"יום ראשון היה היום העצוב ביותר שידענו מאז ה-7 באוקטובר", אומר ד"ר יוסי בן דב, העומד בראש בית הספר הריאלי ומי שמפעיל את הפנימייה הצבאית עבור משרד הביטחון.
"בפרק זמן קצר, שישה חטופים נורו במהלך השבי על ידי חמאס, חיילים נהרגו ושוטרים נרצחו בפיגוע. הכל המשך של אותה מתקפה רצחנית ב-7 באוקטובר", אומר בן דב.
במהלך 74 שנותיו פעל בן דב רבות למען בטחון ישראל, האקדמיה הצבאית, חינוך הדורות הבאים וגם חיפה עיר הולדתו. איש החינוך מדבר בכאב גדול על רציחתם של אזרחים, חיילים ושוטרים, והמצב אליו הגיע מדינת ישראל.
בן דב היה ממקימי 'מבוא חמה' ברמת הגולן לאחר ששת הימים, שירת בנחל המוצנח במלחמת יום הכיפורים, צלח את תעלת סואץ והגיע לאיסמעיליה.
את דרכו האקדמית החל בתחום הכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, המשיך לדוקטורט באוניברסיטת ברקלי קליפורניה, ועוד. אחרי עבודה בוול סטריט, התמנה למנהל אדמיניסטרטיבי של מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה בטכניון, כיהן בין היתר כסגן נשיא אמדוקס, ובשנת 2014 התמנה למנהל הכללי של בית הספר הריאלי.
בן דב: "אחרי האקדמיה הייתי 25 שנים בענף ההייטק ונסעתי לפרויקטים בקוריאה, ארה"ב, ברזיל, צרפת ועוד. היה מרגש מאד. באחת התערוכות המקצועית בהן ביקרתי כמנכ"ל חברה, ניגש אליי חוקר מהטכניון ושאל אם ניגשתי למכרז לניהול הריאלי. אמרתי שלא ידעתי שיש מכרז. שבאתי הביתה סיפרתי לאישתי שזה יכול להיות סגירת מעגל מטורפת. ניגשתי למכרז וזכיתי בתפקיד הכי מרגש ומשמעותי בחיי".
13 צפייה בגלריה
6 החטופים שגופותיהם נמצאו השבוע: מימין למעלה: הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו. מימין למטה: אלמוג סרסוסי, כרמל גת, אלכס לובנוב
(צילום: מטה משפחות החטופים)
קו שבר
"רציחתם של שישה חטופים בשבי היא קו שבר", אומר בן דב, "זה רק מלמד אותנו שהלחץ הצבאי עליו דיבר ראש הממשלה, אותו לחץ שאמור לגרום לחזרתם בחיים של החטופים, לא עובד".
אלו לא החטופים הראשונים שנרצחו בשבי, וד"ר בן דב מתעקש כי זהו קו שבר. "אם היה ספק קודם שניתן להשיג תוצאות באמצעות לחימה, עכשיו כבר אין", הוא אומר, "כעת ברור מעל צל של ספק ובצורה מוחלטת שאת החטופים הללו שנרצחו ניתן היה להציל".
בן דב למד ועבד שנים רבות בארה"ב, מכיר היטב את התנהלות האמריקנים ועוקב אחר מעורבות ממשל ביידן בנושא החטופים בעזה. לדבריו ההתייחסות שונה לחלוטין מזו של הממשלה בישראל.
"כל אמריקה בכתה כשהוריו של הרש גולדברג פולין נשאו דברים בוועידה הדמוקרטית", אומר בן דב, "לצערי רק אמריקה בכתה. ואני נזהר בדבריי, אני לא רואה הזלת דמעה בממשלה שלנו. אני לא רואה שמישהו, לא בקבינט ולא בממשלה, לוקח אחריות ומתייחס ברצינות הנדרשת לעניין החטופים, מלבד שר הביטחון".
קראו עוד:
הפגנות
בן דב מפגין מאז 7 באוקטובר, ובעיקר מאז חודש דצמבר, לרוב בצומת חורב. אנו תופסים אותו השבוע רגע לפני ערב ההפגנות שנערכו ביום ראשון. לדבריו, כל הציבור צריך לצאת לרחובות כדי לגרום לממשלה לשנות מדיניות.
בן דב: "יש לצאת מאזור הנוחות ואסור להתייאש. מיליון איש צריכים לצאת לרחובות כעם, אותו עם שהתגייס וקם על הרגליים למרות המכה שקיבל ב-7 באוקטובר ורץ להציל את המדינה. אך למרות שהעם נפלא, יש מי שנלחם בנו מבפנים וזה גרוע ממלחמה חיצונית".
מנכ"ל הריאלי ממשיך: "בתוך שנה וחצי הורסים מפעל ציוני שנבנה ב-75 שנים, מפוררים אותו. פשוט הורסים. ועדיין, יש תקווה בעם הזה. אם העם יצא לרחובות הממשלה תבין שיש גבול לדברים שאפשר לעשות בניגוד לרצון העם. הרוב רוצים את החטופים בבית ולא רוצים את ציר פילדלפי. זה לא כור מחצבתנו".
דור העתיד
הפגנות המחאה אינן זרות לבן דב. הוא נוהג לפקוד את עצרות המחאה בחורב חודשים ארוכים, כשלצידו רעייתו, כלת פרס ישראל, פרופ' ניצה בן דב.
בהפגנות ניתן לראות אנשי אקדמיה רבים, נציגי תנועות הנוער, ועדיין בן דב מבקש לראות יותר צעירים שמגיעים למחות, לעצב ולהילחם על עתידה של מדינת ישראל.
"בית הספר הריאלי פתח לראשונה השנה פעוטון, ואנו למעשה מחנכים מכיל שנתיים ועד גיל 18", אומר בן דב, "הילדים הקטנים עד הכיתות הצעירות צריכים להישאר מחוץ לתמונה בכל הנוגע להפגנות, אך הייתי שמח שתלמידים, לרבות תלמידי הריאלי, יצאו לרחובות וייקחו חלק בהפגנות. אני לא רוצה לראות שם רק את בני הדור שלי אלא את הדור הצעיר, דור העתיד. הם אלו שינהיגו את המדינה ויצטרכו להתמודד עם השלכות ההחלטות המתקבלות בימים אלו".
בעוד שהשבוע הודיע מנכ"ל הגימנסיה העברית הרצליה זאב דגני כי במוסד שבניהולו לא יקיימו פעילות שגרתית עד שיחזור אחרון החטופים, בן דב אינו ממהר לצאת בהכרזה דומה בנוגע לריאלי בחיפה.
לאורך השנים בן דב והנהלת הריאלי לא חששו להביע דעות פוליטיות שהביאו אותם להתנגשות עם הממשלה, אך נכון לעכשיו בן דב אינו יוצא למלחמה כוללת.
"השבתה או צמצמום פעילות אינה החלטה שלי אלא צריכה להתקבל לאחר דיון בהנהלת בית הספר", מדגיש בן דב, "בינתיים אני שב וקורא לציבור שטרם עשה זאת, להגיע ולתמוך במטה משפחות החטופים".
חינוך ופוליטיקה
האם יש שיח פוליטי בבית ספר?
"אנו מעודדים את התלמידים להיות מעורבים, ומנסים להביא את מגוון הדעות הפוליטיות בארץ בהקשר של לימודי אזרחות וגם בסמינרים שנתיים. אנו מפגישים את התלמידים עם חלקים שונים בחברה הישראלית, לרבות חרדים, ערבים, ומנסים ולהוציא אותם מהבועה של הכרמל".
יש חינוך לפוליטיקה?
"לבית ספר 45 בוגרים שזכו בפרסי ישראל, 75 בוגרים שקיבלו צל"שים, בוגרים שהצליחו בתרבות ובמדע. אבל אנו חלשים בכל הנוגע להשתלבות בשירות הציבורי. לקחנו על עצמנו משימה, במסגרתה פתחנו מקצוע לימוד ראשי בתחום הכרת השירות הציבורי והכוונת הנוער שלנו לתפקיד ציבור. המטרה היא שאנשים טובים לא יסתכלו על הפוליטיקה כדבר בזוי אלא כדבר חשוב לטובת קידום המדינה".
יש טענות על הקו הפוליטי של בית הספר?
"יש טענות מימין ומשמאל. שאנו מביאים את נציג 'בצלם' לפאנל, אז טוענים שאנו שמאל. שאנו לוקחים את התלמידים לכותל או לאולפנה אז אומרים שזו הדתה ואנו ימין. כל עוד הטענות מגיעות מכל הכיוונים אז זה בסדר".
מה חושבים המורים?
"יש דעות שונות בחדר המורים. אנו מנסים ללמד את התלמידים ערכים ועמדות המבוססים על בסיס ידע, על חשיבה ביקורתית. אנו דורשים מהם לחקור לעומק ולגבש דעות ועמדות. אין חינוך לצד כזה או אחר".
מה דעתך על שר החינוך?
"השר יואב קיש אינו עוסק מספיק בקידום הממלכתי הנוגע למרבית בני הנוער בארץ. הוא עסוק בחינוך החרדי ובמשכורות שלהם. כך למשל הוא לא עסוק מספיק בנושא שביתת ארגון המורים. הוא צריך להכניס את הצדדים לחדר אחד, ולא לתת להם לצאת עד שיש הבנות.
"הרי ידוע כבר שנה שיש אי הבנות אז למה חיכיתם לרגע האחרון כדי לדון בהם? הרי בסוף הכל ייפתר בהסכם, אז למה לתת ל-700 אלף תלמידי תיכון להסתובב ברחובות במקום ללמוד?! וזה אחרי שנים של קורונה, עיצומים ומלחמה? לחבר'ה האלה לא הייתה תקופת נערות תקינה, הם יצאו בלי ציונים שעברה, אז למה להתעלל בהם? אני לא רוצה להשוות לחטופים אבל למה לפגוע בנוער? הרי הגעתם לפני שנה להבנות בהסכם זמני ורק היו צריכים לחתום. אז מה קרה? אין סיבה שזה יהיה המצב. זה אחריות שר החינוך".
אז מי צודק המאבק?
"אנו בעד המורים. מגיעים להם תנאי שכר טובים יותר ויש לשפר את מעמד המורה כדי שיהיה מעמד מכובד שכולם ישאפו להגיע למעמד הזה כמו מעמד הרופאים ועורכי הדין. המשא ומתן תקוע על חוזים אישיים? כנראה שהם לא רוצים להגיע להבנות. זה חסר אחריות ולא הגיוני. תגיעו לפשרה. למה צריכים שביתה עד אחרי החגים? תחשבו על הילדים".
אתה לא חושש להתנכלות משר החינוך לנוכח עמדות הריאלי?
"לא. כל מה שאומרים בריאלי הולך עם מוסר וערכים של כל איש חינוך. אלו האדנים של מערכת החינוך כולה. אנו פועלים לפי מי שנקבע בחוק חינוך ממלכתי 1953. אנו מחנכים את הנוער לערכים, מוסר, שוויון, הכרת האחר והערבות הדדית".
האם יש הקצנה בעמדות הפוליטיות בעקבות 7 באוקטובר?
"אני מניח שבמדינה יש נטייה להקצנה ואני מקווה שהערכים שאנו מלמדים בריאלי, ערכים כמו שלום, מאזנים נטייה זו".
לאן הולכת המדינה?
"כאיש חינוך אני חייב לשמור על תקווה ואופטימיות. אני מקווה שאם נמשיך בחינוך הנכון של הנוער נצליח להעניק לה בסיס ערכי נכון, נוכל להתעשת, ללכת קדימה ולהחזיר את המדינה לפסים של צמיחה כפי שהיה ב-75 השנים האחרונות. לא הייתה מדינה שהתקדמה כל כך הרבה כמו ישראל".
הריאלי הוא לא בועה חינוכית במדינה?
"אנו מנסים לעשות את עבודתנו נאמנה. נכון שאנו לא אחראים לכל מוסדות החינוך, אבל אם אחרים ירצו ללכת בדרכנו נשמח לשתף פעולה".
התקווה להסכם
דיברת על אופטימיות, מאיפה היא נובעת?
"אני ראיתי איך העם התגייס ב-7 באוקטובר ולא איבדתי תקווה בעניינו. אני רואה איך מאות אלפים יוצאים לרחובות כדי להשיב את החטופים. אני מאמין שאם נלך להסכם חטופים גדול הנוגע לדרום, הצפון ומדינות ערב, אז 80% מהעם יסכים לכך. המנהיגות צריכה ללכת אחרי העם".
האם ניתן להחליף את הממשלה לפני 2026?
"אני לא יודע. אני מקווה שב-25 יהיו בחירות אבל אולי זו מחשבה חסרת בסיס".
תצפה בטכס 7.10 של מירי רגב?
"אנחנו נעשה טכס בבית ספר בו נתייחד עם משפחות 12 החללים מבית הספר, ביניהם 7 בוגרי הפנימיה הצבאית. משהו צנוע ללא נציגי ממשלה או אופוזיציה. ניתן להורים ולתלמידי הפנימייה לדבר".
מה היית אומר לנתניהו ב-4 עיניים?
"שהגיע הזמן לעשות מה שהעם באמת רוצה. מה שמונח לפנינו על הצלחת, בזכות האמריקאים וביידן, זה פוטנציאל נפלא, פשוט לקחת ולהתקדם. קום ועשה מעשה".
מה דעתך על הנשיא הרצוג?
"הנשיא היה אצלנו בביקור ונפגש עם משפחות הנופלים, ושוחח עם שכבת יב'. לדעתי הוא צריך להיות יותר משמעותי בתקופה הזו והוא צריך לייצג את העם. הוא צריך לקרוא לממשלת ישראל לקחת מה שמונח על השולחן כדי שנוכל להתאושש מהמשבר ולקדם עסקה להשבת החטופים שכוללת בסופו של דבר את הפסקת המלחמה בדרום ובצפון והסכם עם יתר מדינות ערב".
"יש חשיבות עצומה להסכם. כל נסיגה בעבר שהייתה עם הסכם, כמו החזרת סיני למצרים, הובילה לשקט ארוך טווח. כל פעם שיצאנו בלי הסכם, זה לא החזיק. אסור לחכות שנשאר ללא חטופים ונתקע בבוץ העזתי ונצא בלי הסכם".
מה דעתך על אימהות שמסרבות שבניהם ישרתו תחת ממשלת נתניהו?
"אנו נגד סירוב לשרת בכל צורה שהיא. אני לא חושב שזה פתרון. יש לסמוך על הצבא. נכון שהייתה פשלה איומה של הדרג המדיני והצבאי וכולם ילכו הביתה אבל אלו המפקדים שלנו. אלו החיים בישראל".
