כ-2,000 מפגינים צעדו לאורך שדרות מוריה וקיימו עצרת מחאה נגד הממשלה בצומת חורב.
הצעדה והמחאה בחורב 27.1.24
(צילום: מחאת העם חיפה)
המפגינים קראו לממשלה לקחת אחריות, לראש הממשלה להתפטר ולהודיע על בחירות מיידיות. בין הנואמים בעצרת המחאה: נציגות מחאת העם חיפה, אורי ערד – טייס שנפל בשבי במהלך מלחמת יום הכיפורים, עו"ד איילת השחר סיידוף בשם האימהות, והיוצר בני ברבש.
אורי ערד: "כמי שעבר חווית שבי קשה, חשוב לי להגיד שאין הדבר דומה לחווית החטופים. בשונה ממני, שנשביתי בידי מדינה, החטופים מוחזקים בידי ארגון טרור רצחני. זה הבדל עצום! מעולם לא פקפקתי בכך שאחזור הביתה. לעומת זאת, החטופים שרויים בפחד קיומי יומיומי שמא יירצחו או ייהרגו באש כוחותינו. זו סיטואציה קשה לעין ערוך ממה שאני עברתי. כל יום שעובר מגדיל משמעותית את הסיכון לחייהם.
"האומרים שניתן להמשיך בלחימה ולהחזיר את החטופים בחיים מוליכים שולל את הציבור! בעצם, הם מוכנים לוותר על החטופים למימוש האג׳נדה שלהם: נתניהו בורח ממשפטו, סמוטריץ ובן גביר חותרים לארץ ישראל השלמה וישראל נקייה מערבים, וגלנט מבקש לנקום ולכפר על השבת השחורה. ואני אומר לכם: החברה הישראלית לא תשתקם מעשרות ״רון ארדים״. לכן, על ממשלת ישראל לחתור לעיסקה להשבתם המיידית של החטופים גם במחיר של הפסקת הלחימה".
קראו עוד:
אורי ברבש: "הממשלה הזו כשלה בחובתה הכי יסודית כלפי אזרחיה – היא הפקירה אותם למלתעות המפלצת שהיא עצמה גידלה. הממשלה הזו נושאת באשמה ישירה, מלאה ומוחלטת לשואה שהתרחשה באוקטובר.
הממשלה הזו אשמה במותם של 1300 נרצחים. היא מספסרת בגורל החטופים ומגלה אוזלת יד מזעזעת בשחרורם. היא משקרת אותנו במצח נחושה בנוגע לסתירה המהותית הקיימת בין חיסול החמס ושחרור החטופים.
"היא אשמה בעקירתם של מאות אלפי אזרחים מבתיהם בגבול הצפון ועוטף עזה ואין לה מושג איך להשיב את הבנים לגבולם.
"היינו מצפים שאחרי טראומה בסדרי גודל אפוקליפטיים יזדעזעו אמות הסיפים. היינו מצפים להכאה על חטא. לנפילה על הברכיים. לבקשת סליחה ומחילה מהעם על החורבן הכבד אשר הממשלה הזו השיתה עליו.
"היינו מצפים לתיקון גדול. לחתירה לאחדות אמיתית. לגניזת התוכניות המטורפות לשינוי אופייה של מדינת ישראל. היינו מצפים לצמצום דרמטי בגודל הממשלה. לקיצוצים גדולים במימון משרדים ומיזמים מיותרים. היינו מצפים לגיוס חרדים לשורות צה"ל. היינו מצפים לענווה. לאופק מדיני. לחזון שיחלץ אותנו ממעגלי האיבה ושפיכות הדמים.
"אבל הקומבינות נרקחות. השחיתות מתפשטת. ההסתה מתרחבת. חלוקת כספים למקורבים נמשכת. והמלחמה מתנתקת ממקורות הצדקתה ומשרתת את הצרכים המשפטיים של האויב הגדול ביותר שקם למדינת ישראל מאז היווסדה - בנימין נתניהו. האיש שמוכן להטביע את המדינה ובלבד שהוא יינצל.
"כולם מדברים על היום שאחרי. ואני רוצה להגיד לכם: היום שאחרי לא יגיע אם לא נפיל לפניו את ממשלת הזדון, הרשע, והטיפשות. היום שאחרי לא יבוא אם לא נעקור את בנימין נתניהו מתוך חיינו".
