקט, שלווה, נוף ועיסויים.
השבוע נראה מלון הבוטיק אחרת לגמרי. מיד בכניסה למלון רואים משפחות, ילדים, אנשים מבוגרים וגם כלבים. זו לא אוכלוסייה שתמצא במלון בוטיק בשגרה. בימים 'רגילים' לוח המודעות בלובי המלון מפנה למקומות בהם ניתן לטייל, מתי ניתן להירשם לעיסוי.. בימים אלו לוח המודעות השתנה מאד וכולל הודעות פיקוד העורף, הפנייה לשירות הפסיכולוגי, ואיפה אפשר לעשות כביסה.
"מהרגע הראשון הפכנו לפנסיון מלאה הכולל ילדים", מסבירה אורנית, "יש פה הפעלות לילדים אחרי צוהריים. אנו מסייעים לעשות ימי הולדת לילדים. עכשיו צפויה לנו חגיגת בר מצווה. הפכנו למשפחה ולשותפים של התושבים. המלון יצטרך שיפוץ אחרי ביקור המשפחות אבל אנחנו עושים מה שצריך. לא כך חשבתי שיראה המלון שפתחנו אותו אבל החיים מזמנים לך הפתעות".
חסרי ישע
בסיור במלון קדם פגשנו את אנשי מושב ישע מעוטף עזה, המתמודדים עם השאלה האם לחזור לבית ולעוטף, לאן ממשיכים מכאן, ואיך משקמים את החיים.
רונית וחן גמרי, אם ובת מישע שוהות במלון קדם עם 6 בני משפחה. רונית: "אני באתי לישע להתגורר לתקופה קצרה עם הבת שלי. נקלעתי לאירוע בדרום ונאלצתי להיות מתחילת האירוע בממ"ד 24 שעות עם הילדים עד שחילץ אותנו צה"ל".
הבת חן, ניהלה את שתי המספרות של בן זוגה. בשבוע האחרון בן הזוג מצא עבודה במספרה בטירת כרמל.
חן: "בעלי התחיל לעבוד אבל אני בלי עבודה. יש כאן תושבים שאף אחד מבני הזוג לא עובד. אנו מודים על האירוח הלבבי במלון, זה לא מובן מאליו, ולא כל המפונים עבור למלון בוטיק, אבל אנחנו רוצים חזרה לשגרה וחזרה הביתה. מעבר לעניין הכספי, הילדים כרגע לומדים בחדר במלון שהפך לכיתה. היינו רוצים שילכו לגן בטירת כרמל, מקום שנראה כמו גן. הייתי שמחה אם היו דואגים לנו לזה ובינתיים זה לא קורה. ישע זה חלום עבורי ואני רוצה לחזור לשם כמה שיותר מהר למרות כל מה שקרה".
חללים בלובי
תושבי ישע מתמודדים כמו רבים במדינה עם כאב ושכול, וכולם מכירים חלק מהנרצחים, החטופים והפצועים. במלון יש משפחה שכולה, והוקמה פינת זכרון בלובי המלון.
בפינה מונצחים יובל ונועם רביע זכרונם לברכה, אחים שנרצחו בזמן שבילו יחד במסיבה שנערכה בניר עוז. ליאור בן יעקב ז"ל, סגן הרבש"צ, שנהרג בקרב הגנה על הישוב במבטחים. גיל אביטל ז"ל, חבר כיתת הכוננות של ישע, שנהרג באותו הקרב. איתי נחמיאס ז"ל, חייל בסדיר שהיה באותה שבת בבית ונהרג בקרב כשבא לסייע לכיתת הכוננות. שחר קדמן ז"ל נרצח אף הוא עת שבילה באותה המסיבה בה נרצחו האחים רביע.
מלבד פינת ההנצחה, התקיימו אירועי הנצחה מרגשים. "בת 16 ביקשה לקיים הפרשת חלה עבור חברה שלה שנעדרה. אחרי יומיים זוהתה גופת החברה. במקרה אחר ילדים איבדו את המורה שלהם למוסיקה שנרצח", מתארת אורנית, "יש פה ילדים שגן הילדים המשותף עם בארי כבר לא יחזור למה שהיה בגלל שחלק מהילדים נרצח או נחטף. ההורים מתגוררים יחד עם הילדים בחדר אחד ולא תמיד אפשר להתפרק ולבכות. אנו דואגים לאירועים שיהיו רק להורים שיכלו קצת להתפרק. יש פה הורים שהילדים שלהם משרתים בעזה ודואגים להם. באזעקת השווא שהייתה כולם פה השתגעו. זו מציאות מורכבת ויש ימים לא פשוטים".
איפה המדינה?
מנהלת המלון אורנית שטרית מדברת על קריסת המדינה בכל הנוגע לסיוע לתושבים. "אנחנו חודש בתוך המלחמה, וכל יומיים מחליפים לנו את האחראים שאיתם אנו נדרשים לדבר. פעם זה משרד הפנים, ופעם משרד התיירות או המועצה. משנים תעריפי תשלום עבור חדרים. במקום לסייע, המדינה מנצלת את המצב בו המלונות היו עומדים ריקים מתיירים, ומורידה תעריפים לפיצוי. המעט שיכולה המדינה לעשות זה לתת פיצוי ראוי לכולם. אנו פועלים מכל הלב והמעט שאני יכולה לתת זה להעמיד את המלון למשפחות. זה ממלא את הלב, הכיס כנראה יישאר ריק".
מי שעוד תוהה איפה המדינה אלו תושבים שפונו למלון ומנהלים משק בדרום.
תומר כהן אדלר ורעייתו טל כהן נמצאים במלון עם ילדתם בת השנתיים וחצי, ועם אביו בן ה-67 של תומר. תומר ואביו מנהלים בדרום את משק תומר הכולל 100 דונם לגידול עגבניות, חצילים ועוד.
תומר כהן: "ביום רגיל בשגרה המשק מייצר 8 טון ירקות כל יום. היו לנו 16 תאילנדים שכולם ברחו, חזרו לתאילנד בהוראת המלך שלהם. הצלחתי לגייס כמה מתנדבים שיעזרו בהחזקת המשק".
תומר ואביו נוסעים כל יומיים למשק למרות הסכנה. "אם אני פה אז אבא שלי שם", מסביר תומר, "זה מסוכן, אין שם מיגון מספק, אבל אין לי ברירה. או שאני מסכן את החיים שלי או שאני מסכן את עתיד המשק. אני לא יכול לעצור את הטיפול במשק כי אני פוגע גם בתוצרת של השנה הבאה. רק עכשיו הוצאתי את המשק מהחובות שלו, אני יודע כמה זה קשה, ואני לא יכול לתת לו לקרוס שוב.
"אני יודע שהמדינה לא תעזור לנו כשהכל יקרוס. כבר עכשיו הנזק שאנו סופגים עצום והסיוע הממשלית זניח. הייתה נפילה בתוך בית הרשת כמה מטרים ממני ונגרם נזק גדול. מילא אני כבר סוחב טראומה שנצטרך לטפל בהמשך, אבל נגרם נזק לרכוש ולמשק. והמדינה מעבירה סכומים קטנים שלא מאפשרים לנו לשרוד".
מי כן נחלץ לטובת סיוע למשק? מתנדבים. "אנו מודים לאלוהים על המתנדבים האלו", מספרת טל כהן, "המתנדבים חוזרים וזה מדהים למרות שאנחנו אומרים להם שזה מסוכן. אני עבדתי כפסיכולוגית בישע, ובאותה שבת היינו בממ"ד כאשר שמענו את היריות בחוץ. בווטסאפ היו התכתבויות כמו מסרט אימה. אני לשם לא חוזרת. אני מחפשת בית בישובים מהם תומר יוכל לנוסע למשק. לשם אני לא חוזרת".
למען הילדים
אחד הנושאים החשובים עבור כל משפחה זה הילדים. רבים מתושבים שפונו מדווחים על התפרצויות זעם של הילדים, סירוב להיפרד מההורים, וסימפטומים נוספים המעידים על הטלטלה העזה שעברו.
מירי נחמיאס, הגיעה למלון קדם עם בן זוגה ושלושת ילדיה, יונתן, אסף ומיכל. "הבית שלנו בישע הוא היחיד ללא ממ"ד", היא מתארת, "אני שומרת שבת. בשישי היה ערב חג. בשבת בבוקר שמענו יריות. פתחתי ווטסאפ להתעדכן למרות שזה שבת. הבנו שצריך להסתתר עד שחולצנו על ידי אנשי סיירת. ההתמודדות היא לא פשוטה, ובמיוחד שאחד מילדי מתמודד עם אוטיזם. רבים מהמפונים הפכו לאנשים אחרים, חלקנו בפוסט טראומה. במלון אני מתנדבת בגן הילדים ומקווה שהמלחמה תסיים מהר".
בגן הילדים אנו פוגשים על מדים גם את אריאל קוק, תושב הישוב שלומי. אריאל במלון עם אישתו ושלושה ילדים. "הוצאתי את המשפחה הכי מהר ובאנו למלון", הוא מתאר, "תפסתם אותי במקרה כשבאתי לביקור. אני מוצב בדרום במסגרת צו 8. המלון נעים ונוח אבל אנו זקוקים להתערבות של המדינה בכל הנושא הכספי".
תושבים מדווחים כי לצד המעבר למלון, משרותיהם קוצצו והם איבדו את מקום העבודה. "אנחנו תושבים בקו עימות", אומר אריאל, "אני מגוייס ולכן לא עובד, אישתי נפגעה בעבודה אבל לא זכאית לפיצוי כי מקום העבודה מחוץ לטווח שקבעה המדינה, ואין למי לפנות. בינתיים המשכנתא לא עוצרת".
מחוץ לאולם כנסים שהפך לכיתת לימוד אנו פוגשים את חגית יושע מישוב ישע. חגית: "אני הייתי המורה של הילדים בישע. היו לנו שם כ-27 ילדים. עכשיו אני מלמדת אותם פה בכיתה בה יש כ-10 ילדים בלבד. אנו מתמודדים עם קושי בריכוז, נושא רגשי משמעותי ביותר. אבל אנו זוכים לעזרה של מתנדבים מאקדמיית גורדון. מקווים לחזור לשגרה".
מתי חוזרים?
מנהלת המלון והתושבים מוסרים למי שרוצה לסייע, להציע לתושבים פעילויות מחוץ למלון, להגיש סיוע בנושא מימוש זכויות, ולהציע שירותי כביסה על בסיס קבוע. "זה מלון בוטיק ואורחים שמגיעים ללילה או שניים לא צריכים שירותי כביסה ולכן גם אין לנו במלון מכונת כביסה אחת", מציינת אורנית שטרית, "גם אם נרכוש מכונה אחת זה לא יספיק לכל הכביסה של כולם. נשמח שמישהו יקח על עצמו בצורה מסודרת לבצע שירותי כביסה. תודה לכל המבקשים לסייע".
קראו עוד:
אחת מכתובות של המלון שנכתבו על הקירות, אומרת: "חדש ימינו כקדם". כולם רוצים לחזור לימים שקטים יותר. מנהלת קדם אורנית מעריכה ומקווה כי זה יקרה בחודשים הקרובים.
"אני לא יודעת לאן כל זה הולך, אבל מעריכה שזה יסתיים בהקדם. אני מקווה שנחזור להתעסק בשיווק ולקוחות, ושכולם יחזרו לבתים לבניית המשך חייהם. עד אז נמשיך לדאוג למשפחות היקרות הללו ככל שרק נוכל", היא אומרת.
