החתמתו של ג'יימס אניס בהפועל חיפה היא לבטח אחת ההחתמות הנוצצות ביותר שידע הכדורסל הישראלי בשנים האחרונות. אחרי הכל, לא מדובר בשחקן עם עבר רחוק באנ.בי.איי, גם לא בשחקן שעבר פציעה או שהתנדנד בין קצה ספסל באנ.בי.איי. לבין ליגת הפיתוח, הג'י. ליג. מדובר בשחקן אנ.בי.איי לגיטימי, ששיחק עוד העונה בליגה הטובה בעולם, שחקן שלא מתאושש מפציעה או שנפלט מהליגה. גם לא בשחקן מבוגר כשהגיל עושה את שלו.
לפורוורד בן ה- 31, עם 395 משחקים בליגה הטובה בעולם, נמאס כנראה לחתום על חוזים קצרים של עשרה ימים, כל פעם בקבוצה אחרת, והוא החליט לחפש קצת יציבות בעיר הכרמל, ועל הדרך גם ליהנות מביקור ראשון בארץ הקודש. וכך מוצא את עצמו אניס אחרי שמונה שנים רצופות במהלכן שיחק בעשר קבוצות שונות באנ.בי.איי בחיפה, מתוך רצון להוכיח את כישוריו ביזו ליגה לא מוכרת במידל איסט.
אניס החל את הקריירה המקצוענית שלו באוסטרליה, שם זכה באליפות המדינה, ומשם עבר לפורטוריקו. ב- 2014 חתם באנ.בי.איי. ומאז הוא שם. בחודשים האחרונים הספיק להיות חתום בעשרה ימים בברוקלין, לשחק שני משחקים בלוס אנג'לס קליפרס ושלושה משחקים בדנבר נאגטס. אז אחרי הברקליס סנטר בברוקלין (17,732 מקומות) הסטייפלס סנטר בלוס אנג'לס (19,060 מקומות) והבול ארנה בדנבר (19,155) מקומות, הוא נחת ברוממה, שהוא אפילו לא שליש בגודלו מההיכלים בהם הוא שיחק השנה, שגם הוא היה בחצי תכולה במשחק הבכורה שלו מול הפועל ירושלים, שבו שברה הפועל חיפה את שיא הקהל העונתי שלה.
במשחק הבכורה שלו בארץ נראה אניס לא מפוקס. עניינים של ג'ט לג, הסבירו לנו. אם חשבו שהנה מגיע שחקן אנ.בי.איי של 40 נקודות למשחק, זה לא קרה. ב- 39 ושלושת רבעי דקות ראשונות הוא היה עם מאזן של 0 מ- 6 מהשדה, 5 איבודי כדור, עבירות מטופשות ונקודה אחת בלבד. אבל אז, 12 שניות לסיום, כשירושלים רק 2 נקודות מחיפה, הוא קיבל כדור מחוץ לקשת, קבר שלשת ניצחון, ובעצם הכריע את המשחק. שלשה אדירה שהשכיחה משחק חלש מאד.
אז אם אחרי המשחק מול ירושלים זכרו בעיקר את השלשה המכרעת ומחלו לו על משחק חלש, היכולת שהציג השבוע בהפסד להפועל ת"א התחילה לעורר תהיות בהפועל חיפה, שמא ההחתמה הנוצצת תתברר כפלופ. בדרייב- אין הוא נתן מחצית ראשונה סבירה, התאייד לגמרי במחצית השנייה, הציג אחוזים נמוכים מהשדה ועוד יותר מביכים מהעונשין, בתוספת איבודי כדור ועבירות. מעבר לכך הוא נראה לא חד ומסורבל משהו.
מכיוון שבכל זאת הוא במסגרת ימי החסד, ולמרות שעד עכשיו הוא נראה מעט חלוד, בחרתי להכניס אורחים, לתת לו קרדיט בגלל המוניטין, ולהתחיל עם משהו חיובי כמו למשל השלשה המרגשת שנקלעה ברוממה בשבוע שעבר.
"אוהב אתגרים"
משחק ראשון בארץ וכבר סל ניצחון.
"זו הרגשה נהדרת לקלוע את סל הניצחון במשחק הראשון שלי כאן. כל המשחק לא הצלחתי לקלוע, כדורים לא נכנסו, קליעות לא יצאו טוב, אבל אז ברגע הכי קריטי הכדור נכנס, וזכיתי להיות חתום על סל הניצחון".
איך אחרי שש החטאות רצופות היה לך אומץ לזרוק שלשה כל כך קריטית?
"זה חלק מלהיות כדורסלן מקצועי. אני עובד קשה באימונים, אני משקיע הרבה בלהיות טוב, אני עובד על הקליעה, וכשמגיע לי כדור במצב קליעה טוב, אני לא חושב על מה היה עם הקליעות הקודמות, אלא אני פשוט זורק. קיבלתי מסירה נהדרת, עמדתי מחוץ לקשת חופשי לגמרי, אז היה לי את הביטחון לזרוק, וידעתי שזה הולך פנימה. שמח שזה באמת הביא ניצחון".
אחרי ששיחקת ברמות כי גבוהות, עם השחקנים הכי טובים בעולם, אתה משחק עם שחקנים ברמה אחרת לגמרי.
"אמנם שיחקתי עם השחקנים הכי טובים בעולם, אבל שחקן כדורסל מקצועני הוא שחקן כדורסל מקצועני בכל ליגה ובכל מקום. החברים החדשים שלי בהפועל חיפה הם אולי לא שחקני אנ.בי.איי. אבל הם שחקני כדורסל מקצוענים, והם אנשים נהדרים וחברים אמיתיים. מהר מאד הם קלטו אותי, למדו אותי על הקבוצה, עזרו לי להיכנס לעניינים, כולם פרגנו והוכיחו לי שבאתי לקבוצה עם חברים מצוינים, וזה מה שחשוב באמת מבחינתי".
קראו גם: >>
לך אולי זה נראה מעט, 2,200 צופים בהיכל קטן בהשוואה לאולמות אנ.בי.איי. אתה מודע לכך שנקבע שיא קהל של הפועל מזה שנים רבות?
"התרשמתי שלהפועל חיפה יש קהל נהדר. נכון, זה לא הכמויות של משחקי אנ.בי.איי. אבל היה קהל נפלא, היתה אווירה מחשמלת, היה עידוד בלתי פוסק, וזו הייתה חוויה אדירה לשחק ברוממה מול קהל שלא נח לרגע".
אתה רק בן 31. חולם לחזור לאנ.בי.איי?
"אני אוהב את המשחק, ואני אוהב לשחק כדורסל. אני שחקן מקצועני, ואני אשחק איפה שיאפשרו לי לשחק, איפה שירצו אותי. הגשמתי הרבה חלומות בחיי, שיחקתי הרבה שנים באן.בי.איי וברור שאני אשמח לחזור לשם. אבל כרגע אני לא חושב על זה. כרגע אני בחיפה, ואני חושב רק על חיפה, ויש לי חלום אחר, לקחת אליפות. את חלום החזרה לשם שמתי בצד כרגע, ואני מתמקד רק בהפועל חיפה".
אמרת אליפות. זה באמת ריאלי?
"הביאו אותי להפועל חיפה כדי לקחת אליפות. זו המטרה, זו הסיבה שבאתי לחיפה. לא שום דבר פחות מזה. אני בחור תחרותי, אני אוהב להתחרות, אני אוהב אתגרים, וזה האתגר שלי כאן, להביא לחיפה אליפות. הפועל חיפה הייתה קבוצת פלייאוף גם בלעדיי, אני באתי כדי להביא צלחת, בשביל פחות מכך הם לא היו צריכים אותי".
בכל זאת, איך זה להיות במקום אחר, ליגה אחרת, ארץ אחרת?
"יש כלל בחיים, אתה חי רק פעם אחת, אז צריך ליהנות כמה שיותר מהפעם הזו. הרבה שנים שיחקתי רק בארה"ב. למעט אוסטרליה ופורטוריקו בתחילת הקריירה, כל השנים הייתי בארה"ב. מעולם לא שיחקתי באירופה, כך שבשבילי זו חוויה לצאת מהארץ שלי ולהגיע למקום חדש בעולם. בזמן הקצר שאני בישראל פגשתי אנשים נהדרים, ידידותיים מאד, הגעתי לעיר משגעת. הכל שונה ממה שאני מכיר, וזו בהחלט חוויה נפלאה בשבילי להיות כאן בישראל. אני שמח לגוון, שמח להגיע למקום חדש. כשאכנס לכושר טוב, אכיר את הקבוצה, עוד יראו הרבה מהפועל חיפה השנה. אני מקווה להתקדם ממשחק למשחק, וכפי שאמרתי חושב רק על דבר אחד – להביא לחיפה אליפות".
