סטודנטים המשרתים במילואים נאלצים בכל שנה נתונה לעזוב את הלימודים לכמה שבועות, לתפוס קו לאורך גבולות המדינה או לצאת לאימון בחורף או בקיץ, ולהשלים עם העובדה כי יצטרכו להשלים את הלימודים שהחסירו עם חזרתם מהמילואים.
בניגוד לשנים קודמות, רבים מהסטודנטים המשרתים במילואים הוזנקו מאז ה-7 באוקטובר למלחמה בדרום ובצפון. לא אימון ולא תפיסת קו, אלא מלחמה משמעותית עם נפגעים רבים בה מגוייסים הסטודנטים למספר חודשים מתישים.
בעוד שהמלחמה נמשכת ורבים מהסטודנטים עדיין מגוייסים או מתאוששים מהשירות, אותה ממשלה שגייסה אותם, הודיעה להם כי שנת הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה נפתחת גם בלעדיהם.
שוחחנו עם כמה סטודנטים מגויסים על דילמת הסטודנט המגוייס.
רב סרן ברק גחטן
"הסטודנטים מרגישים שהם הולכים להידפק"
מפקד פלוגת פתן (פינוי, ניוד, תספוק) בחטיבה 55 של הצנחנים. בן 31. מגויס מאז ה-7 באוקטובר. נמצא כעת בחאן יונס – עזה. דוקטורנט במדעי המחשב בטכניון.
"החטיבה הוקפצה לכפר עזה ותפסה משימות מיד ב-7 באוקטובר. עלינו לתפוס כוננות בדרום, המשכנו לאימון בבסיס האימונים לכיש, הוקפצנו לצפון ותפסנו כוננות גם בחרמון. החזירו אותנו לדרום יחד עם כל אוגדה 98 שנכנסה לחאן יונס. עד עכשיו יש לצק"ח (צוות קרב חטיבתי) 10 הרוגים ו-186 פצועים.
"אני דוקטורנט במדעי המחשב. 70% מהפלוגה שלנו היא סטודנטים. זו בעיה גדולה מאד שצה"ל עוד לא מצא עבורה מענה הולם. הסטודנטים מרגישים שהם מפספסים את הרכבת והם הולכים להידפק. בצה"ל מודעים לעניין הסטודנטים, אבל הכל יכול להשתנות והכל גמיש.
"הסטודנטים במצב בעייתי מאד. אנחנו ביחידה שנכנסת ויוצאת כמה פעמים אבל יש כאלו שנמצאים בפנים ומנותקים מכל העניין.
"אני מתפקד בשני כובעים, כמפקד פלוגה שצריך את החיילים, וכסטודנט שמבין את הצורך לצאת וללמוד. הייתי מצפה שידחו פעם נוספת את פתיחת שנת הלימודים כי החיילים הלומדים מרגישים שהם מפסידים סמסטר שלם. גם ככה הסמסטר מקוצר. יש למצוא נקודת איזון בין צורכי הצבא והסטודנטים, ושתהיה הלימה בין משרד החינוך ומשרד הביטחון".
רס"ל ענבל פישביין
"אנחנו במציאות הזויה"
שנה ב' משפטים אוניברסיטת חיפה, מגויסת מה-7 באוקטובר, פיקוד העורף בעוטף עזה. "נחתתי מטיול באירופה ישר למלחמה. התחלתי בצפון ועברנו לעוטף עזה וגם נכנסו לג'באליה. אני בפעילות אינטנסיבית מהבוקר עד הלילה. אין זמן להתעדכן בענייני השגרה. אמרו לנו באוניברסיטה שידאגו לנו להכל, אבל אני לא יודעת מה זה אומר.
"יש מאמצים אמיתיים לסיע לנו באגודה ובאוניברסיטה, אני פשוט לא יכולה להתפנות לעסוק בזה. אני לא מחוברת לימי ההיערכות שהיו באוניברסיטה ולא היה לי זמן להתעסק עם זה. אמרו לנו שכנראה נשתחרר בחודשים הקרובים אבל לא ברור מתי. מצד אחד, אני רוצה לחזור כמה שיותר מהר ללימודים כדי לא להפסיד חומר, ומצד שני, אני לא מחוברת רגשית ללימודים. אחרי שבמשך כמה חודשים עסקנו בהצלת חיים מחכה לי עכשיו שנה ב' של משפטים בה לומדים דיני משפחה, קניין ותאגידים.
"סטודנטים כמוני נמצאים במציאות הזויה. אני בתחושות מעורבות. ברור לי שיש סטודנטים שלא גויסו, שלא יכולים כבר לשבת בבית וצריכים ללכת ללמוד. מנגד, מה תגיד לחייל שיושב בטנק בג'באליה, שביקרתי בה עם היחידה לפני כמה ימים? 'לך תשלים לבד את החומר שפספסת'. צריך לראות איזה מתווה חזרה מייצרים לסטודנטים. אם רק יקלו עלינו בחומרי לימוד זה לא מספיק כי בסוף אנחנו נצטרך להשלים את החומרים הללו לבחינות הלשכה".
סרן מעין דוד
"מרגיש כאילו הספינה מפליגה ואנחנו לא עולים"
בת 27 מחיפה, משרתת בגדוד מילואים 9220 של חטיבה 6, כעת בגבול הצפון ונמצאת מה-7.10. לומדת הנדסת תעשייה וניהול בטכניון, אמורה להתחיל את השנה הרביעית ללימודיה ב-14.1.
"אני ע. שלישה שעוסקת בטיפול בפרט, תפקידי הוא שליטה בכ״א מתפקד ונפגע. זה אומר לדעת כמה אנשים נמצאים והיכן הם, אם יש חלילה פצועים או הרוגים אז לזהות מי הם ולהיות בקשר עם המשפחות. אני נמצאת בשטח עם הגדוד והאנשים שלי.
"אנחנו דואגים שהאנשים יקבלו את השכר שלהם ידעו מה זכויותיהם ויהיה להם למי לפנות אם יש להם בעיות בבית. הרי החיים של כולם נפגעו מהמלחמה, אנחנו מקשיבים ועוזרים למי שצריך ודואגים לאנשים ביחידה. אני חושבת שזה תפקיד חשוב, מחזיק את הרוח של האנשים, דואגים שאנשים יוכלו להמשיך להילחם".
דוד עתידה להיות במילואים כשהסמסטר יפתח ב-14.1 בטכניון. "נמצא דרך לשלב, עד שלא התחילה שנת הלימודים זה לא הגיע על חשבון שום דבר כי היינו בחופש, אבל עכשיו נרגיש. אני חושבת שרק כשאחזור את הלימודים אבין מה אני חושבת על זה. אני לא ארצה שהחיים שלי יתעכבו ומצד שני לא אשאיר את האנשים שלי מאחור. הטכניון מציע מתווה לימודים לאנשי מילואים.
"כסטודנטית אני מבינה שמרגיש כאילו הספינה מפליגה ואנחנו לא עולים עליה אבל נעשה מה שאנחנו יכולים כדי להצליח לשלב, אני מקווה שנצליח למצוא הסכמים עם המפקדים. אגב, כבר עשיתי השנה במאי, עוד לפני המלחמה, קו של 26 ימים.
יש שיעורים בלימודים שצריך נוכחות פיזית בהם, מקבלים המון מטלות ודברים, יש שיעורים שיש להם הקלטות ויש כאלה שאם לא אהיה שם לא אדע את החומר אבל מאמינה".
קראו עוד:
סמ"ר רוני גולדמן
"10% מהמשרתים איתי היו סטודנטים"
שנה ב' עבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. מגויסת מה-8 באוקטובר. בסיס נחשונים, אחראית יציאה לשטח של צוותים לתיקון טנקים.
"דווקא השירות בבסיס מרוחק ללא קליטה איפשר לי התנתקות ממצב המלחמה המלחיץ והתמקדות במשימות. ליד הבסיס הייתה כיפת ברזל ושמענו כל יירוט. היה מלחיץ. תקופת המילואים הייתה ארוכה והיה קושי להיעדר תקופה ממושכת מהבית.
"10% מהמשרתים איתי היו סטודנטים. בגלל שלא היינו בתוך עזה היו הרבה בקשות מצד סטודנטים לצאת ללימודים והצבא התחשב.
"הלימודים שלי כוללים התנסות מעשית ולכן אני רואה בהם חשיבות עצומה, ולכן אני רואה גם במילואים וגם הלימודים שליחות ציבורית.
"אני חושבת שנכון היה להתחיל את הלימודים, וזה קשוח להגיד את זה במיוחד כשהמקצוע שלי הוא עבודה סוציאלית. אני כועסת על כך שיש לי חברים שלא יכולים להתחיל את הלימודים, ולא מפסיקה לחשוב שבמקביל לשיעורים, יש סטודנטים שנמצאים בשטח.
ועדיין, עבודה סוציאלית חשובה במיוחד לנוכח מצב המדינה ויש להכשיר עובדים ועובדות סוציאליים. אם לא יחזרו ללמד, זה לא יקרה".
