עשרות בני משפחות שכולות במערכות ישראל ופעולות האיבה הובילו (שבת) צעדת מחאה למען הדמוקרטיה ונגד הרפורמה המשפטית. הצעדה יצאה מהאודיטוריום במרכז הכרמל, המשיכה לאורך שדרות מוריה, והביאה את הצועדים לעצרת במרכז חורב.
צעדת המחאה במוריה
(צילום: דורון סולומון)
כמידי שבוע בעצרת החורב נשאו נאומים אנשים שונים מכל קצוות הקשת הפוליטית. הנואמים: אלוף במיל' עמוס גלעד, סא"ל במיל' משייטת 13 ארנון רוזמרין, ראינה סאלמן - מחנכת דרוזית, אראל מרגלית יזם ויו״ר קרן JVP.
רגע לפני יום הזכרון ויום העצמאות, ועל רקע החשש מהצפוי בטכסי יום הזכרון, הדובר המרכזי בעצרת היה אב שכול. דודי צור ששכל את הבת שירה צור ז"ל בפגיעו דריסה בינואר 2017 בעת שהובילה את הפלוגה שלה בארנון הנציב בירושלים.
דודי צור: "באותו בוקר בזמן התארגנות הגדוד בארמון הנציב, הגיח הבן בלייעל ודרס למוות את שירה, את שיר חג'ג, את אורי אורבך ואת יעל יקותיאל. ב 08-01-2017 השתנו חיי. אין מילים היכולות לתאר את גודל השבר ואת ההתמודדות עם השכול, ההתמודדות היא יום יומית, שעה שעה, משא ההולך וגדל מרגע לרגע. הכוח להתמודד הגיע אליי משירה. אהבת האדם שבה, ההבנה והקבלה של האחר, של כל אחד, אצילות הנפש. כל אלו גרמו לי, לאבא שלה, להבין שאת הלהבה הזו אי אפשר לכבות. אהבת האדם והארץ שליוו את שירה כל חייה מלווים אותי מאז ומהווים נר לרגליי".
צור, המייצג את המשפחות השכולות שהששתתפו בצעדה ובמחאה, מדגיש כי משפחת השכול תמיד היתה קונסנזוס ממלכתי במדינת ישראל. "כל אחד במשפחת השכול נושא עימו שכול אישי, אבל תמיד הבנו שאנחנו חלק מדבר גדול, חלק מההוויה של מדינת ישראל. כאשר הסתכלנו על המדינה ולאן שהגיעה ב 75 שנותיה, זה נתן לנו כוח, המון כוח. בשלושת החודשים האחרונים הכל השתנה, הקרע, השסע והפילוג הרימו ראש. המדינה המדהימה שלנו מותקפת מכל הכיוונים ע"י קיצוניים, שרים וחברי כנסת שלא מבינים שלמילים יש משמעות, שלא מבינים שאי אפשר לקרוא לנופלים בוגדים, אנרכיסטים ונמושות ולעבור לסדר היום, להמשיך כאילו לא קרה כלום. אנשים אלו הם אלו ששברו את הקונסנזוס הממלכתי של משפחת השכול".
"אנחנו רוצים להחזיר קונסנזוס זה. קבוצת "במותם ציוו ..." באה לזעוק את קריאת ילדנו, באה להחזיר את השיח לעם, לאחד וליצור ישראל אחת, עם אחד. אנחנו יכולים להיות חלוקים בדעתנו הפוליטית, אבל אנחנו עם אחד מאוחד שאסור, אסור שיהיה מפולג".
קראו גם:
צור סיים את דבריו במילים: "שירה, שיר, אורי ויעל , היו כל כך שונים אחד מהשני ועם זאת כל כך דומים. לכל אחד היתה את דרך מחשבתו, אבל כולם יחד רצו לתרום למדינה עוד ועוד ועוד. זה הנוער שלנו במיטבו ואחריו אנחנו צריכים ללכת, לפניו ולכבודו אנחנו צריכים לסלול דרך חדשה בעם, דרך של הידברות, דרך של ביחד דרך חופשית ודמוקרטית. אני איבדתי בת ואין בעולם נחמה לאבדן כזה, אני לא מוכן, בשום פנים, לא מוכן לעמוד מנגד ולאבד גם את המדינה שלי, שלכם שלנו".
פורסם לראשונה: 08:10, 23.04.23
