החוקר והגיאוגרף פרופ' ארנון סופר היה בצמתים מרכזיים רבים לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל, ומקבלי ההחלטות שבו ופנו אליו כדי לקבל נתונים, מפות וגישה למידע הרב שצבר לאורך השנים. הם ממשיכים לפנות אליו גם היום.
6 צפייה בגלריה
ביקורת קשה. פרופ' סופר, נתניהו, קליש, בן גביר
(צילום: גיל נחושתן, שרון צור, דנה קופל, אלכס קולומיסקי)
הוא היה בין מקימי אוניברסיטת חיפה, פרופ' במכללה לביטחון לאומי החל משנת 1978, ומאות מחקריו ופרסומיו עסקו בין השאר בדמוגרפיה, ביטחון ומה שביניהם.
סופר בן ה-88 תושב חיפה החל משנת 1960, אז הגיע כדי להקים את אוניברסיטת חיפה, ומאז נשאר כשרבים מחבריו, ביניהם א.ב יהושוע, עמרם מצנע ורבים אחרים עזבו את העיר. לאחרונה קיבל את אות יקיר העיר חיפה.
בחמש השנים האחרונות מתמודד סופר עם מחלת הפרקינסון, שמקשה עליו את היציאה מהבית, אך לא מונעת מאלופים, חברי כנסת, שרים ומקבלי החלטות נוספים להגיע אליו ולהתייעץ בסוגיות בוערות.
קליש ואני
בין האנשים שפנו לפרופ' סופר הייתה גם עינת קליש, שביקשה את תמיכתו בריצתה לראשות העיר חיפה. "קליש רצתה שארוץ איתה, אבל במפגשים ראיתי שהיא מכוונת לא נכון. כך למשל היא לא הבינה שמפרץ חיפה הוא נכס אסטרטגי של ישראל ולא נכס של העירייה. אמרתי לה שאני דווקא מוקיר את יהב, ומאחר שגם חליתי, התנתקתי ממנה. אבל אז התחלתי לשמוע מה היא עושה".
מה הכוונה?
"צלצל אליי תת אלוף בחיל האוויר שהיה אחראי לאגף התעופה בישראל ואמר לי: 'ארנון, בוא תעזור לי, אני לא מצליח לדבר עם ראש העיר שלך בקשר לשדה התעופה'. אני מאד מאוכזב ממנה".
אתם בקשר?
"היא שלחה לי בשבוע שעבר הודעה על הישגיה בחמש השנים האחרונות, ואיך יש להמשיך את כהונתה לקדנציה נוספת כדי לשים סוף ל'שלטון הישן'".
ומה אתה אומר?
"שהיא כישלון טוטלי. היא לא תקבל קול של אף אחד מלבד של משפחתה".
היא לא עשתה שום דבר טוב?
"היא צדקה בזה שיש לשקם שכונות ישנות לפני שבונים חדשות כמו את הדר. היא צדקה גם שהמשיכה את יהב והעבירה מעונות סטודנטים בעיר התחתית. חוץ מזה היא כשלון טוטאלי. צריך יכולת ניהול. יהב העיר את העיר התחתית, רעיון שמלווה את כולנו במשך שנים והוא עשה את זה".
אתה עוקב אחרי תוכנית מפרץ חיפה?
"באתי לחיפה ב-1965 להקים את החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטה והדוקטורט שלי על המפרץ. מהר מאד מצאתי עצמי עוסק בפטרוכימיה ונכנסתי לעובי הקורה. אבא חושי העסיק אותי. אז ראיתי גם לראשונה ערבים והתחלתי במחקרים דמוגרפיים, והמוסלמים קראו לי 'ארנון סופר ערבים'. אמרתי להם שאני סופר את כולם".
לייבש את הים
מה הבעיה בתוכנית המפרץ?
"במפרץ יש ריכוז תעשיות הכרחיות לישראל, ביניהם קווי גז שעוברים מתחת לנווה שאנן, בתי זיקוק ועוד. אני לא רואה איך מצליחים להכניס פה מערכות תחבורה ל-200-300 אלף איש, והרעיון להעביר תעשיות לנגב לא ישים".
אז מה עושים?
"מייבשים את הים. אנחנו כבר המדינה הכי צפופה בעולם. נשאר לנו רק לייבש את הים וכבר עשינו את זה למשל בנמל המפרץ. קודם ניתן לבנות שדה תעופה בינלאומי מול הרצליה, ואחר כך מול חיפה. יהיה לזה מחיר אקולוגי אבל אין ברירה".
איפה הפיספוס של חיפה?
"כולנו חלמנו שחיפה תהיה ליברפול בגלל צינור הנפט שלה. אחר כך הבטיחו שחיפה תהיה ברצלונה, לונדון, בסוף נגמור כמו אשדוד או בת ים. חשבו שחיפה תהיה העיר הכי גדולה במזרח התיכון אבל הסכסוך היהודי ערבי שלא הסתיים פגע בפיתוח שלה.
"דבר נוסף, לא תיארנו מה שתל אביב תעשה לנו. אחרי שכתבתי על 'מדינת תל אביב', יהב עשה בביטוי שימוש נרחב. אני שב ומתריע כי בלי טיפול בפריפריה לא תהיה ישראל. הצלתה ופיתוחה של חיפה תאפשר את הצלתה של ישראל. ולכן בחיפה חייבים ייבוש ים, שדה תעופה בינלאומי ורכבות מהירות".
מה עם בנייה?
"אין ברירה. לא רק בחיפה. היום אנחנו 10 מיליון איש במדינה. ב-2065 נהיה 31 מיליון איש. חייבים לבנות. הדמוגרפיה הנוכחית תהרוג אותנו ואנחנו בדרך להיות עולם שלישי. גם אם יבנו ליד הבית שלי אני אקלל אבל אין מה לעשות".
"הנגב גמור"
עניין העברת התעשיות לנגב מביא אותנו לנושא כואב אותו פרופ' סופר מכיר אולי הכי טוב בארץ – הבדואים. לדבריו, בשנת 1960 גורשו 60 אלף בדואים ונותרו רק עשרת אלפים, וניתן להם אזור מוגדר בו הם יכולים לגור.
"הם השתינו עלינו והתיישבו איפה שהם רוצים. הם בנו ליד שדה בוקר, ליד שדה תעופה רמון, ויש היום 66 יישובי בדואים מסביב לראשון לציון. המפכ"ל הנוכחי פנה אליי בנושא. בצבא ובממשלה התקשו לקבל את הנתונים שהבאתי. הבדואים עושים צחוק מכולנו. קמנו בוקר אחד והגענו למצב הנוכחי בו כל אזור באר שבע מלא עד אפס מקום ואי אפשר להכניס שם סיכה, אז את תעשיות מפרץ חיפה יעבירו לשם?".
פרופ' סופר היה ונותר יועץ של חברי כנסת, שרים וראשי ממשלות מכל המפלגות. לאורך השנים הוא מציין כי נתקל בבורות מצד מקבלי החלטות, ואנשים שגורל המדינה בידיהם.
"פנו אליי בזמנו אנשי סמוטריץ' כדי שיבינו טוב יותר מה קורה בגליל ובנגב. שלחתי להם חומרים. הראיתי להם את מפה שהכנתי על רצף פלסטיני הסוגר על מדינת תל אביב מהדרום ועד הצפון. הטסתי קצינים בצה"ל מעל שטחי הדרום כדי שיבינו את מצבנו שם. הם תפסו את הראש והבינו שהנגב גמור".
בשנת 2014 התריע פרופ' סופר בפני ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו על כניסתם של מהגרים מאפריקה לישראל מדרום. "הייתה ישיבה עם נתניהו, נציגי ממשלה וצה"ל, בני גנץ אז היה סגן הרמטכ"ל. אמרתי להם חד וחלק שאם לא תקום גדר אכזרית בינינו ומצרים, ישראל אבודה. הייתה הצבעה והוחלט על הקמתה של גדר הפרדה מכרם שלום ועד אילת לאורך 250 קילומטר. אמרתי לגנץ: 'גנץ, אני רוצה גדר מיד'. תוך שנתיים הושלמה בניית הגדר המפלצתית".
תומך במחאה
פרופ' סופר מסכים עם הערכות גורמי מודיעין כי מלחמה מצפון קרובה. "זה בלתי נמנע. בלבנון המצב קשה בגלל פעילות חיזבאללה שהורסת את המדינה. המלחמה תוביל להרס ואחר כך נבנה פה יותר טוב. אולי המלחמה גם תאחד אותנו".
בנושא החם של גיוס חרדים הוא אומר: "יש להודיע כי חרדים לא יוכלו להצביע כל עוד הם לא משרתים בצה"ל או הולכים לעבוד. יש לחייב אותם לימודי ליבה. אסור לוותר. גם מהערבים יש לדרוש שירות לאומי מלא. ככה אולי נצליח להרוויח דור, אחרת אנו אבודים".
מה עם הרפורמה המשפטית?
"יריב לוין הכניס אותנו לאסון של הפיכה שלטונית. אני תומך במחאה שמוציאה מאות אלפים לרחובות בגלל מגילת העצמאות והציונות. זה נהדר. יש לי בת שבעלה בכיר בחיל האוויר, והיא משתתפת במחאה כבר שנים. היה מדהים לראות את העם יוצא לרחוב בעקבות פיטורי גלנט".
את מכיר טוב את נתניהו?
"בשנת 1991 כתב נתניהו את הספר "מקום תחת השמש" בו כתב 'אל תאמינו לשמעון דובנוב, פרופ' דה לה פרגולה, לפרופ' סופר ואחרים, כולם טועים". אחרי שגמר לבלבל את המוח הוא התקשר לבקש ממני להיות מורה פרטי שלו. ראיתי בזה שליחות ואמרתי שאשרת כל מנהיג יהודי. התחלתי לבלות בחברתו. הוא ציוני אמיתי. פעם אמרתי לו שהיה שר אוצר 'אתה יודע שבדואי מקבל 24 אלף דולר בחודש כשהוא מביא 30 ילדים'. אמרתי להם שאנחנו מדרבנים אותם להביא ילדים לעולם. הוא לא ידע את זה, פעל מהר וביטל את קצבאות הילדים. מיד הייתה ירידה בילודה".
אתה מבין לאן מכוון נתניהו?
"ברור לו שהוא הולך להריח ריח ליזול ולהיכנס לבית סוהר ולכן הוא יעשה הכל לעצור את זה. 'אחריי המבול'. הוא יסכסך בין כולנו וכולנו ואז יציג עצמו כמי שעוצר את זה. אין מה לצפות שביבי ישנה את דרכיו. אני חושב שהוא יביא לשפיכות דמים. אנחנו ניאלץ להסכים כדי שהוא יעזוב את הארץ".
"איפה זה ואדי ערה?"
מפגשיו של פרופ' סופר עם מקבלי ההחלטות, מביאים אותו לעיתים למסקנה כי ידיעתם בנושא אינה מספיק טובה, בלשון המעטה.
כך באחד המקרים פנה אביגדור ליברמן לפרופ' סופר וביקש ללמוד על ואדי ערה. סופר הציע לקיים סיור לכל אנשי המפלגה. "ישבה לידי פאינה קירשנבאום שהפגינה בקיאות וחשבתי שהיא מרשימה. איך נפלתי (צוחק)".
כשנתניהו למד כי ליברמן מתעניין בוואדי ערה, הוא ביקש מסופר להיפגש עם חברי המועצה לביטחון לאומי, ובראשם באותה עת יוסי כהן, לימים ראש המוסד.
"אני מגיע לפגישה ויושב מולי יוסי כהן ולידו 6 תת אלופים. כהן אומר לי: 'לפני שנתחיל תגיד לי איפה זה ואדי ערה'. הייתי בשוק. ביקשתי מפה והסברתי לו את המרחקים בין ואדי ערה לערים היהודיות. כהן היה בהלם וכך התחיל הדיון. זו לא פעם ראשונה שאני נתקל בדברים כאלה. הקודקודים צריכים ללמוד מפות אבל הם רוצים ממני תשובות. סייעתי לרבים לאורך השנים ועשיתי זו מתוך שליחות. רמטכ"לים, חברי כנסת, שרים וראשי ממשלה".
אבל היו כאלה שהבינו יותר במפות.
"השליטה של אריק שרון במפות הייתה מדהימה. אמרתי לו פעם שעזה יולדת כל יום את גוש קטיף, בוא נברח. הוא הסכים".
נתניהו רצה גם שתצטרף לכנסת.
"הוא הציע לי אבל אמרתי 'אני צריך לשבת עם הטומטומים שלך כשאני יכול לעזור למדינה במועצה לביטחון לאומי?!".
עם השר לביטחון לאומי נפגשת?
"לא אשכח את הפגישה איתו. זה היה זמן קצר אחרי פינוי גוש קטיף. האלוף גרשון הכהן קיבל להיות אחראי על הפינוי. יצאנו לסיור במערת המכפלה. בן גביר שמע על הביקור, הגיע עם חבריו וניסה להתעמת עם גרשון הכהן. מפקד משמר הגבול החליט במקום לפנות את בן גביר, לפנות אותנו. אמרתי לבן גביר: 'לא אסלח לך לעולם על הבושה שגרמת לצבא הגנה לישראל'".
קראו גם:
על המחלה
פרופ' סופר גידל לדבריו כמאה אלופים במהלך כהונתו במועצה לביטחון לאומי. לשאלה מה מניע אותו הוא משיב כי הרבה דברים הוא עושה בגלל אחיו. "הוריי באו לארץ ב-1920 והתיישבו בראשון לציון. אחי הגדול מנחם סופר התגייס לפלמ"ח, עבר את מבצע עשר המכות, סיים שירות צבאי והתחיל לעבוד בחברת חשמל. הוא נהרג כשעלה על מטען ברצועת עזה. מנחם נולד ביום שאחותי עליזה נהרגה בתאונת דרכים. כל חיי נסבו סביב נפילת אחי".
פוליטיקאים יגיעו לטכסי יום הזכרון?
"שיישבו בבית. שייעלבו קצת. לא יזיק להם".
איך אתה מתמודד עם המחלה?
"בגיל 82 קיבלתי כאב גב חזק והרופא אמר שיש לי תחילת פרקינסון. מאז 2016 אני נלחם במחלה. הייתי בנבחרת ישראל בכדוריד ואני אהבתי ספורט, ובגלל הכושר אני מצליח להילחם לא רע. הגוף משותק אבל הראש עובד מצוין. אני עובד עכשיו על הרצאות ורבים פונים ומתייעצים ולא אנקוב בשמות".
