דוח עדכני בנושא חזירי הבר בחיפה מצביע על העובדה שחיית הבר עדיין איתנו ואיתה גם השפעותיה ההרסניות, לרבות פגיעה בבני אדם.
לפי דוח חדש של עיריית חיפה ורשות הטבע והגנים, דוללו בחודש ספטמבר לא פחות מ-32 חזירים סוררים, חזירים שעל פי הגדרה אינם מפחדים מבני האדם, ועלולים להיות מסוכנים. בחודש אוקטובר עמד מספר המדוללים על 12 חזירים ב-14 ימי פעילות בלבד.
עוד קובע הדוח כי היו שני מקרי היפגעות כתוצאה ממפגש עם חזירי בר ועוד תושבים נכנסו למעגל הפגיעה והפיצוי בשל כך.
דוח מבקר המדינה בעבר קבע כי עיריית חיפה שילמה בשנים האחרונות למעלה ממיליון שקלים פיצויים לתושבים שנפגעו מחזירי הבר. נראה כי הפיצויים לא הסתיימו ובחודשים האחרונים הסכימה העירייה לשלם כ-200 אלף שקלים על שני אירועים נוספים בהם תושבים שיצאו לרחובות העיר, נותרו נכים לאחר מפגש עם חזיר בר.
חזירים ופיצויים
עו״ד דניאל ברק, בעלים ומנהל של משרד הכהן ברק, מסביר כי בעירייה בוחרים להגיע לפשרות בכל הנוגע לפגיעה מחזיר בר ועושים מאמצים כדי שלא יינתן פסק דין שיקבע לאחריות העירייה.
באחד המקרים שעו"ד ברק טיפל, מ', תושבת חיפה בת 67, יצאה מביתה וחזיר בר התנפל עליה. היא איבדה את שיווי משקלה, נפלה ונפגעה. עקב הפגיעה נקבעה לה נכות צמיתה של 14.5%.
משרדו של עו״ד הכהן ברק תבע את עיריית חיפה והתביעה התקבלה במלואה, כשהשופט קבע שאין להטיל על מ' אשם תורם כלל. בנוסף ל-95 אלף שקלים שקיבלה הנפגעת מעיריית חיפה, קיבלה הנפגעת פיצוי מפוליסת התאונות האישיות שלה ובסופו של דבר, הפיצוי הכולל של תושבת העיר הגיע ל 200,000 שקלים.
באירוע נוסף שייצג משרדו של עו"ד ברק, תושב בן 55 שמע רעש מחצר הבית, ירד למשמע הרעש ולפתע גילה מול עיניו שני חזירי בר ענקיים הולכים לעברו. התושב נבהל, ברח, נפל ונחבל בגבו ונגרם לו שבר דחיסה בחוליה L2 בגבו. התביעה הסתיימה בפיצוי של כ-90 אלף שקלים לפני שמיעת הראיות.
קראו עוד:
דוח חזירים
בחזרה לדוח החזירים ותמונת המצב בעיר. מעבר להיפגעות מחזירי בר, בעירייה מדווחים על 18 אירועי הפיכת פחים בחודש האחרון ומציינים כי מדובר בירידה של 50% בהשוואה לחודש קודם. עוד קובע הדוח כי הנתון דומה לשנה שעברה, אך מצביע על שיפור משמעותי ביחס ל-3 השנים קודם לכן, בהן הגיעו הפיכות הפחים ל-116 אירועים בשנה.
איפה הפכו הכי הרבה פחים בחודש האחרון? בדניה, בה על פי הדוח, יש גדרות הפרדה שנפרצו. הדוח לא מציין אם תוקנו. הדוח מצביע על 33 נקודות שונות בעיר המצריכות תיקון בנושא הגידור.
עוד קובע הדוח כי תופעת האכלת חזירי הבר לא נפסקה, והשכונה שמובילה את תופעה זו היא הדר, בה דווחו כמחצית מאירועי ההאכלה ומתן דוחות למאכילים.
בחודש אוקטובר התקבלו בעירייה לא פחות מ-216 דיווחים על חזירי בר, ירידה קלה בהשוואה לחודש קודם. 17 מתוך קריאות אלו כללו בקשה לעזרה מצד תושבים שנתקלו בחזיר.
מרבית הקריאות הגיעו משכונת אחוזה, ואחריה שכונת הכרמל המערבי, וקרית שפרינצק.
בעירייה מציינים כי תופעת חזירי הבר במגמת ירידה, אך כאמור הפכית הפחים נמשכת, כמו גם היפגעות תושבים, והכספים היוצאים מהקופה הציבורית עבור פיצוי נפגעי החזירים.
מחקר חדש
אז איך מנתקים את המעגל של תצפיות תושבים, המתנה לחזיר סורר שיפגע בתושב, דילול וחוזר חלילה?מחקר חדש של ערן שוורצפוקס, שנערך במסגרת תואר שני באקולוגיה בבית הספר לזואולוגיה ובמוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, מציג תמונה רחבה וחדשנית של תופעת חזירי הבר בחיפה ומציע דרך חדשה להתמודדות עם הבעיה.
המחקר, שנעשה בהנחיית ד״ר דרור בן עמי ופרופ׳ תמר דיין ובשיתוף פרופ׳ דניאל אורנשטיין מהטכניון, בחן כיצד גורמים אקולוגיים וחברתיים יחד משפיעים על היקף המפגשים והעימותים בין תושבי העיר לחיות הבר.
במרכז המחקר עמדו 2,921 דיווחי תושבים בחיפה על הופעת חזירי בר בין 2014 ל־2016. באמצעות מודלים מתקדמים לניתוח תפוצה, בדקו החוקרים היכן צפויים חזירים להימצא בעיר ומהם הגורמים שמעלים את הסיכוי להתפתחות עימותים. הממצאים מאשרים כי חזירי הבר מנצלים בעיקר כיסי טבע עירוניים: פארקים, גינות וחורש מפוצל וכך מסתגלים בקלות לנוף העירוני.
החידוש המרכזי נמצא דווקא במרכיב האנושי: ניתוח הנתונים העלה שמספר גדול יותר של עימותים מדווח בשכונות בעלות מעמד סוציו-אקונומי גבוה. לא בהכרח משום ששם יש יותר חזירים, אלא משום שהפערים החברתיים משפיעים על אופן הדיווח, על מידת הנראות של התופעה ועל רגישות התושבים לנוכחות החיה. בכך מציג המחקר זווית חברתית מובהקת לבעיה שנתפסה עד כה בעיקר כסוגיה אקולוגית.
החוקרים מציעים לרשויות לאמץ גישה "חברתית-אקולוגית", לצד מיפוי אזורי פעילות חזירים. יש לבחון את הרקע החברתי של השכונות, לזהות פערי דיווח ולהבין כיצד תושבים תופסים את המפגש עם חיות הבר".
המחקר מציע תובנה ברורה: פתרון לסוגיית חזירי הבר בחיפה לא יגיע רק באמצעות טיפול בחיות עצמן, אלא באמצעות הבנה עמוקה של הדרך שבה העיר ותושביה מגיבים לטבע המבקר על סף הבית.
ממצאי המחקר מעמידים בספק את ממצאי דוח העירייה ורט"ג, שמתבססים על דיווחי תושבים שברובם מגיעים משכונות מבוססות. "העובדה כי בשכונה מסויימת התקבלו הכי הרבה דיווחים על תצפיות חזירים או מפגש עם חזיר, לא אומרת שבשכונה אחרת יש פחות חזירים", אומר שוורצפוקס, "וכך בטעות אנו נוטים לחשוב שיש יותר חזירים במקום אחד, בזמן שיש לנו מודלים שבחנו הימצאות חזירים במקומות שונים בעולם, ומלמדים היכן באמת החזירים נמצאים. מציע לעירייה להסתכל על עניין החזירים בצורה אחרת וכזו שתוכל למנוע חיכוכים מסוכנים בין אנשים וחזירים".
החוקרים מדגישים כי לטובת מציאת פתרון לנושא החזירים בחיפה, לא מספיק להסתמך על תצפיות תושבים, לחכות למפגש מסוכן עם חזיר ואז לפעול לדילול. החוקרים מציעים ראייה הוליסטית לבעיה, הכוללת הסתכלות על היקפי הבנייה, הצלבה עם מודלים אקולוגיים, ועוד. "המטרה היא להבין לא רק מה משפיע על תפוצת החזירים מבחינה אקולוגית, אלא גם מה גורם לעימותים בין בני אדם לחזירים בעיר – כלומר שילוב של גורמים אקולוגיים וחברתיים. רק הבנה עמוקה תוכל להוביל למניעת הפגיעה הבאה", ציינו החוקרים.
