הבחירות לראשות העיר ולמועצה היו אמורות להיערך ב-30 באוקטובר 2023. הקמפיינים נכנסו לישורת האחרונה, החלו להיחתם הסכמים קואליציוניים, גובשו אסטרטגיות פעולה, והוצאו כספים. ואז הגיע ה-7 באוקטובר.
8 צפייה בגלריה
המועמדים לראשות העיר
(צילום: נחום סגל, אלעד מלכה, מיכה בריקמן, ראובן כהן, ראובן קפוצינסקי)
משרד הפנים הודיע ארבעה ימים לאחר השבת השחורה כי הבחירות יידחו ל-31 בינואר 2024 או ל-27 בפברואר. מאז אותה דחייה המלחמה נמשכה, ונפתחו חזיתות נוספות. מנגד, השבוע הודיע צה"ל כי חלק ממערך המילואים ישוחרר ונראה כי אנו נכנסים לשגרת מלחמה שעלולה להימשך זמן רב.
לאור המצב, עולה השאלה האם יש לדחות פעם נוספת את הבחירות. בין התומכים בקיום הבחירות במועדן, פורום ה-15, ראשי הערים העצמאיות בישראל. על המכתב חתומים ראש עיריית תל אביב יפו רון חולדאי, ראש עיריית מודיעין חיים ביבס, וראש עיריית ירושלים משה לאון. ראש העיר חיפה עינת קליש אינה חתומה על המכתב, ובראיון ל"ידיעות חיפה" הסבירה כי אין כל היגיון לקיים בחירות בזמן שתינוקות חטופים נמצאים במרתפים בעזה. בין הנרצחים והחטופים גם בני משפחתה הרחוקה של קליש.
אבל מה חושבים המועמדים האחרים לראשות העיר?
יעקב בורובסקי: "אין אפשרות לדחות יותר אלא רק לבטל אותם. אני לא מעריך שיבוטלו. המדינה לא תפצה את כל המועמדים שביקשו להתמודד, והביטול לא יעמוד מבחינה דמוקרטית. אם יש חשש שחיילים לא יוכלו להצביע, ניתן לאפשר הצבעה במשך 5 ימים במקום אחד. במלחמת יום הכיפורים נדחו הבחירות מאוקטובר לדצמבר, זהו. אני הצבעתי בשדה מוקשים בזמן שאני מגויס, בקלפי שהביאו אלינו על גבי חמורים. אפשר וצריך לקיים בחירות כסדרן, מן הסתם לא תהיה תעמולת בחירות ובצדק, וההתמקדות תהיה בנושאי ביטחון".
דוד עציוני: "לצערי, השגת כל מטרות המלחמה עלולה להימשך כשנה ואולי אף יותר. לא מן הנמנע שאזרחי ישראל יצטרכו לחזור לשגרה כמה שניתן לצד המלחמה ואיום הטילים, לכן הדרישה לדחיית הבחירות עד לסיום המלחמה לא הגיונית וגובלת בשיבוש ההליך הדמוקרטי ורצון העם ותיתן פרס לחמאס ולחיזבאללה. בחירות במועדן הן אחד מאבני היסוד של החברה הדמוקרטית, לכן אני בטוח שמערכת הביטחון תדע לתת הנחיות מתאימות כאשר היא מאפשרת חזרה ללימודים וחזרה לפעילות של המשק".
צביקה ברבי: "כל יום דחייה של הבחירות מוביל לאנרכיה נוספת במסדרונות העירייה. הוועדות לא עובדות, בדגש על ועדת הנחות הארנונה. כנ"ל לגבי ועדת תכנון ובנייה, ועדת החינוך ועוד. משפחות מתרסקות, הדרג המקצועי לא מדבר עם הדרג הפוליטי, המועצה לא מתכנסת ואנו רואים את ההשלכות. חייבים לקיים את הבחירות בהקדם ולאפשר לדרג המקצועי לעבוד".
אביהו האן: "הכל תלוי במצב. אם המציאות הביטחונית לקראת ה-30 לינואר או 27 לפברואר תאפשר אז יש לקיים את זה. אם לא אז לא לקיים. במצב שבו אנו נלחמים במלוא עומק רצועת עזה עם כל הכוחות אי אפשר לנהל בחירות. זה לא זמן לקיים בחירות במציאות הנוכחית. אבל אולי זה ישתנה בעוד חודשיים".
קראו עוד:
שרית גולן: "קשה לדבר על בחירות או על קמפיין בתקופה קשה זו. יחד עם זאת, היעדר הוודאות השלטונית והקפאת תהליכים בשל ״תקופת בחירות״ ארוכה, מייצרת קושי במתן שירותים מיטביים לתושבים והכנת העיר למלחמה כפי שנדרש לעשות בדחיפות. לכן, אני סבורה שיש לקיים את הבחירות בתאריך שנקבע בסוף ינואר או לכל המאוחר בפברואר".
יונה יהב: "השיקול הראשון שצריך לעמוד בכל החלטה הוא ביטחון התושבים. בהינתן שהנחיות פיקוד העורף מאפשרות צריך לקיים את הבחירות כפי שנקבע. קיומה של מערכת דמוקרטית מתפקדת היא ביטוי לחוסן הלאומי של ישראל. אני חושב שמשרד הפנים והשלטון המקומי צריכים להראות הסכמה לאומית רחבה בעניין".
קיריל קארטניק: "לפי דעתי כל דחייה נוספת תסכל את היכולת להחזיר את פעילות הרשות המקומית לשגרה מלאה ויתרה מזאת, תפגע ביכולת של הרשות להתמודד עם תוצאות המלחמה. אחרי המשבר שעברה המדינה כל סדרי העדיפויות לשנת התקציב הבאה יהיו שונים. לכן חייבים להעביר את הבחירות במיידי".
