"אנחנו לפני צונאמי של קריסה נפשית. הישראלים צמאים לתקווה" — כך אמר פרופ’ בן קורן, מייסד ארגון "גישה לחיים" וראש המכון לחקר התקווה באוניברסיטה העברית, בהרצאה שנשא באוניברסיטת חיפה בפני עשרות סטודנטים ואנשי חינוך במסגרת סמינר ההתאחדות הארצית של אגודות הסטודנטים.
קראו עוד:
פרופ’ קורן, אונקולוג בכיר בעל שם עולמי, עוסק בשנים האחרונות בפיתוח גישה מדעית וקלינית המבוססת על טיפוח התקווה ככלי טיפולי לשיקום הנפש והגוף. לדבריו, התקווה אינה רגש חולף אלא מיומנות הניתנת ללמידה ולתרגול.
"תקווה היא מצב נפשי המחייב סט של מיומנויות", הסביר, "כדי שתתקיים תקווה אמיתית, יש שלושה תנאים הכרחיים: יעד משמעותי אך בר-השגה, מיפוי הדרך להגיע אליו – גם כשהמסלול רצוף מכשולים – והיכולת לגייס את המוטיבציה לצעוד קדימה, למרות הכול".
התקווה כמדע של חוסן
בעקבות המציאות המורכבת בישראל בשנים האחרונות – רצופת טראומה, חרדה ואובדן – הקים פרופ’ קורן באוניברסיטה העברית את "המכון לחקר התקווה", המכון הראשון מסוגו בעולם, אשר חוקר את התקווה כמשאב פסיכולוגי חיוני.
המכון פועל בממשק שבין פסיכולוגיה, רפואה וחינוך, ומפתח כלים מדעיים וקליניים לשילוב תקווה בטיפול רפואי, בעבודה חינוכית ובקהילה.
"אנחנו רואים את השחיקה, את העייפות, את הכאב – אבל גם את היכולת של אנשים להתרומם כשהם מצליחים למצוא שביב תקווה", אמר קורן, "תקווה היא לא אשליה. היא פעולה – החלטה פנימית לבחור חיים, משמעות וכיוון".
גישה לחיים
את ארגון "גישה לחיים" ייסד קורן יחד עם רעייתו, דבורה קורן, מטפלת משפחתית. במהלך יותר מ־20 שנות פעילות, זיהה הארגון את התקווה כמרכיב מרכזי בהתמודדות עם משברים אישיים, מחלות ואובדן.
הארגון פיתח תהליך התערבות ייחודי, המושתת על מודל התקווה, המסייע לאנשים לפתח חוסן נפשי ולבנות מחדש את תחושת המסוגלות והאמונה שלהם בעתיד.
המודל יושם בהצלחה בקרב אסירים, נשות מילואימניקים, פצועי צה"ל, משפחות שכולות ואנשים המתמודדים עם חרדה, מחלה או אובדן – ומעורר עניין בקרב אנשי מקצוע מתחומי הבריאות, החינוך והחברה.
עיר של תקווה
ההרצאה התקיימה באוניברסיטת חיפה, שהפכה בשנים האחרונות לזירה מובילה של שיח חברתי, מדעי וערכי. המפגש עם פרופ’ קורן עורר השראה רבה בקרב הסטודנטים, שדיברו על תחושת אחריות חדשה להפיץ תקווה ופעולה חיובית במעגלים האישיים והחברתיים שלהם.
בדברי הסיכום אמר קורן: "תקווה היא לא סיסמה – היא מדע, היא גישה לחיים. כל אדם יכול לטפח אותה, וכל חברה יכולה לבחור להעמיד אותה בבסיס הערכים שלה. ישראל זקוקה היום יותר מתמיד למנהיגות של תקווה".
