כ-9,000 מפגינים צעדו לאורך שדרות מוריה בכרמל והתכנסו לעצרת מחאה בצומת חורב. המפגינים קראו לממשלה להשיב את החטופים הביתה בהסכם עכשיו.
הפגנה ואלימות בחורב ופרויד חיפה
(צילום: מחאת העם חיפה)
במחאה שהובילו אנשי מחאת העם חיפה ונציגי משפחות החטופים, נשאו דברים: אילנה קמינקא-אמו של סגן ינאי קמינקא ז"ל, ערן עציון -לשעבר סגן ראש המל״ל במשרד ראש הממשלה וראש התכנון המדיני במשרד החוץ, ואסנת גץ-דודה של עומר נאוטרה, חייל חטוף בעזה.
בניגוד להפגנות קודמות, מפגינים התארגנו לסגור את כביש פרויד, ולצורך כך עשו שימוש בחומרי בערה וחפצים מעץ. במשטרה גילו אפס סובלנות לניסיון לחסום צירים ופעלו באלימות לפינוי המפגינים שירדו לכביש פרויד.
"מפגינים הוכו באלימות ונפצעו", אומרים נציגי מחאה, "חלק מהמפגינים נזקקו לטיפול רפואי ופונו משם, אחרים נעצרו. לא קיבלנו מידע הממשטרה כמה עצורים יש וכמה פונו לקבלת טיפול?".
משטרת ישראל נמסר כי אין עצורים בהפגנה: "במקביל להפגנה בחורב, כ-100 מפגינים צעדו לעבר פרויד וביקשו לחסום אותו. הם הגיעו מאורגנים עם תלטלית וחומרי בעירה. הסברנו להם כי מדובר בציר בו נוסעים אמבולנסים. הם סירבו לפתוח את הציר, נאלצנו לפנות אותם מכוח. לא היו עצורים. אם היו נפגעים, הם פינו את עצמם. לא נאפשר חסימת צירים".
במקביל להתרחשויות האלימות בפרויד, נמשכה העצרת בחורב.
- קראו עוד:
אילנה קמינקא, אמו של סגן ינאי קמינקא ז"ל: ב- 7.10, עולמי התרסק. בני הבכור והאהוב, סגן ינאי קמינקא בן 20, נהרג בקרב על זיקים, מופקר לקונספציה, נלחם בגבורה עם M16 ותחמושת אוזלת מול לוחמיה נוחבה מצוידים היטב ברימונים וב-RPG שחנקו את החיים מגופו הצעיר. אבל האובדן הוא לא רק שלי. ינאי, ואחרים שנטבחו ביו הארור ההוא היו דור המנהיגות הבא של מדינת ישראל. וינאי חשב הרבה על מנהיגות בחייו הקצרים.
קמינקא המשיכה: "בתשעת החודשים שקדמו ל-7.10, עמדתי כל שבוע וצעקתי בהפגנות 'פה זה לא פולין, פה זה לא הונגריה', וצדקנו. ישראל דומה יותר לרוסיה בימים אלו. מסתובבים במדינה שלנו אנשים שטופי מוח חיים במציאות המזכירה את הספר ״1984״ - חיילים ואזרחים נמקים בשבי, ושיכורי הכוח מפקירים אותם לחוטפיהם וחורצים את גורלם. השקרים והעיוותים גרמו לכך שאני לא רק מתאבלת על בני, אלא גם על ארצי".
