בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה מעניק רוח גבית למפגינים וקובע כי יש לתת עדיפות לחופש הביטוי על הוראותיו של חוק עזר בעניין תליית שלטים במהלך הפגנה.
4 צפייה בגלריה
הצעדה במוריה
הצעדה במוריה
בשורה למפגינים. צעדה במוריה
(צילום: דורון סולומון)
ב-23 בחודש יולי נערכה הפגנה בחיפה, במהלכה הציב אחד המפגינים שלט על עמוד חשמל. השלט נתלה גבוה באופן שהקשה את הסרתו.
פקח עירוני ביקש לרשום דוח למפגין ולאכוף את סעיף 11(א) לחוק עזר לחיפה (שמירת הסדר והניקיון).
בתחילה ביקש הפקח מהמפגין להסיר את השלט. המפגין עשה כך אבל תלה את השלט שוב על עמוד חשמל. בשלב זה רשם הפקח דוח. המפגין ביקש להישפט והמקרה הובא בפני בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה.
המפגין טען בבית המשפט כי הוא כופר באשמה, וכי תליית שלט מותרת במקום בו מותרת הבעת דעה פוליטית. עוד נטען כי מדובר באכיפה בררנית, שכן בסמוך לשלט המחאה היו שלטי פרסום נוספים שהפקח לא הסירם או רשם להם דוח. בין שלטים אלו גם שלטים של אחד מסגנים ראש העיר.

4 צפייה בגלריה
צעדת המחאה במוריה
צעדת המחאה במוריה
מותר לתלות שלטי מחאה בהפגנה
(צילום: Ran Dembo)

קראו עוד:

הפקח טען כי הדוח נרשם לאחר 3 אזהרות, ובאשר לאכיפה בררנית, צין כי אם היה רואה את תליית השלטים האחרים היה דואג להסירם. באשר לשלט סגן ראש העיר, הרי שהניח כי השלט נתלה באישור ולא בדק זאת כי הדבר אינו בסמכותו.
השופטת סיגלית גץ אופיר קיבלה את עמדתו של המפגין ופסלה את הדוח שנרשם מכמה סיבות. השופטת גץ אופיר ציינה כי בנושא חופש הביטוי, אומנם חוק העוזר אוסר תליית שלטים, לרבות שלטים פוליטיים, אך מדבור בשלט שנתלה לפני הפגנה והפקח יכול היה לבקש כי זה יוסר לאחר ההפגנה.
"שמעתי את עדותו של הנאשם, והתרשמתי מכנותו ומאישיותו כאדם שומר חוק, שפועל בהתאם להוראות פקחים ככלל, ובמקרה זה בפרט, ומצאתי לקבל את גרסתו לפיה הפקח הדריך אותו היכן מותר והיכן אסור לתלות את השלט", פסקה השופטת גץ אופיר, והוסיפה כי אם המפגין היה נשמע להוראות הפקח אם היה מבקש ממנו להסיר את השלט בתום ההפגנה, וכך בדרך זו ניתן היה לשמור הן על זכות הנעלה – חופש הביטוי של הנאשם, וגם על שמירת הסדר והניקיון ברחבי העיר חיפה.

4 צפייה בגלריה
לוחמי כיפור מפגינים בחורב
לוחמי כיפור מפגינים בחורב
יש עדיפות לחופש הביטוי
(צילום: מחאת חיפה)

עוד נקבע כי העירייה לא ניסתה להסדיר את נושא תליית השלטים כך שיהווה פגיעה פחותה בחופש הביטוי. "נהפוך הוא – הפקח שעמד ליד שלטי בחירות של מתמודד לרשות עיר, בחר להתעלם משלטים אלה, ולרשום הודעות קנס למי שביקש להשתתף בהפגנה, תחת מתן הסבר בעניין המקום בו ניתן לתלות שלט".
באשר לאכיפה בררנית, קבעה השופטת כי בבדיקה שנעשתה בדיעבד, המועמדים לראשות עיר קיבלו דוחות בגין תליית השלטים, ולכן היו צריכים לפעול להוריד שלטים אלו ולא רק את שלטי המפגינים. אם הייתה העירייה מנסה להסיר את שלטי סגן ראש העיר, א ניתן היה לקבוע כי מדובר באכיפה סלקטיבית.

4 צפייה בגלריה
מפגינים בחורב
מפגינים בחורב
מפגינים בחורב
(צילום: מחאת העם חיפה)

עוד נקבע בפסק הדין כי גם אם היה מודה בתליית השלט 3 פעמים, וגם אם היה נקבע כי לא נפגע חופש הביטוי, וגם אם לא הייתה אכיפה בררנית, עדיין המפגין היה מזוכה. הסיבה פרוצדורלית, מאחר והפקח רשם דוח על תליית השלט בפעם הראשונה, עבירה בגינה הוזהר המפגין, במקום על תליית השלט בפעם השלישית. השופטת קבעה כי הפקח מיהר לרשום דוח וביצע טעות שהייתה מובילה לביטול הדוח.
בסופו של פסק דין, הדוח בוטל, המפגין זוכה מאישומיו, ולעירייה נרשמו הוצאות משפט בסך 700 שקלים.