בלב אזור עירוני ושתי דקות ממרכז מת"ם, פועל כפר הנוער גלים בו מתחנכים 1,650 תלמידי בית הספר ועוד 330 תלמידי פנימייה. המוסד החינוכי, בו ניתן למצוא לימודי טכנולוגיה מתקדמים ומקצועות מסורתיים, הוא גם המקום היחיד באזור בו מייצרים כבר למעלה מ-70 שנה חלב וגבינות. הפקת החלב מהווה ערך חינוכי, שתוצריה הם לא רק מוצרי חלב, אלא גם אנשים ערכיים יותר, עצמאיים ומקצועיים.
הרפת בכפר גלים הוקמה בשנת 1953 עם חמש פרות וצמחה ל-84 פרות המניבות כיום כמיליון ליטר חלב בשנה. מנהל הכפר דני גילדין מציין כי מכסות חלב מונעות מהכפר להפיק יותר חלב וגם פחות רווחים. "את החלב אנו מוכרים לתנובה. אם היו נותנים לנו לספק 1.2 מיליון ליטר ניתן היה להכניס מאות אלפי שקלים לכפר שמשווע להכנסות".
הרפת מנוהלת על ידי ילדי הכפר, 40 מתנדבים מהפנימייה ועוד כמאה תלמידי בית הספר. מנהל הרפת נוואד אבו רוקון: "הילדים קמים בארבע בבוקר עם חיוך גדול. חליבה מתבצעת 2-4 שעות ומשם הם ממשיכים ללימודים. אנו נותנים כבוד לפרות, החליבה נעשית בצורה נעימה ולכן החלב גם יוצא איכותי יותר. יש לנו 84 פרות שכל אחת מפיקה 42 ליטר חלב".
החניכים מספרים על עבודה כיפית. חניכה: "עליתי בשנת 2012 מאוקראינה. גדלתי בפנימייה, יצאתי לצבא וחזרתי לרפת. יש פה תחושה של משפחה".
בכפר הנוער מגדלים את הדור הבא של הרפתנים. בניגוד למחלבות אחרות בארץ, בהם עובדים תאילנדים, כאן החניכים עובדים בהתנדבות. חלקם יזכו לדמי חניכות. לחניכים מצרפים גם מתנדבי שנת שירות. דגש מיוחד ניתן להיבט הטכנולוגי ובריאות הפרה.
חניך: "אנו לומדים על ניהול רפת מודרנית שבה יש להבין את הפרה. יש לכל פרה תג ואנו מודדים משתנים רבים. נאסף הרבה מאד דאטה שאנו מעבדים".
גילדין: "נזכיר כי מדובר במוסד חינוכי, ומפעילי הרפת הם חניכים ולא עובדים. הם לומדים ערכים, עצמאות, איך להתמודד עם סוגיות ניהוליות, קבלת החלטות. אין עוד דבר כזה בארץ. חוטפים את החניכים שלנו בשל המקצועיות והערכים שהם מקבלים יחד עם לימודי הטכנולוגיה והווטרינריה".
בין המתנדבים ברפת, אלה סטפנובה שעלתה בשנת 2018 מגיאורגיה: "לצד לימודי רפתנות למדתי עברית. בהתחלה פחדתי מהמלטות אבל האווירה הטובה והאנשים מסביב הפכו למשפחה ובית. למדתי כאן המון על אחריות, ניהול משמרת, על ישראליות".
הביקוש בשמיים
החלב המופק ברפת נמכר ברובו לתנובה, אך חלק נשאר בכפר לייצור גבינות. עדי מהמחלבה: "אנו עושים יוגורט, לאבנה, גבינות רכות כמו צפתית, פטה, קממבר, ועוד. היתרון האדיר שלנו הוא המרחק הקצר מהרפת. יש לנו גבינות שאתמול נחלבו מהפרות. החניכים לומדים, מתנסים, ומותר להם לטעות. במחלבה מתנדבים 15 תלמידי הפנימייה ועוד 25 תלמידי בית הספר".
קראו גם >>>
גילדין: "כפר הנוער הוא חוד החנית של החינוך בישראל. כפר גלים זו המצאה ישראלית שנותנת מענה לעולים ולישראלים, ומאפשרת להם להשתלב בתעשיות מתקדמות. הבוגרים שלנו ממשיכים להייטק ותעשיות אחרות, כמו גם לענפים אחרים. היינו רוצים להרחיב את הרפת ולאפשר חיבור בין עגלים ופרות. אנו פועלים לחיבור עם חברות סטארט אפ לטובת שימוש בדאטה שנאספת. אנו גדלים כבר בשנה הבאה ל-1,800 תלמידי בית הספר והביקוש בשמיים. בתוך כך קלטנו 24 פליטים מהמלחמה באוקראינה. יש לנו תוכניות גדולות שיצטרכו סיוע מבחוץ. יש פה הרבה מאד עשייה".
אילנה נולמן, מנהלת המנהל לחינוך התיישבותי ופנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך: "תחום החקלאות מהווה מאז ומתמיד עוגן ערכי ופדגוגי בכפרי הנוער ובתי הספר האזוריים של החינוך ההתיישבותי, תוך התאמה לקידמה ולטכנולוגיה. כפר נוער הוא מודל חינוך ייחודי הכולל בקמפוס אחד בית ספר, פנימייה ומשק חקלאי המשמש מרחב ללמידה והעשרה. המשק כולל ענפי חקלאות מגוונים, ביניהם, רפת, אורווה, מכוורות, כרם, חממות ומטעים לצד חקלאות ימית - גידול אלמוגים, אצות וסוסוני ים.
"בניגוד לתדמית המיושנת, תחום החקלאות במאה ה-21 עתיר מדע וטכנולוגיה והוא תחום לימוד אטרקטיבי בקרב לא מעט בני נוער. אלפי תלמידים מכל הארץ לומדים חקלאות וגדלים להיות הדור הבא של אנשי ונשות המחקר והפיתוח בתחום זה שהוא בעל חשיבות לאומית ועולמית. משברים עולמיים כמו הקורונה והלחימה באוקראינה, שמובילים למחסור או התייקרות היבול החקלאי, מוכיחים את החשיבות בקיומה של חקלאות מקומית ועצמאית להבטחת הביטחון התזונתי של תושבי המדינה והפחתת התלות ביבוא".
נולמן: "תוכנית הלימודים לבגרות משלבת פן עיוני ומעשי וידע רב תחומי, הן בחקלאות והן במקצועות מדעיים משיקים כמו ביולוגיה, פיסיקה ומחשבים. בין פרקי הלימוד, נושאים חדשניים ואקטואליים כמו הנדסה גנטית, שיטות גידול יחודיות, כלכלה, היסטוריה ואתיקה חקלאית. זאת לצד חשיפה לטכנולוגיה מתקדמת בתחום – רחפנים, אפליקציות, חיישנים, ורובוטים, המייעלת את תהליכי הייצור החקלאי, היקפו ואיכותו.
בנוסף, התלמידים עורכים ניסויים ועבודות חקר בשיתוף גורמים בתעשייה ובאקדמיה שעוסקים באתגרי החקלאות במאה ה-21 כמו הארכת חיי מדף של פירות וירקות, שימור מינים נכחדים ועוד. כבונוס, התלמידים לומדים גם לעבד את התוצרת החקלאית ומייצרים גבינות, שמן זית, דבש, סבונים ועוד. חלקם, אף מקימים מיזמים עסקיים-חקלאיים, ובתוך כך לומדים שיווק והתנהלות פיננסית".
