אחרי האוכל החם שנשלח לחזית, הביגוד שהיה חסר ללוחמים, הציוד הטקטי והופעות האמנים, אזרחים פשוטים חשבו כיצד ניתן לסייע ולפנק את החיילים במלחמת חרבות ברזל.
היוזמות רבות, מפתיעות, מרגשות ומעידות על נתינה גדולה ללוחמי צה"ל. אספנו כמה מיוזמות והאנשים שמאחוריהם:
אוהלים לפינוק והתרעננות
אלי שושנה הקים מרכז התרגעות ומנוחה
"בימים הראשונים של המלחמה סייעתי בפינוי גופות, איתרתי נעדרים לבקשת משפחות והשבתי את החפצים האישיים של המבלים שרובם לא חזרו, למשפחות. אחר כך הקמנו בבית משפחת וענונו במושב פטיש מתחם אירוח גדול לחיילים, לעשות על האש ולנוח. מדובר בחיילים שנמצאים זמן רב בשטח ויצאו להתרעננות. רכשתי אוהל אירועים והתקנתי בשטח. אחר כך ארגנתי עוד שלושה אוהלים נוספים לאירוח חיילים כולל שינה על מזרנים.
"בנוסף הבאתי מכולה גדולה לצורך אחסון וחלוקת תרומות כמו תחתונים, גופיות, גרביים, ציציות, סבונים, חולצות, מגבות, פנסים ועוד".
לשחרר לחץ בריקודים
יוסי אברג'ל מרקיד חיילים עם מוסיקת טראנס
אברג'ל מוכר יותר כ–dj hairbass: "ארגנו כ-30 חבר'ה מתחום המוסיקה וההגברה. אנחנו יוצאים לבסיסים בהם יש ביקוש למוסיקה אלקטרונית, כמובן הכל באישור הצבא. חיילים שרוצים שנגיע לבסיס שלהם, כותבים לנו ולאחר השגת כל האישורים אנו אורזים ומגיעים. עד היום היינו במחנה במכבים, במחנה צור בדרום הארץ והר גילה. ניגנו בכל מקום כ-3 שעות.
"החיילים מתפרקים קצת, רוקדים, משחררים לחץ וממשיכים בפעילות שלהם. יש היענות רבה לפוסטים שלנו ופונים אלינו הרבה חיילים. כמובן שזה לא מתאים ליחידות בקו ראשון. אני מכיר כעשרה חבר'ה שנרצחו בפסטיבל הטראנס בנובה. התחושות קשות, והמוסיקה היא באופן מסוים גם עבורם ולזכרם".
חלות טריות וחמות לשטח
החלות של אנשי הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
כבר ארבע שבועות ברציפות, יוצאים מדי יום חמישי משלוחים של חלות למשרתי המילואים מהטכניון. היוזמה היא של הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון שמייצרת 300 חלות עבור חיילי מילואים מדי שבוע. במלאכת הלישה והאפייה לוקחים חלק גם דיקנית הפקולטה, פרופ’ סימה ירון, עובדים וסטודנטים לתארים מתקדמים, והחלות נשלחות במכוניותיהם הפרטיות עם ציורים וברכות של ילדי העובדים.
פרופ’ ירון: "נקודת האור שמחזקת אותנו בתקופה הקשה הזו היא האחדות והעזרה ההדדית של הישראלים בחזית ובעורף. התגייסנו כולנו, סטודנטים, עובדים, וחברי סגל, וניצלנו את התנורים שמשמשים אותנו בימי שיגרה ללמוד על אפייה כדי לאפות בהתרגשות רבה מאות חלות שנשלחו באהבה רבה למגויסים ברחבי הארץ.
להרפות את השרירים
עתליה ויסברג שר מעניקה עיסוי הוליסטי לחיילים
ויסברג שר: "בשבועות האחרונים אני נוסעת עם מיטת הטיפולים שלי ועם הסדינים ושמן העיסוי, בין ריכוזי חיילים שהגיעו מאזורי לחימה וחיילי פיקוד העורף, ומשחררת בהתנדבות כתפיים תפוסות וגב כואב. הטלפון שלי הולך ומתמלא בהודעות תודה על הרצון להסיר כאב, ועל המילים הנכונות שמעצימות את החוויה. רק לראות את החיוך על פני החיילות והחיילים אחרי העיסוי, להרגיש את האנרגיה שחזרה אליהם, זה שווה לי הכל. אני מתנדבת כל חיי, וכשפרצה המלחמה הרגשתי שאני חייבת להיות בעשייה ולהעניק לחיילים משהו מיוחד שקשור במגע, בטכניקה ובאנרגיות שאני שולחת להם תוך כדי. פיניתי זמן בין המטלות המשפחתיות והמטופלים בעסק שלי "לגעת.להרגיש.לנוע".
"אני מעניקה לחיילים עיסוי הוליסטי של 20 דקות, והמון חיילים מגיעים. אני מבקשת מהם הכוונה למקום הכואב ביותר בגוף, אצל חיילים זה לרוב שכמות וכתפיים תפוסות וגב תחתון כואב ממאמץ. חלקם מגיעים מהשטח, ומרגישים את נוקשות הגוף והשרירים. אני משתמשת בטכניקת שחרור מפרקים ונשימות עמוקות, ומגלה שהם ממש צריכים את זה ומשתפים פעולה".
קראו עוד:
תת מודע בחזית
ניר חיימוביץ' עורך הופעות של אמנות חושים
"כבר בשבוע הראשון פרסמתי בין חברים ובקבוצות שאשמח להופיע בפני חיילים וילדים. מיד הגיעו פניות רבות, ואני משתדל להיענות לכולן. המפגש עם הגיבורים האלה נותן לי כוח וממלא אותי. כמו שאומרים באתי לחזק ויצאתי מחוזק. קיבלתי הצעה להופיע בחו"ל, ובלי לחשוב ויתרתי כי לשמח את החיילים שלנו. היו יחידות מובחרות בהן הופעתי מול 20 איש, ולעומת זאת הגעתי עם הגברה קטנה להופיע מול 50 חיילים והגיעו לשם 300. התגובות שאני מקבל הן מדהימות. השבוע הופעתי מול גולנצ'יקים שאיבדו את החברים שלהם. הם אמרו שהאסקפיזם הזה נותן להם כוח להבין שהחיים חזקים מהכל. התגובה המצחיקה שאני מקבל הכי הרבה היא: "אם אתה אומן חושים אמיתי, אז תעלים את האויבים שלנו".
תספורת עם שפם
עדן טפירו וחבריו מספרים חיילים בשטחי כינוס
עדן טפירו: "בצוק איתן התגבשנו קבוצת ספרים ונסענו לדרום. יומיים אחרי הטבח בדרום התגבשנו מחדש הספרים אלירז אסרף, אורון טובי וחיים חזן, ונסענו למוצבים בצפון לספר חיילים. התגובות היו מדהימות. הם אמרו שזה יותר ממקלחת עבורם. העניין התגלגל מפה לאוזן וקיבלנו עשרות פניות. אנחנו נוסעים פעמיים בשבוע. השבוע היינו בשטח כינוס בבארי. עשינו יום הפוגה לחיילים שיצאו להתרעננות מעזה. הטרנד שהכי מבוקש על ידי החיילים הוא להשאיר להם שפם כאות הזדהות. נראה לי הטרנד של השפמים יתפוס גם אחרי המלחמה, כי גם אזרחים שלא מגויסים מבקשים ממני להשאיר להם שפם בימים אלו. פגשנו אנשים שלא ראו 40 יום סכין או מספריים, וזה ממלא אותי כשאני מצליח להעלות להם את המורל. היו מלא נשים קרביות שביקשו לתרום את השיער שלהן".
כובע צמר לכל חייל
נשות בית דיור מוגן "פסגת חן" בחיפה סורגות לחיילים
נרי חנס (80) היא אשת חינוך שבין היתר ניהלה את בית הספר איינשטיין. בשנים האחרונות נרי עומדת בראש "מפעל" סריגה בבית הדיור המוגן פסגת חן. "מאז פרצה המלחמה הבית שלי הפך למוקד סריגה. סורגים פה וגם יש סורגות שמביאות הנה ואנחנו שולחים לחיילים. אנחנו סורגות יחד כל יום שלישי. דיברנו עם נציגי צה"ל ואמרו לנו שמותר צמר בצבע שחור וירוק כהה.
"יש נהג מונית שמדי פעם מסיעה אותי. הוא פנה אליי ואמר שהבן שלו מגיע לחופשה ראשונה מהצבא, והוא היה שמח לקבל כוכעים ליחידה שלו. לא היה לי משהו מוכן אבל זירזתי את החברות ודאגנו לו לשקית לחיילים. התגובות מצוינות. חיילים שולחים לנו תמונות, סרטונים ומכתבי תודה אחרי שקיבלו את הכובעים. כבר שלחנו יותר מאלף והסבתות הסורגות ממשיכות קדימה".
משקולות ושק איגרוף
מכוני "פרופיט" סיפקו ציוד לשיפור הכושר הגופני
יובל ליבלינג, הבעלים ומנכ"ל רשת מכוני הכושר שלה סניפים בחיפה, מוצקין ועוד: "מדי פעם אנחנו מרעננים את הציוד ומוכרים את הישן. הפעם החלטנו לתרום הכל לחיילים. שלחנו משקולות יד במשקלים שונים, מוטות, פלטות אימון, גם שק איגרוף הגיע אליהם. זה ציוד יקר, אבל החלטנו פשוט לתת.
"העברנו ליחידות לוחמות, למשל לגדוד מילואים 9204 של גולני שלחנו ציוד. ליחידה 502 של חיל האוויר, ליחידת מילואים בדרום וגם ליחידות ארציות סמוכות למועדונים ויחידות עורפיות תומכות לחימה. בנוסף, החיילים מוזמנים להתרענן בסניפים שלנו, לעשות אימון טוב ואז להתקלח.
"חיילים גם הגיעו להתארח בסניפים שלנו בצפון. הם עושים אצלנו מד"סים כדי לשמור על כושר, ומקבלים מקלחת מסודרת עם מים רותחים באווירה אחרת".
לשמור על חוסן נפשי
ד"ר קרן אור חן מרצה על הפגת מתחים ושיפור השינה
ד"ר אור חן מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה: "אני מומחית בתורת המשחקים וקבלת החלטות. בשנים האחרונות אני מרצה על צמיחה ממשברים. מתחילת המלחמה אני מרצה לגופים שונים בצבא גם בהתנדבות, על חוסן ופיתוח תקוותיות. הייתי בפיקוד העורף, פיקוד מרכז, חיל הים ועוד. אני מעבירה להם הרצאה שנותנת להם כלים פרגמטיים לפיתוח חוסן. אני מלמדת מהו פוטנציאל צמיחה של אנשים, וכלים פרגמטיים להתמודדות בימים קשים של לחימה.
"בנוסף אני עושה להם קלוז'ר עם הרצאה שמסבירה איך לטייב שינה בעיתות משבר. כל אחד לוקח מההרצאה כלי משמעותי, אומרים שנגעתי בלבם ונטעתי בהם אופטימיות. אני מספרת תמיד שאדם אופטימי לא מסתכל על חצי הכוס המלאה אלא חושב איך למלא את חצי הכוס הריקה. אני יוצאת ממש מחוזקת מהחוזקות שלהם במשברים".
טעינה מלאה בחצי שעה
שרון ושלר מפעיל ניידת הטענה לטלפונים
ושלר: "גם כשהם מגיעים למקומות מסודרים אין מספיק שקעים בקיר עבור כולם, אז מצאתי חברת סטארט אפ בשם LOGICPOINT שמייצרת מטענים מהירים המוצמדים לקיר ולכל אחד מהם יש שש או עשר יציאות. הזמנו 20 כאלה וקיבלנו אותם במחיר עלות. רכשנו גנרטור, דאגנו לכבלים שיתאימו לכל סוגי הטלפונים ובנינו עגלה עם מדפים, תאורה ושילוט. את המימון סיפקה קהילת הגימלים שאותה אני מנהל של גרושים וגרושות.
"אנחנו נוסעים ליחידות מיוחדות ולשטחי כינוס באכזיב, לימן, עמק הירדן, צאלים, זיקים עם שתי עגלות נגררות שמחוברות לרכבים הפרטיים שלנו, ומספקים טעינה מהירה של חצי שעה. כשחיילים ביקשו שנביא גם קפה, 'שטראוס' תרמו לנו ארבע מכונות אספרסו ואלפי קפסולות, ומתנדבות הקהילה הוסיפו עוגות ועוגיות שהן אופות. לאחרונה הוספנו לאחד הנגררים גם מקלחת: הצבנו מיכל של אלף ליטרים מים וקיבלנו בתרומה מחברת 'חימומית' שני מחממי מים על גז".
