אנחנו עדיין לא מעכלים את אשר התרחש ב- 7 לאוקטובר. המשפחות האבלות המומות וקפואות מכאב, משפחות החטופים חוששות שכל מילה יכולה לפגוע בהן ומעדיפות לפנות לעולם הגדול. הבלאגן הממשלתי עליו מנצחים מינויים פוליטיים מבהיל, וכוחותינו פרוסים בשטח, ואיש לא רוצה להוריד להם את המורל.
הכתובת הייתה על הקיר
ב-5 לאוקטובר 2023 נערכה הפגנה בצומת "צמח" במסגרת אירועי 50 שנה למלחמת יום כיפור כשכותרתה: "אתם מטייחים וזה ייגמר באסון. השבר הגדול בצה"ל באשמת ממשלת נתניהו".
אפשר לעשות את החיים קלים לנתניהו וקשים למדינת ישראל ולהתחיל את הבדיקה ביום שבת 7 באוקטובר 2023 בשעה 6.29. אפשר לבדוק מי טילפן למי ומי העיר אותו. אבל שחיקת ההרתעה של מדינת ישראל ופירוקה לרסיסים החל הרבה קודם. הטנדרים הלבנים עמוסי המחבלים היו רק קצה התהליך.
כשיחלו המשפחות השכולות בגילוי המצבות, יהיו להן הרבה שאלות.
מיום תחילת חקירות נתניהו, הוא החל במלחמה נגד מערכת המשפט. מלחמה שכללה קריעה של העם והסתה של חלק אחד באחר, מינוי נאמנים על פני מוכשרים, שיבוץ מינויים פוליטיים להבטחת שלטונו.
לא רק במערכת המשפט אלא גם על מוסדות השלטון האחרים הכריז נתניהו מלחמה. ואפילו ברשימה לכנסת דאג לשבץ צעקנים וצעקניות שיסכימו לצעוק כל טכסט שיכתיב להם. מצאנו עצמנו עם נציגי ציבור שלא מהססים להגיד שהצבא והשב"כ עובדים עבור המחבלים, שהטייסים הם מוגלה, שבוני הארץ ולוחמיה ילכו לעזאזל, ועוד ...
בל נשכח, נתניהו הוביל אותנו ל–5 מערכות בחירות בעלות של 20 מיליארד שקל, רק לצרכיו האישיים. מערכות בחירות שהחלישו אותנו, פוררו אותנו וריסקו את הקופה הציבורית.
בטריק ושטיק עקץ את בני גנץ שנחלץ לעזור במגפת הקורונה, ומטעמים אישיים שוב, לא אישר תקציבי מדינה שנתיים, כשגם הצטיידות צה"ל ופיתוחים שונים נעצרו.
דוהרים לתהום
ב-22 בדצמבר 2022 התחילה הדהירה לתהום בעיניים פקוחות, תוך שהוא מבטיח לכל שידיו על ההגה. הוקמה ממשלה מפלצתית של 38 שרים ו–5 סגני שרים, מומצאים משרדים, מתפצלים משרדים, ומיליארדי שקלים מועברים לשותפים הקואליציוניים. המינויים הפוליטיים ומינוי הנאמנים הפך למלאכה העיקרית. המלחמה האמיתית הייתה מיטוט בג"צ ולא מיטוט חמאס.
הרזרבה שהותירה ממשלת בנט-לפיד אחרי שכיסתה את גרעון הקורונה בסך כ –10 מיליארד שקל התאדתה, וחזרנו לגירעון. מדינת ישראל שפניה למלחמה חייבת רזרבות אבל הכספים הלכו להסכמים קואליציוניים.
לפני הבחירות האחרונות אמר איש ליכוד שלא לציטוט "ביבי כל כך רוצה לנצח, שברור לו שהוא יקים ממשלה שלא תוכל לעבוד". ואכן כך קרה. נתניהו מצא עצמו מבהיר ומסביר אמירות של שרים, כמו "יש לשרוף את חווארה" ועוד.
ואז נלקח נתניהו בשבי: שוביו, לוין- רוטמן- בן גביר, היו אכזריים ואובססיביים. ביום בהיר החליט לוין על הפיכה משטרית - משפטית מבלי שנערך עליה אפילו דיון מקדים בסיעת הליכוד. לוין שנבנה על ידי נתניהו הקים מחנה בתוך הליכוד וכרת ברית להעברת הרפורמה עם בן גביר. ביבי נחטף.
על המהפכה, הקרע, הדם שנשפך, הכלכלה שהתרסקה והמשקיעים שברחו עוד ידובר, אבל יחסינו עם ארצות הברית הידרדרו קשות (תרמו לזה גם אמירות נגד האמריקאים מצד משפחת נתניהו), והחלה מחאה של מתנדבי מילואים שהצהירו כי ישרתו רק בדמוקרטיה. האויב זיהה את החולשה ואז החלו האזהרות מפני "התלקחות מלחמה רב זירתית". הכל כתוב.
קראו עוד:
אזהרות הושתקו
כל ההתראות הבהבו, דו"חות מודיעין, עדכונים. כשאנשי הביטחון ניסו לספר כמה המצב חמור נתניהו ולהקתו השתיקו אותם וביזו אותם. ועדת החוץ והביטחון לא התכנסה לדיון בנושא וגם לא הקבינט, נתניהו לא מצא זמן לפגוש את הרמטכ"ל טרם ההצבעה על עילת הסבירות. לפגישה עם אלופי צה"ל שבאו לכנסת לתת סקירה על מצב האמת בצה"ל באותו יום, הגיעו 3 שרים בלבד. גם שם ראינו כי לוין ובן גביר הם ראשי הממשלה בפועל, אונסים את גלנט ונתניהו בשם "הבייס".
מדינה שחיה בשגרת חירום מיום היווסדה לא יכולה להסתפק במינוי מקורבים ונאמנים, אנחנו צריכים את הטובים מכולם, זו ההכנה הכי חשובה לחירום. ברגע האמת לאחר האסון גילינו כי שלטון העסקנים ידע רק למנות מינויים בינוניים ומטה והתפקוד שלו אפסי. גם סוגיות רגישות ביותר כמו מתאם נושא השבויים הפכו לפוליטיות.
אי אפשר לטייח אסון כזה. קודם כל בשביל המשפחות השכולות, אבל אם יום אחרי ציון 50 שנה לאסון ומחדל יום כיפור, קורה כאן אסון גדול אפילו יותר, צריך לערוך פה חקירה אמיתית ונוקבת. ישראל לא נחלשה ביום אחד, היו התראות. השעה והמקום לא זוהו מראש על ידי המודיעין, אבל כל קורא עיתון בישראל, ידע שזה מגיע. רק עניין של זמן.
אייל פרדיס, מרצה לתקשורת, יועץ אסטרטגי, שדרן ופרשן פוליטי.
