מחקר של פרופ' איתי בארי מאוניברסיטת חיפה התפרסם בסיטי ג'ורנל, כתב עת ניו יורקי ובו עולה כי בעוד שאנחנו ניסינו להשפיע על החזירים, להרגיל אותם לחיות בוואדיות או לדלל אותם, הם בעצם השפיעו עלינו, כי סוגיית החזירים בחיפה אינה רק סביבתית, ביולוגית, גיאוגרפית, אלא גם פוליטית וחברתית.
המחקר התבסס על סקרי עמדות שמולאו על ידי הציבור בחיפה לאורך השנים 2020-24. פרופ' בארי מציין כי באותם שנים, עינת קליש רותם עלתה לשלטון ומיד עם כניסתה לתפקיד הודיעה על הפסקת דילול החזירים, ובעיית חיות הבר הגיעה לשיאה. בשנים אלו הפכה בעיית החזירים מסביבתית לפוליטית.
פרופ' בארי: "ערכנו מחקר אמפירי ארוך טווח שהתבסס על נוכחות חזירי הבר בחיפה. בחנו את הדינמיקה בין חיות הבר, בני האדם, העירייה, הפוליטיקה המקומית ודעת הקהל. במיוחד בדקנו את הגורמים האישיים, התרבותיים, הסביבתיים והפוליטיים המשפיעים על המידה שבה תושבי חיפה חשים שנגרם להם נזק כתוצאה מנוכחות חיות הבר בעיר.
"הממצאים שלנו על המחיר האישי, התרבותי, הסביבתי והפוליטי של מפגשים עם חזירי בר במרחב העירוני מוסיפים נדבך חשוב לתיאוריה הקיימת בתחומי הממשל המקומי, הממשל והפוליטיקה, כמו גם בתחומי האורבניזם, ניהול משברים ואינטראקציות אדם-טבע".
4 צפייה בגלריה
האם אי האמון בה גרם לבעיית החזירים להיראות חמורה יותר? קליש
(צילום: ראובן כהן עיריית חיפה)
קראו עוד:
עמדות שליליות
המחקר מצא כי תפיסת מידת הנזק שגורמים החזירים בעיר, קשורה בעמדות שמחזיקים התושבים. כך למשל נמצא כי אם מידת האמון שלנו בשלטון נמוכה, התפיסה שלנו את החזירים כמזיקים תהיה גבוהה יותר.
עוד נמצא כי יש קשר למאפיינים חברתיים ותרבותיים לתפיסתנו את נזקי החזירים. כך נמצא כי אישה, תושבת ותיקה או דתיה יותר, עשויה לתפוס את הנזקים כחמורים יותר.
ממצא נוסף העלה כי ככל שתושבים פגשו בתדירות גבוהה יותר חזירים, הם נטו לתפוס את נזקי החזירים כגדולים יותר. מפגשים תכופים יותר העצימו עמדות שליליות, עמדות שמקורן אידיאולוגי או רגשי, ותחושת האיום מוחשית יותר.
המחקר אישר את ההשערה כי לעמדות פוליטיות יש השפעה על תפיסת הנזק של החזירים. כך אנשים שלא הצביעו לקליש והביעו חוסר אמון בהנהגת העירייה והחזיקו בעמדות ימניות יותר, דיווחו על רמות גבוהות יותר של תחושת נזק מחזירי הבר.
פרופ' בארי: "הדבר מלמד כי משברים סביבתיים מקומיים ואינטראקציות עם חיות בר נשזרים בפוליטיקה המקומית, במנהיגות, בערכים ציבוריים ובדינמיקות של נאמנות פוליטית, אמון ציבורי ומדיניות מוניציפלית".
המחקר למעשה דן בסוגיה הבאה: האם בעיית חזירי הבר הייתה חמורה כל כך ובגללה התושבים הדיחו את קליש. או אולי שקליש לא קיבלה את אמון הציבור ובגלל זה הציבור תפס את נזקי החזירים כבעיה חמורה יותר. כך או כך, קליש כבר לא בשלטון אך החזירים עדיין איתנו.
חזיר פוליטי
המחקר מציע להסתכל גם על תפיסת נזקי החזירים כאבן בוחן וכמדד לעמדות הציבור. המחקר מגלה כי בתקופת הקורונה נרשמה עלייה בתפיסות הציבור את נזקי החזירים. המחקר מציע כי הסיבה לכך עשויה להיות השפעה של משבר חיצוני על תודעת הציבור. גם משבר פוליטי נחשב משבר חיצוני שעשוי לשנות עמדות בנושא חזירי הבר.
בסיכומו של דבר, המחקר קובע כי אינטראקציות עם חיות בר בעיר הן לא רק אתגר סביבתי אלא גם תופעה חברתית ופוליטית. עמדות הציבור, רגשותיו ואמון במוסדות השלטון שזורים בתופעה זו, אך לעיתים אינם מקבלים מקום בדיוני מדיניות ותכנון עירוני. חיזוק הקשר בין תפיסות הציבור לאסטרטגיות הממשל עשוי להוביל לניהול מקיף ויעיל יותר של יחסי אדם-חיית בר.
"המקרה של חיפה מדגים היטב זאת: חזירי הבר הפכו מסוגיה סביבתית לסמל פוליטי שנוכחותו השפיעה על השיח הציבורי, על מדיניות העירייה ועל דעת הקהל. במרוצת הזמן הם הפכו לסמל של אתגרי הממשל, והמחישו כיצד חיות בר עשויות לעצב שיח אלקטורלי ומדיניות עירונית", ציין פרופ' בארי, והוסיף כי מחקר עתידי נדרש כדי לבחון באופן רחב וארוך טווח את השפעות המפגש עם חיות בר על דעת הקהל, על התנהגות פוליטית ועל התמיכה במדיניות – ואף לערוך השוואות בין ערים וארצות שונות כדי להבין את המימד הגלובלי של התופעה.
