השבוע עלתה שוב שכונת הדר לכותרות בעקבות אירוע תקיפה חמור בו אישה הותקפה באגרופים בעת שישבה על ספסל ברחוב שפרעם ותיקה נלקח ממנה בכוח.
זה עוד מקרה אלימות אחד מרבים אחרים. סקר מדלן שפורסם השבוע חשף כי בהדר נפתחו 788 תיקים בעקבות אירועי פשיעה, סמים ואלימות. סקרים דומים בשנים האחרונות קבעו פעם אחר פעם כי הדר היא השכונה עם שיעור הפשיעה הגבוה בחיפה ואף במדינה.
נתוני הפשיעה גבוהים למרות הצהרות של המשטרה על תגבור הכוחות בהדר, הוספת ניידות, והעלאת תחושת הביטחון בקרב 42 אלף תושבי השכונה. בינתיים התושבים ממשיכים להתמודד עם מראות קשים של נרקומנים, פלישה לבתים, ותחנות סמים.
ריבוי קהילות
אין חולק כי לשכונה בה פועל התיאטרון העירוני, גלריות אמנים, מבנה העירייה, השוק העירוני, ובנייני באוהאוס רבים - יש פוטנציאל אדיר הזועק לשמיים. אז למה הדר לא ממריאה וממשיכה לצנוח?
יואב יגול מנהל מתנ"ס הדר, האחראי על פעילות קהילתית בשכונה, מנסה להשיב בכנות. "קהילת הדר מורכבת מצבעים וגוונים רבים: חרדים, רוסים, ערבים, קהילה גאה, זוגות צעירים. מדובר בשכונה מורכבת שצריכה חשיבה עמוקה והפניית משאבים אדירים לצמיחתה. אנו משקיעים 8 מיליון שקלים בתוכניות תרבות אבל זה לא מספיק".
יגול אומר כי מתוך 42 אלף התושבים, 30% חרדים, 30% דוברי רוסית, 14% ערבים. "כל קהילה צריכה את הטיפול הייחודי עבורה. אם בשכונה הומוגנית כמו אחוזה אפשר לעשות אירועי תרבות לכולם, בהדר יש לעשות אירועים נפרדים לחרדים (אירועים בהפרד), ליוצאי ברה"מ (אירועים בשפה הרוסית), ולערבים (בשפה הערבית). מן הסתם זה רק מכביד על ההוצאות ומאפשר לעשות פחות אירועים".
מעבר לשונות, הקהילות מוחלשות מאד. "אנו מדברים על ציבור סוציואקונומי נמוך, שחלקים גדולים ממנו באשכול 1-2. לצד כל זה יש לנו פשיעה משמעותית שנובעת בין היתר ממחסור בשוטרים".
קראו עוד:
אנשים טובים
מנהל מתנ"ס הדר מספר על השקעה לא מועטה של העירייה בשכונה ואנשים טובים המגיעים אליה. יגול: "העירייה משקיעה בהדר לא מעט. יש בשכונה את קיבוץ המחנכים והגרעין התורני - צעירים המתגוררים בדירות בשכונה ומועסקים בקהילה. אלו אנשים טובים אבל זו טיפה בים כי הדר היא עיר לכל דבר, מורכבת ורבת אתגרים.
"בנוסף, יש אוכלוסייה של רוסים צעירים משכילים שרק רוצים להשתלב ולפרוח ואנו עושים מאמצים לסייע להם. יש יזמים איכותיים שמגיעים לכאן, פותחים ברים, חנויות אופנה, מרחבי אמנות, ורוצים לבנות פה חיים ולהשתקע. כמו רבים אחרים, אני התאהבתי בהדר, שיש בה אגב יותר מבני באוהאוס מתל אביב. ועדיין, לנוכח הפשיעה בלילה, לא נעים פה. אני לא יכול לומר למשפחה או לזוג צעיר שהם יכולים לבוא לגור בהדר. סטודנטית לא יכולה ללכת לבדה בלילה בחלוץ או בהרצל. לגדל כאן ילדים זה מורכב".
שגרת אלימות
את נתוני הפשיעה היבשים המופיעים בדוחות, מרגישים על בשרם תושבי השכונה. יו"ר ועד הדר, אליעזר הברמן עובד ומתגורר בהדר משנת 1970. הוא עצמו הותקף ברחוב, אימו והבת שלו נשדדו בשכונה. "בצער רב אני אומר שאישה צעירה לא יכולה ללכת ברחובות הדר בלילה. לצערי הפשיעה מצטרפת לשקיעה של השכונה, במסגרתה נסגרו בשנים האחרונות קופות חולים, בנקים, בתי ספר ושירותים נוספים שהפכו את החיים בשכונה לקשים. תחנת המשטרה שנפתחה נשארה סגורה והשוטרים נעלמו".
יגול והברמן מציינים לטובה את ההשקעה בשכונה אבל היו רוצים לראות הרבה יותר וקוראים להכנת תוכנית אב רב שנתית.
יגול: "נעשים מאמצים אבל זה חייב להיות עקבי ולאורך זמן. אסור שזה יהיה תלוי בראש עיר כזה או אחר, אלא לטווח ארוך. לממן יום לימודים ארוך, לדאוג לתוכניות לגילאיים 0 עד 18. להשקיע ברצף לימודי במעבר בין גנים לבתי ספר. יש לדאוג ללימודי שפה. חלק גדול מילדי השכונה לא דובר עברית עד גיל מאוחר".
משכונה לרובע
מנהל אגף לניהול פרויקטים אסטרטגיים בעירייה, צחי טרנו, אומר כי ההשקעה שכונת הדר היא עצומה. "מתוך הבנת חשיבותה ומורכבותה של הדר, שכונת הדר תהיה החבל הראשון בעיר שיהפוך לרובע. כבר היום זוכה הדר לתקציבים הגדולים ביותר מבין השכונות ומושקעים בה למעלה מ-60 מיליון שקלים".
טרנו מציין את שיקום בניין השוק, שיקום רחובות לונץ וסירקין, שיקום המעברים מרחובות החלוץ לסירקין ועוד.
"רק בתוכניות אלו מושקעים 45 מיליון שקלים. אנו מתכננים מחדש את רחובות נורדאו, החלוץ והרצל. ב-2026 תהיה תוכנית עבודה מסודרת שתכלול המלצות של סקר הליכתיות שביצענו. בית קפה יחל לפעול בגן בנימין. ברחבת התיאטרון יפעל מרכז המשפחות. באוקטובר יסתיים שיקום מרכז קלור בין רחובות מסדה ובן יהודה. בבית הספר ליאובק בהדר יעברו לחינוך מונטיסורי. יש אירועי תרבות בשוק תלפיות ועוד".
לידיעת השר בן גביר
למרות נתוני השפיעה הגבוהים בהדר, במשטרה מסתפקים בפרויקטים שקמים ונופלים ללא עקביות הנדדרשת כדי להילחם בצורה מסודרת בתופעת הפשיעה.
גורמים בעירייה ותושבים בשכונה, מדווחים על מחסור בשוטרים, תחנת משטרה בהדר שאינה מתפקדת ולרוב סגורה, ותחושת חוסר ביטחון שלא מרפה.
"למה עיריית חיפה הייתה צריכה לשלם לשוטרים כדי להגדיל את מצבת כוח האדם בשכונה?", תוהה גורם בעירייה, "איפה המשטרה שהבטיחה לטפל בפשיעה בהדר?".
תושבת העיר מוסיפה: "במדינות מתוקנות, אתה רואה שוטרים מתהלכים ברחובות. ניידות שעוברות בשגרה. יש לתושב למי לפנות, ולעבריינים יש פחד להראות את עצמם. בהדר הכל הפוך. דיברו איתנו על תוכניות והוספת תקנים של שוטרים, מג"ב, יס"מ, איפה הם? סוחרי סמים, חבורות של צעירים משועממים שמציקים למי שעובר, אין תאורה, כאילו שאנחנו בהארלם או שיקגו. צריך להשקיע הרבה מאד כספים בתשתיות, בתאורה, בשוטרים, ובאופן עקבי. נראה שהכל 'חפ-לפ', היום יש ומחר כבר אין. הדר לא בראש סדר העדיפויות של אף אחד".
תחושות מעורבות
למרות נתוני הפשיעה, יש חיים בהדר, אנשים טובים המבקשים לחיות ולשגשג באחת השכונות היפות והוותיקות של חיפה. התושבים מציינים כי למרות אהבתם לשכונה, הם לא ימהרו להמליץ לילדיהם להתגורר בה.
גילה לבני זמיר, תושבת הדר עליון 40 שנה: "התחושות מעורבות. במהלך השנים שאנו גרים בהדר, האזור עבר תהליכים משמעותיים שנעו בין הדרדרות קשה לתקומה. משנת 2011 אני מחוברת למועצת הדר וכבר כמה שנים מכהנת כנציגת ציבור בהנהלת דירקטוריון קהילת הדר.
"פעילות וולונטרית של תושבות ותושבים בשכונה היא מבורכת וחשובה, אבל זו פעילות נקודתית ואי אפשר להסתמך רק עליה. קהילת היזמות והיזמים העסקית והתרבותית היא נהדרת אבל גם שם הכוח מוגבל, וקהילה זו תתקשה להתמודד עם ניהול עסק בתקופות משבר, מלחמה וקטסטרופה, לצד הזנחה סביבתית מעמיקה, פשע מתגבר, קהילת קבצנים והומלסים אשר מצאו במקום בית, ואכיפה לא יעילה או רלוונטית, מציקה ודווקאית המייצרת תחושת ייאוש. גם אכיפה צריך לדעת לנהל במציאות של עירוב שימושים אם רוצים שתגור כאן אוכלוסיה נורמטיבית המבקשת גם שקט, ניקיון ופיקוח על הפשע.
"שיקום הדר וקידום האזור תלוי בתכנית עומק אסטרטגית אשר בונה חזון מבוסס ואמיתי, ממפה את הקשיים, החולשות, נקודות התורפה ומציגה תכנית ארוכת טווח המתעדפת את הפלטפורמות החשובות מהן נבנית מציאות נורמטיבית. המציאות אינה מלבבת, ונעה בין דרדור לתקומה, ובמציאות הכלל ישראלית אני מעדיפה לשאת עיני אל הצד האופטימי של העתיד ולקוות שאכן יקרה משהו טוב בהדר.".
