בשבוע הבא תיפתח שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטת חיפה. פרופ' גור אלרואי מסביר בראיון ראשון לאחר כניסתו לתפקיד הנשיא, איך הוא מתכוון לנהל אוניברסיטה בזמן שאזעקות נשמעות בחיפה מידי יום, עם מאות סטודנטים הנעדרים מהלימודים בשל מילואים, והמתח בין יהודים לערבים בקמפוס.
מדוע דחיתם את פתיחת השנה?
"דחינו בשבוע כי רצינו להרוויח זמן, רצינו שהתמונה תתבהר ולא רצינו לפתוח עם לימודים בזום".
התמונה התבהרה?
"אני לא יודע האם תהיה תקיפה של אירן או באירן אבל יודע שישראל תסיים את המלחמה עם חידוש יכולת ההרתעה שלה. בשכונה הרעה בה אנו נמצאים, מבינים טוב יותר את היכולות שלנו. יחד עם זאת, יש מי שמבקש להחזיר אותנו ל-6 באוקטובר".
אתם מוכנים להמשך המלחמה?
"דאגנו לשלט את האוניברסיטה בשילוט שמפנה למרחבים מוגנים. אנו פותחים שנה מלא מלא עם לימודים פרונטליים. יותר מ-70% מחדרי הלימודים מוגנים, ומהחדרים הנותרים אפשר להגיע למרחב מוגן בתוך דקה".
מה האתגר הכי גדול שעומד בפניכם השנה?
"האתגר הגדול שלנו הוא במישור האקדמי. אנו מקימים בית ספר לרפואה באוניברסיטה. זה ישנה את העיר חיפה ואת הצפון כולו. יהיו בעיר שני בתי ספר לרפואה. זה חסר תקדים. אחד של הטכניון ואחד שלנו. זה התאפשר בזכות תרומת ענק של הרטה עמיר בסך 50 מיליון דולר. 10 מיליון דולר הגיעו כתרומה נוספת של יו"ר חבר הנאמנים.
"המשמעות היא אדירה. אם עד היום האוניברסיטה התמקדה במדעים 'הרכים' – רוח וחברה, עכשיו בית הספר לרפואה יחזק את מדעי הטבע. זה ישנה את האוניברסיטה ויהפוך אותה לטכנולוגית יותר. האתגר יהיה שבית הספר לרפואה לא יבלע פקולטות אחרות".
קראו עוד:
חזון הקיימות
אתם בכיוון חיובי.
"באוקטובר 2025 ייפתח המחזור הראשון של לימודי רפואה. חתמנו על הסכם שיתוף פעולה עם קופת חולים כללית. הסטודנטים לרפואה אצלנו יסייעו לרפואה בקהילה לרווחת הצפון כולו. במקביל השלמנו את המיזוג והקמת בית הספר לעיצוב, ואת בית הספר למדעי הים. הכל משתלב עם חזון הקיימות, ואזכיר שדורגנו בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחום לימודי הקיימות. נהיה האוניברסיטה היחידה בה בית הספר לעיצוב הוא בתוך האוניברסיטה. בית הספר למדעי הים ישתף פעולה עם בית הספר לעיצוב. שנה מיוחדת מאד".
איך כל זה מסתדר עם הצהרות על קיצוצים בהשכלה הגבוהה?
"התבשרנו לפני כמה ימים שלא יהיה השנה קיצוץ בהשכלה הגבוהה. שר האוצר עמד במילתו ומגיעה לו מילה טובה".
12 צפייה בגלריה
דגש על קיימות. חקר דולפינים באוניברסיטה
(צילום: H.Native-Morris Kahn MarineResearch station)
עזרה למילואים
איך מסייעים לסטודנטים במילואים?
"700 סטודנטים אצלנו עושים מילואים. יש לנו מתווה מוסכם שהם לא ישלמו על מעונות. אני עדיין לא יודע כמה מהם יצטרכו לוותר על השנה בגלל שירות המילואים. לאלו שילמדו נעניק שיעורי השלמה, ניתן פטור משיעורי בחירה, ניתן מלגות, ניתן לצפות בשיעורים בזום. מצאנו שסטודנטים שהיו במילואים וניגשו למבחנים, קיבלו ציונים גבוהים מהממוצע. זה אומר שהתמיכה שלנו עוזרת ויעילה".
איך השפיעה המלחמה על האוניברסיטה?
"הבעיה הגדולה היא החרמות הבינלאומיות. יש ירידה במספר הסטודנטים הבינלאומי שלומדים אצלנו. אחרי שנים שגדלנו, אנו חווים ירידה של 50%. מגיעים אלינו בדרך כלל מסין ואירופה. בגלל המלחמה אנו רואים שהם לא באים. המשמעות היא אובדן שכר לימוד ושיפוי מהמדינה. יש נזק כספי אבל גם פגיעה באווירה הבינלאומית של הקמפוס, ב-network . מבין 150 הסטודנטים הזרים שכן נרשמו, הגיעו רק 50".
מי המחרימים?
"יש אוניברסיטאות שעויינות את ישראל, כמו הסקנדינביות, והם מצהירות שלא יקיימו שיתוף פעולה אקדמי עם חוקרים מהפקולטה למשפטים שלנו. גם באוניברסיטת גנט הבלגית קיבלנו מכתב על הפסקת שיתוף הפעולה ואוניברסיטאות מדרום אמריקה. נתקלנו בחוקרים בחו"ל שלא רוצים להזמין חוקרים שלנו לכנסים או לקחת חלק במחקרים שלנו, בגלל שאנו מבצעים 'רצח עם'".
חמישה מכתבים
איך מגיבים לדבר כזה?
"מי שמרכזת את הפעילות זו סגנית הנשיא ובכל מקרה אנו שוקלים כיצד להגיב. אם החרם נוגע רק לחוקר כזה או אחר שלנו, אנו שואלים את החוקר כיצד היה רוצה שנגיב. לא ננהל מלחמות אם החוקר לא רוצה בכך. אם החרם מגיעה מהנהלת אותה אוניברסיטה, אז אני מתערב ושולח מכתב לאותו נשיא. השנה שלחתי חמישה מכתבים בהם הסברתי לנשיאי מוסדות שונים מי אנס ורצח ב-7 באוקטובר. כואב לראות מוסדות 'מוערכים' שמאמצים את הנרטיב הפלסטיני.
"אציין כי אנו מקבלים גם מכתבי תמיכה. לצערי, לפעמים הסיבה לחרמות ומכתבי גינוי היא אנטישמיות ושימוש בסכסוך כתירוץ. לא כל טענה וביקורת על ישראל היא אנטישמית אבל יש הרבה מאד מקרים שכן".
הממשלה מקדמת חוק לפיו סטודנט שמביע תמיכה בטרור יורחק באופן אוטומטי. מה דעתך?
"אני מתנגד לזה נחרצות. אוניברסיטה היא לא מדינה. אם מרצה או סטודנט התבטא בעד טרור, בשביל זה יש משטרה ואפשר להגיש תלונה. אי אפשר שאני כאוניברסיטה אעשה את הבדיקה והשימוע וגם אעניש. אין לי את הכלים לבדוק עדויות, לבצע הקלטות. החוק כיום מונע הבעת תמיכה בטרור, למה צריך חוק נפרד לאוניברסיטה? אנחנו מקום אקסטריטוריאלי? במה זה שונה מכל מקום עבודה אחר? כנשיא לא אתן יד להבעת תמיכה בטרור או בגזענות. מי שנתקל באמירה גזענית או תומכת טרור, מוזמן להגיש תלונה".
מאז ה-7 לאוקטובר היו אצלכם מספר מקרים של סטודנטים ערבים שפרסמו ברשת דברי תמיכה בחמאס. למיטב ידיעתי הם המשיכו וממשיכים ללמוד.
"ב-8 באוקטובר קיבלנו 9 פוסטים של סטודנטים שעלה מתוכם שהם מעודדים את מעשי חמאס ב-7 באוקטובר. כרקטור ראיתי את הפוסטים והשעיתי אותם ל-3 ימים עד שהגשנו תלונה לוועדת המשמעת והמשטרה. עשינו תהליך ארוך ונכנסו להליך משפטי מול ארגון עדאללה שייצג אותם. הסכמנו ללכת לגישור וסוכם ששניים יסולקו לצמיתות מהאוניברסיטה, 5 כתבו מכתב התנצלות ועשו 100 שעות שירות לקהילה, 2 יצאו זכאים כי לא ניתן היה להוכיח מתי עלה הפוסט שלהם".
מה יהיה בהמשך?
"מקווה שנצליח לשמור על הסובלנות שמאפיינת אותנו כל השנים. הכל נפיץ ואם מישהו רוצה לעשות פרובוקציה אז הכל יידלק. לא יכול להבטיח שיהיה שקט. אבל כולם שמחים לחזור לקמפוס, יהודים וערבים".
קמפוס מגוון
מה דעתך על התדמית שיש לאוניברסיטת חיפה של קמפוס עם רוב לסטודנטים ערביים? ממה התדמית הזו?
"אני גאה שאנו הקמפוס המגוון בישראל. זה לא מקור של בושה אלא גאווה. אם שיעור הסטודנטים הערבים גבוה אז אוכלוסיות אחרות לא מגיעות אלינו וזה לא טוב. אני מכבד מאד את הסטודנטים הערבים והם מבורכים ושמח שהם כאן. אבל חסר לי קבוצות אחרות. יש בחיפה הגירה שלילית ורבים עוזבים את העיר כי היא לא מספיק אטרקטיבית עבורם. אנו צריכים לדאוג להווי סטודנטיאלי כמו בבאר שבע. היינו רוצים לראות את צעירי הציונות הדתית למשל. נתתי לרב של הקמפוס להקים בית מדרש כדי שיהיה לסטודנט דתי את המעטפת של מה שהוא צריך. זה רק יכול ליצור שיח טוב יותר בקמפוס".
היו אי סדרים בבחירות לאגודת הסטודנטים וסכסוך עם יו"ר האגודה.
"אסור לנו להתערב בבחירות באגודת הסטודנטים. שניסינו להתערב בית המשפט אסר עלינו. טוב שכך כי אנו לא צריכים להתערב. מעבר לכך יש לנו נתק עם האגודה וזאת לאחר שביום ה-100 לאירועי 7 באוקטובר, בטקס שערכנו באוניברסיטה, יו"ר האגודה האשים אותי, רב סרן במילואים ביחידה לאיתור נעדרים, בבגידה במדינה והפקרת חטופים. לאן הגענו?! הוא הגיע להתנצל בארבע עיניים אבל אמרתי לו שיצטרך להתנצל באותו פורום בו האשים אותי. אני עדיין מחכה להתנצלות".
(יו"ר אגודת הסטודנטים מסר בתגובה: "האגודה עובדת באופן צמוד ושוטף עם הנהלת האוניברסיטה. אנו לא חווים נתק כלל, אלא שת"פ פורה מתמיד").
המהפכה ואני
בעיצומה של המהפכה המשטרית קרעת את תעודת המילואים שלך כאקט מחאה.
"אחרי שעשיתי את זה הצטערתי. ואדגיש כי זה היה הרבה לפני ה-7 באוקטובר. מאז נפגשתי עם ראש אכ"א ואמרתי לו שמשפחות נעדרים לא צריכות להיפגע מפעולה שלי וחזרתי לשרת".
זה היה אקט של סירוב לשרת?
"אני בן 56 ושירות מילואים הוא במסגרת התנדבות. יש להבחין בין מי שחייב לשרת, למתנדב שזכותו לא לשרת. אני מגנה כל סרבנות וכל קריאה לסרבנות. סרבנות יכולה לפרק את הצבא".
הימין טוען שתופעת הסרבנות היא אחת הסיבות למה שקרה ב-7 לאוקטובר?
"קשקוש. לא הייתה סרבנות. אנשים לא סירבו אלא אמרו שלא יתנדבו למילואים. לא מקבל את הנרטיב הזה. הסיבה ל-7 באוקטובר היא כשל כפול – כשל מודיעיני של הצבא וכשל בקונספציה כי חמאס חזק יביא שקט".
אתה עדיין משתתף בהפגנות?
"לא. דעותיי על ההפיכה המשטרית לא השתנו. מה שהשתנה שבעקבות נאומים שלי, פנו אליי חברי סגל שחושבים אחרת ממני ואמרו שאני לא יכול לדבר בשם אוניברסיטת חיפה, שהיא הרבה יותר הטרוגנית ממה שהיא נראית. הבנתי שדעותיי הם דעותיי בלבד ועמדות הקהילה מגוונות הרבה יותר. כנשיא אני אחראי לסגל ואין לי זכות לדבר בנושא פוליטי.
"אחרי ה-7 באוקטובר הרבה דברים השתנו. אני לא מתכוון לצבוע את האוניברסיטה בצבע פוליטי כמו נשיא אוניברסיטת תל אביב. אני מייצג 2,500 עובדים בסגל האקדמי והמינהלי, 17 אלף סטודנטים ולא מדבר בשמי. אמנע מאמירות פוליטיות".
שמעת את דברי מו"ל "הארץ" שהשווה טרוריסטים ללוחמי חופש. תבטל מינוי לעיתון?
"לא מקבל את דבריו אבל אני לא מחרים אף אחד. כך למשל יש לי יחסים טובים עם נשיא אוניברסיטת אריאל".
האם יש שיח פוליטי בין מרצים?
"קשה לנהל שיח אקדמי כי נראה שהוא מוטה לצד אחד. לטעמי מרצים לא צריכים להשמיע את עמדותיהם בכיתה כי זה יוצר מתח מיותר. אם בכל זאת רוצים להיכנס לסוגיה פוליטית יש להביא עמדות בצורה מאוזנת, ולא באופן בו סטודנט חושש להביע את דעתו".
מרצים צריכים להסתיר עמדות?
"אני מלמד ציונות וסכסוך ואצלנו התלמידים לא ידעו את עמדותיי. אולי כעת הם יודעים בנושא ההפיכה. אבל על הסכסוך הם לא ישמעו את דעותיי. יש עמדות שונות ולכן זה חייב להיות מאוזן. זה עלול יצור תסכול בקרב סטודנטים כאשר למרצה יש עמדות שונות משלהם, והם עלולים לחשוש לדבר".
תאסור על השמעת דעות בשיעורים?
"אני יכול רק להמליץ ולהפציר שאם אתם מדברים על נושאים פוליטיים תביאו עמדות שונות. תציגו עמדות רחבות כדי לעורר שיח בכיתה. לא אעקוב אחרי מרצים רק אוכל לבקש".
עסקה עכשיו
לאן מדינת ישראל הולכת היום?
"אני לא דואג מאויבנו מבחוץ אלא מהשסע בחברה הישראלית, משיח של שנאה. לצערי כולם שונאים את כולם. רק הסולידריות מאפשרת לנו לחיות בשכונה הזו. אני מקווה שנמצא את תעצומות הנפש כדי לרפא עצמנו משנאה עצמית. כנשיא העומד בראש המוסד האקדמי המגוון ביותר, אני חושב שהמודל לחיים משותפים כאן פה באוניברסיטה יכול להצליח במקומות נוספים. הכעסים והמתחים הם בשוליים ויש לנו קמפוס למופת".
האם אתה רואה סיכוי לשחרור החטופים?
"כקצין לאיתור נעדרים אני חושב שעד שלא נחזיר אותם, החברה לא תצליח לרפא עצמה. זה רון ארד כפול 101. אני בדעה שצריך לשלם את המחיר הכבד ולהחזיר את כולם. מזדהה באופן מלא עם מאבק החטופים. זה לא פוליטי למרות שמנסים לצבוע אותו ככה. גם במחיר סיום המלחמה יש להחזיר אותם. זה בהחלט אפשרי. ההזדמנויות חמקו לנו במהלך השנה האחרונה. מקווה שנגיע להסכם".
מה דעתך על חוק המעונות?
"חוק המעונות זה חוק השתמטות. בהיבט של החרדים, יש להפנות את הכספים הקואליציוניים למנועי צמיחה של המשק. אנו האוניברסיטה היחידה שמלמדת חרדים, יש לנו קמפוס בבני ברק ונפתח אחד נוסף בחיפה. השינוי בחברה החרדית יגיע דרך השכלה הגבוהה".
אתם מצליחים לחולל שינוי?
"בהחלט. 50% מהסטודנטים שלנו מגיעים מאשכולות סוציו-אקונומיים 1-4 הנמוכים ביותר. אני גאה בזה כי אנו יוצרים את מעמד הביניים הישראלי. אנו מאפשרים לשכבות החלשות להשתלב במשק ולרכוש השכלה גבוהה. זה אימפקט חברתי של ממש. אחד מכל שני סטודנטים מגיע מאשכולות הנמוכים וזה לא אומר שהם לא סטודנטים מצטיינים. אנו לא במגדל השן. אנו משפיעים על המדינה, העיר והחברה כולה. השינוי יגיע מחיפה".
