בשנת 2020 חשף עובד לשעבר בבית החולים רמב"ם פרשה שהעלתה חשש כי בבית החולים נעשה שימוש בשנים 2016-2017 בתרופות פגות תוקף שניתנו לחולים במחלקה האונקולוגית.
תצהיר שנתן העובד, אסף שרשרוב, הוביל לפרסום ב"ידיעות אחרונות", ובהמשך ב"ידיעות חיפה", בפברואר 2020. בתוך זמן קצר מהפרסום נפתחה חקירת משטרה שנמשכה כשנתיים, וממצאיה הועברו לפרקליטות בחודש יוני 2022.
מסמכים שהגיעו לידי "מיינט חיפה" ונחשפים לראשונה שופכים אור חדש על הפרשה שהתנהלה ברמב"ם.
מה ידע רמב"ם?
אחת הסוגיות המרכזיות בפרשה היא מה ידע רמב"ם, וליתר דיוק, מתי ידעו שם לראשונה כי עלולה להיות בעיה של שימוש בתרופות פגות תוקף.
מיד לאחר פרסום הפרשה בפברואר 2020, מנהל בית החולים פרופ' מיקי הלברטל צוטט בדברים שאמר לעובדי רמב"ם כי בבית החולים לא שמעו על עניין תרופות פגות התוקף מאז 2017. "משנת 2017 לא שמענו על זה דבר, עד לפני כשבועיים כשהתקבלה השאילתא של ידיעות אחרונות. ואז בית החולים החל לבדוק את הדברים". יצויין כי הלברטל לא היה מנכ"ל באותן שנים, והיה הראשון שלקח אחריות מטעם רמב"ם על הפרשה.
מהחומר שהגיע לידי "ידיעות חיפה" עולה כי כבר ביום 21.4.16 שוחח מנהל כח האדם ברמב"ם, ניסים חיים, עם בכיר בהנהלת בית החולים על השימוש בתרופות פגות תוקף בבית החולים וכן ביקש ממנו להתייעץ בעניין עם פרופ' דניאל קורניק, המשמש מאז 2013 כמנהל היחידה לפרמקולוגיה קלינית ברמב"ם, ואחראי במסגרת תפקידו לייעץ לחולים ולצוות הרפואי בנוגע ליעילות תרופות ולבטיחותן.
ל"מיינט חיפה" נודע כי לאחר כעשרה ימים, ב-5.6.16, העביר גורם שלישי בהנהלת רמב"ם, יריב בן דוד מאגף התכנון והתפעול בביה"ח, למנהל כוח האדם ניסים חיים מכתב של רוקחת, שם נכתב כי נושא השימוש בתרופות פגות התוקף ממשיך להיות בעיה. אותה רוקחת ציינה שיש בעיה של פגי תוקף בתרופות האונקולוגיות, וחושפת שיש בעיה של פגי תוקף באנטידוטים (תרופות לטיפול בהרעלות). בפעם הראשונה נחשף היו טענות לשימוש בהזנה פגת תוקף בפגייה של בית החולים רמב"ם.
ממסמכים אלו עולה לכאורה כי רמב"ם ידע כי קיימת בעיה כבר בשנת 2016 בנושא תרופות פגות תוקף, וכי עלולה להיות בעיה גם בתרופות שאינן מיוחדות לחולים אונקולוגים.
עולה שאלה מדוע לקח לרמב"ם ארבע שנים עד פרסום תצהירו של חושף הפרשה כדי להודות שהייתה בעיה.
מה עשה רמב"ם?
סוגיה מרכזית נוספת שעשויה לעניין את הפרקליטות, ובהמשך את בית המשפט שידון בתביעות עתידיות מצד משפחות חולים אונקולוגיים שטופלו ברמב"ם באותן שנים, היא מה עשתה הנהלת בית החולים ברגע שעלה החשש לשימוש בתרופות פגות תוקף.
מהמסמכים עולה כי חלפו עוד ארבעה חודשים מאז ההתכתבות הראשונה בנושא התרופות פגות התוקף, ובסוף אוקטובר 2016 העביר יריב בן דוד לניסים חיים דוא"ל מפורט שהוא קיבל מאסף שרשוב, אשר לימים היה זה שחשף את הפרשה כולה.
שרשוב מפרט באותה הודעה את הכשלים שהתגלו לטענתו לאחר שהחל לעבוד בבתי המרקחת. הוא מפרט את התרופות פגות התוקף שנעשה בהן שימוש, את שמות התרופות והכמויות, ומציין שגם שלאחר שהוא מוציא תרופות להשמדה, יש מי שדואג לכאורה להחזיר אותן לשימוש.
ניסים חיים העביר את הדוא"ל של שרשרוב לעיונו של בכיר מאוד בהנהלה ב-31 לאוקטובר 2016, וציין: "לא סגרנו את הנושא הרגיש הזה. מה עושים?".
אותו בכיר כתב בתגובה: "שלום ניסים, הייתי מציע לעזוב את זה".
מתגובה זו של הבכיר באותה תקופה אפשר להבין כי הנושא בטיפול, או שמא ברמב"ם אין כוונה לטפל בעניין זה. כך או כך, מהתכתובת עולה כי הנושא היה ידוע וגלוי ברמב"ם כבר באוקטובר 2016.
הפרקליטות ובית המשפט יצטרכו להחליט מה בדיוק ידעה הנהלת הבית החולים, והאם עשו כל שביכולתם לטיפול בחשש שעלה.
אילו תרופות "חשודות"?
מרגע התפוצצות הפרשה ב-2020, משפחות ומטופלים דרשו כי רמב"ם יחשוף באילו תרופות עלה חשד לפגות תוקף בהם נעשה לכאורה שימוש. ברמב"ם שבו וטענו כי לאור חקירת המשטרה, לא ניתן לחשוף פרטים שעלולים לשבש חקירה.
קראו גם: >>
להצטרפות לקבוצת העדכונים של mynet חיפה >>> https://bit.ly/3yWpXrY
תשובה זו של רמב"ם לא סיפקה את מי שאיבדו את יקיריהם מסרטן, וחוששים כי שימוש בתרופות פגות תוקף אולי הובילו למותם של יקיריהם או פגעו בסיכויי החלמתם. בעקבות עתירה מנהלית שהגישו 20 מטופלים ומשפחותיהם לפני כשנה, באמצעות עוה"ד צבי ילינק ויעל אוסטרובסקי שחר, לבית המשפט המחוזי, נדרש רמב"ם לחשוף את רשימת התרופות. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המשפחות, ובהמשך גם בית המשפט העליון.
בעקבות אותה עתירה הגיש רמב"ם רשימת תרופות החשודות בפגות תוקף בהן נעשה שימוש. על פי מסמכים שבידי "מיינט חיפה", רשימת התרופות שחשף רמב"ם זהה לזו שחשף אסף שרשרוב בתצהיר שמסר לבית המשפט בשנת 2020. ברמב"ם אף צירפו את אותן תמונות שחשף שרשרוב. הזהות בין הרשימות של שרשרוב ורמב"ם עשויה להצביע לכאורה על כך שרמב"ם לא ביצע בדיקה יסודית או תחקיר רציני מאז ועד היום, ונאלץ להסתמך על רשימה שהכין חושף הפרשה. עניין זה מעלה שאלות באשר להתנהלות הנהלת רמב"ם, הקודמת והנוכחית.
ממתינים לתשובות
במשטרת ישראל אישרו למשפחות שעתרו נגד רמב"ם כי כבר ביוני 2016, הנהלת רמב"ם עודכנה על חשד בשימוש בתרופות אונקולוגיות פגות תוקף, וכי אחד העובדים עדכן חבר הנהלה על כך.
באשר לרשימת התרופות החשודות בהן נעשה שימוש, המשטרה צירפה רשימה של 12 תרופות חשודות. המשפחות, שמתחננות למידע עדכני באשר לאילו תרופות ניתנו ליקיריהם בשנים 2016-2017, נאלצות להסתפק ברשימת תרופות שגיבשה המשטרה, במקום שמידע מסודר יגיע מבית החולים או ממשרד הבריאות.
6 צפייה בגלריה
שולי ואריה זורע עם תמונת הבן אגם ז"ל - נפגעי פרשת תרופות פגות תוקף דורשים תשובות
(צילום: שרון צור)
המשפחות תוהות מדוע לא נשמע קולו של משרד הבריאות בנושא ומציינים שהובטח בעבר להקים ועדת חקירה. במשרד הבריאות אמרו שלא יתייחסו לנושא טרם תתקבל החלטת הפרקליטות.
הכשל של השימוש בתרופות פגות תוקף מקבל משמעות רבה עוד יותר כאשר מעיינים ברשימה של התרופות שהגישה משטרת ישראל לביהמ"ש. אם בתחילה המחשבה הייתה שמדובר בשימוש פסול רק בתרופות האונקולוגיות היקרות והייחודיות לטיפולים הכימותרפיים, הרי שעכשיו מתברר שנגע השימוש בתרופות פגות תוקף נגע במחלקות שאינן אונקולוגיות.
כך עולה ממסמך התרופות החשודות שסיפקה המשטרה, כי עולה חשד לשימוש בעירויי הזנה (TPN), עירויים המהווים תחליף לאוכל עבור חולים, צעירים ומבוגרים כולל תינוקות ואף פגים, שאינם יכולים לאכול בכוחות עצמם או זקוקים לתוספי מזון. בחלק מהמקרים מכינים את העירויים לפי מרשם ייחודי בביה"ח, אך במקרים רבים הם מגיעים כמוצר מוגמר.
לנוכח המסמך עולה השאלה האם ניתנו עירויים פגי תוקף שעלולים לאבד מהאפקטיביות שלהם. והאם יכול להיגרם נזק למקבלי עירוני פג תוקף, חולה אונקולוגי, חולי טיפול נמרץ או פגים ותינוקות.
שאלה מטרידה עולה מתצהירו של שרשרוב, שהעיד כי מצא שתרופות פגות תוקף הגיעו בחלקן מבית חולים אחר לצורך שימוש, ועלה חשד כי גם באותו בית חולים נעשה שימוש בתרופות פגות תוקף.
בחודשים הקרובים צפויה הפרקליטות לגבש את המלצתה באשר להגשת כתבי אישום בפרשה.
תגובת רמב"ם
מהנהלת רמב"ם נמסר: "מדובר בטענות שידיעות אחרונות פרסמו בפברואר 2020 ומאז נמצאו בחקירת משטרה שמלווה על ידי הפרקליטות.
"רמב"ם ביקש מייד עם הפרסום להקים וועדת בדיקה כדי לבדוק לעומק את הצד המקצועי אך לאור פתיחת חקירה על ידי משטרת ישראל, מנכ"ל משרד הבריאות והיועץ המשפטי של משרד הבריאות החליטו לא לאפשר קיום ועדת בדיקה מקבילה, לאור חשש מ'זיהום' החקירה המשטרתית. כל החומר שהיה שקשור לטענות לגבי השנים האלו הועבר למשטרה, ואנו ממתינים להחלטת החוקרים ולהחלטת הפרקליטות, ולכן אין לנו מידע שמאפשר לנו כל אפשרות להגיב כאן לגופו של עניין.
"כבר ב- 2017 הוטמעו נהלים ותהליכי עבודה שמנטרים תאריכי תפוגה של תרופות. רמב"ם אישר מייד עם פרסום הטענות ב- 2020 בכל התגובות לעיתונות, וגם במסר של מנהל בית החולים לעובדים ולתקשורת שהיו אי סדרים בנושא פגי התוקף בשנים המוזכרות, וכי מערך בית המרקחת עבר שינוי מהותי הן בציוות כוח אדם והן בתשתיות, כולל רכישת רובוט חדש לחלוקת תרופות".
