חשיפה של עובד לשעבר בבית החולים רמב"ם בתחילת שנת 2020 העלתה חשש כי בבית החולים חולקו תרופות פגות תוקף לחולים במחלקה האונקולוגית בשנים 2016-2017.
הפרשה זכתה להד תקשורתי ותחקירים שהתפרסמו בידיעות אחרונות ובידיעות חיפה. מהעדויות והפרטים שנחשפו, עלה חשש כי גורמים ברמב"ם ידעו על שימוש בתרופות פגות תוקף, וכי חולים אונקולוגים קיבלו תרופות לא יעילות.
עדותו של עובד רמב"ם גרמה לבהלה בקרב משפחות של מטופלים במחלקה האונקולוגית. לנוכח התחקירים, עדויות שנחשפו וזעקת משפחות מטופלים, פתחה המשטרה בחקירה שנמשכה שנתיים. לאחר חקירת עדים רבים ואיסוף ראיות, בשנת 2022 העבירה המשטרה לפרקליטות תיק עב קרס לטובת גיבוש המלצות לכתבי אישום.
לאורך כל תקופת החקירה הממושכת, משפחות מטופלים שבו ודרשו תשובות ומסמכים מרמב"ם ומשרד הבריאות, ביניהם רשימה מסודרת של התרופות פגות התוקף שחולקו, רשימת החולים שקיבלו את התרופות, וזאת כדי להבין האם יקיריהם נפגעו. המשפחות דרשו שקיפות וחשיפת פרוטוקולים מרמב"ם, אך בבית החולים שבו וטענו כי לנוכח חקירת המשטרה, לא ניתן לחשוף מידע מחשש לשיבוש ויש להמתין לסיום החקירה.
קראו עוד:
סגירת התיק
בחודש אוגוסט 2023, בעוד משפחות ממתינות למידע על הפרשה, פרקליטות מחוז חיפה פרסמה את החלטתה בפרשה בשורה אחת: "לאחר בחינת תיק החקירה שבנדון הוחלט על סגירת התיק".
השבוע הגישו 30 המשפחות לפרקליטות המדינה ערר על ההחלטה לסגור את התיק שמובא כאן לראשונה.
"עד למועד הגשת ערר זה, הפרקליטות לא מסרה לנו את נימוקיה להחלטה התמוהה לסגור את תיק החקירה", מציין בערר נציג המשפחות, עו"ד צבי ילינק, "מדובר בחקירה הנוגעת למאות רבות של חולים במחלות קשות מאד, מבוגרים וילדים, שטופלו בבית החולים רמב"ם ונחשבת לאחת הפרשיות הגדולות והחמורות בתחום הבריאות שהייתה במדינת ישראל מיום היווסדה ועד היום. למרות זאת, ובאופן תמוה, שהדעת אינה יכולה להבין או לקבל, ההחלטה של הפרקליטות לקונית ביותר, בת שורה אחת וללא כל הסבר לגוף ההחלטה".
עו"ד ילניק אומר כי הפרקליטות לא מצאה לנכון לנמק את ההחלטה התמוה לסגור את התיק ולא להעמיד לדין אף אחד מהמעורבים בפרשה. "מדובר בהחלטה שגויה, תמוהה, חסרת בסיס, החלטה שהראיות בתיק זועקות נגדה".
פגיעה מכוונת
על פי נציג המשפחות, הראיות מצביעות על פרשה הנמשכת שנים רבות בבית החולים, על התנהלות קלוקלת שהפכה לנורמה והייתה ידועה בזמן אמת להנהלה הבכירה של ביה"ח.
עוד נטען כי הפעולות שהתגלו בוצעו בכוונת תחילה, תוך קבלת רשות, בידיעה או בעצימת עיניים של בכירים בבית החולים.
"זו גם אחת הפרשות העצובות ביותר", נכתב בערר המשפחות, "הפרשה מקפלת בתוכה פגיעה, בכוונת תחילה, על ידי אלו האמונים על מתן מזור ומרפא לחולים, ובכלל זה החולים הקשים ביותר, ביניהם רבים הסובלים ממחלות סופניות, תוך מעילה באמון שנתנו בהם החולים עצמם, המשפחות והציבור כולו".
המשפחות טוענות כי הראיות מצביעות שברמב"ם עשה שימוש קבוע, לאורך שנים רבות, במגוון רחב של תרופות אונקולוגיות וכן תרופות אחרות, שהיו פגות תוקף בעת שניתנו לחולים בידיעה מלאה. כך נטען כי התרופות ניתנו לחולים בניגוד לחוק והוראות היצרן, ומבלי שנמסר מידע בנושא לחולים ולמשפחותיהם.
בערר נטען כי חקירת המשטרה לוקה בשטחיות ובחוסרים חקירתיים רבים ומשמעותיים, המטילים צל כבד על מהימנות החקירה, מקצועיותה ותוקפה המשפטי, ציבורי ומוסרי. כך נטען כי כיווני החקירה היו משניים, ולא נחקרו דמויות מרכזיות במשרד הבריאות, לא נעזרו במומחים רפואיים ולא נבדק מסד הנתונים של החולים.
לאור כל זאת, המשפחות מדגישות כי לא ניתן לקבל את סגירת התיק.
חקירה חלבית
עו"ד ילינק מפרט בערר שורה של עדויות שנגבו במהלך תיק החקירה. כך מפורטת עדותו של מי שהיה מנכ"ל בית החולים בשנים 2016-2017, השנים בהן חולקו התרופות לחולים, פרופ' רפי ביאר.
בעדותו ציין פרופ' ביאר כי נאמר לו בשנת 2016 כי יש שימוש בתרופות פגות תוקף, אך להבנתו הנושא הוסדר. נציג המשפחות טוען כי פרופ' ביאר לא נשאל האם בית החולים דיווח בזמן אמת למשרד הבריאות על נושא תרופות פגות התוקף. אם לא דווח – זו התנהלות לא תקינה, ואם דווח – מה דווח, למי דווח ומה נעשה בעקבות אותו דיווח.
עו"ד ילניק ציין כי למרות שידע על שימוש בתרופות פגות תוקף, פרופ' ביאר לא עשה דבר ובוודאי שלא יידע את המשפחות. על פי עדותו, מנכ"ל בית החולים ראה בנושא מינורי, למרות שקבע בעדותו כי "תרופה שפג תוקפה אסור להשתמש בה", והארכת שימוש בתרופה פגת תוקף הוא "חמור מאד".
התייחסות נוספת בערר ניתנה לעדותו של פרופ' מיקי הלברטל, מנכ"ל בית החולים הנוכחי, שהודה בעדותו כי כבר בשנת 2016 ידע על עניין התרופות פגות התוקף. על פי הערר, פרופ' הלברטל שנדרש להשיב מדוע לדעתו נעשה שימוש בתרופות פגות תוקף, השיב כי לדעתו מדובר בעניין של עמידה בתקציב. למרות עדותו זו, טוענים המשפחות בערר, המשטרה לא העמיקה לחקור בכיוון זה. בעדות של רוקחת היא היא אומרת: "כל העובדים דיברו על כך וידעו על כך".
לא זורקים
נציגי המשפחות תוהים בערר מדוע מנהלי בית החולים בעבר ובהווה מסרו עדות ולא נחקרו באזהרה כמו מנהלת המחלקה האונקולוגית בשנים הרלוונטיות – פרופ' מרים בן הרוש.
בעדותה, כפי שנטען בערר, פרופ' בן הרוש סיפרה לנוכח פרסום הפרשה, שהיא הייתה מודאגת היות שהבינה שטיפלה בילדים בתרופות פגות תוקף. היא פנתה למנהל בית החולים וביקשה לדעת באיזה תקופה עשו שימוש בתרופות ואיזה ילדים קיבלו את התרופות, אך לדבריה לא קיבלה מידע.
"מנהל בית החולים לא נתן לי תשובות ואמר לי 'אל תיכנסי לזה' ואמר לי שזה תחת חקירה משטרתית", צוטטה פרופ' בן הרוש בתשובתה לחוקר.
הערר המפורט שהגישו המשפחות כולל התייחסות גם לעדויות של עובדים שונים בבית המרקחת בבית החולים, ממנו יצאו התרופות פגות התוקף.
אחד ממנהלי בית המרקחת שהגיע לתקופה קצרה, העיד בחקירתו כי גילה שתרופות מעורבבות, אין מעקב אחרי המלאי ותרופות שמיועדות לחולה אחד עלולות להגיע לחולה אחר. עוד ציין בעדותו כי מתן תרופה ביולוגית וכימותרפית פגת תוקף יכולה לגרום לחוסר יעילות ולתופעות לוואי של רעילות והדבר יכול לסכן את המטופל.
על פי הערר, רוקחת נוספת העידה: "מאז שהגעתי בשנת 2006 היתה התנהלות שאסור לזרוק תרופות גם אם פגות תוקף. ניתנה הנחיה חד משמעית".
עובדת אחרת סיפרה על 'אקדח סופרים' בו נעשה שימוש להדביק תאריכים חדשים לתרופות שפג תוקפן. עובדת אחרת שבה ואישרה כי תוקפן של תקופות הוארך.
הערר כולל שורה ארוכה של ציטוטים מעדויות עובדים שאישרו כי תוקפן של עשרות תרופות הוארך, וזאת כדי למנוע חוסרים בתרופות וכדי לעמוד בתקציב.
איפה היה המשרד?
בערר עולה תהיה נוספת, והיא מדוע לא נחקרו נציגי משרד הבריאות בפרשה. בעוד שברמב"ם בכירי בית החולים ידעו ונחקרו על מה שידעו, נציגי המשרד הבריאות לא נשאלו על מה ידעו בזמן אמת, מה נעשה, האם מדובר בהתנהלות תקינה ומדוע לא הוקמה ועדת בדיקה.
אדרבא, בערר צויין כי נציגי משרד הבריאות הפכו לחלק מצוות החקירה, ולא מן הנמנע שהשפיעו על מהלך החקירה.
לנוכח העדויות שכן נגבו בפרשה, טוענים המשפחות כי "כולם ידעו" ברמב"ם על הנעשה בבית המרקחת וההתנהלות הכושלת המסכנת חיי חולים, עוד לפני פרסום הפרשה, ולא עשו דבר.
עוד נטען כי עולה מהעדויות שתרופות לא אוחסנו בתנאים נאותים, וכי תרופות פגות תוקף במקרה הטוב לא יעילות לריפוי חולים, ובמקרה הרע הן עלולות לגרום נזק.
בנוסף, נטען כי לא הוצגו כל בקשות מטעם בית החולים לחברות חיצוניות להאריך את תוקף התרופות, וכי המשפחות לא קיבלו כל מידע בזמן אמת על פעולה שכזו.
כך נטען כי לא נבדק החשד כי המניע לשימוש בתרופות הוא מצבו הכלכלי של בית החולים וניסיון ההנהלה לחסוך כסף.
לאור כל זאת דורשים המשפחות על פתיחת תיק החקירה, השלמתה החקירה בצורה מקיפה ויסודית, "ולהעמיד לדין את כל המעורבים במעשים הנפשעים, במישרין או בעקיפין, במכוון או ברשלנות או במחדל או בעצימת עיניים וזאת במטרה לעשות צדק עם מאות רבות של חולים ובני משפחותיהם שנפגעו ממעשים אלו".
רמב"ם מסר בתגובה כי בית החולים יגיב לערר בבית המשפט כמקובל באמצעות הייעוץ המשפטי של רמב"ם.
