לי שחף בת 31 מחיפה, משרתת בשגרה בבית החולים רמב"ם כמרפאה בעיסוק בחטיבה הפסיכיאטרית. מתחילת המלחמה היא גוייסה ומשרתת ברמב"ם כקצינת נפגעים. וכעת רמב,ם הפך גם לזירה נוספת עבור שחף, מקום בו היא השלימה תרומת עצם כפולה, להצלתה חייה של אשה אשר נמצאה התאמה ביניהן.
"כשהתגייסתי לפני 12 שנה נכנסתי למאגר התרומות של "עזר מציון" כמו חיילים רבים", היא מספרת, "לפני כמה חודשים יצרו איתי קשר ומסרו לי שנמצאתי מתאימה לתרומה עבור אשה שזקוקה לה. אני לא יודעת עליה הרבה. רק את טווח הגיל שלה והעובדה שיש פה מצב שמצריך ממני לתרום במשך יומיים, כדי שיהיה מספיק מח עצם שיבטיח את הצלחת התהליך. קיבלתי על עצמי את המשימה והמתנתי לעדכון".
הקריאה לביצוע התרומה, הלכה למעשה, תפסה את שחף ברמב"ם, אבל לא במסגרת עבודתה בבית החולים, אלא בזמן שהיא משרתת כקצינת נפגעים במרכז הרפואי שבו היא עובדת. צו שמונה הפך לצו השעה, ובתמיכת הממונים עליה, בשני הכובעים, היא לקחה פסק זמן של כמה ימים כדי לספק את התרומה שלה התחייבה.
שחף נטלה זריקות שמגבירות את תהליך ייצור מח העצם בדם במשך כמה ימים, ולאחר מכן נתנה את תרומת מח העצם בתהליך המקובל, רק שבמקרה שלה נדרשה לתרום יום אחר יום, בשל העובדה שמקבלת התרומה שוקלת יותר ממנה פי שניים וחצי.
קראו עוד:
"זה התחיל בעצם כמו משימה, אבל הפך לאירוע מרגש", היא משחזרת, "רק כשביצעתי את התרומה, אז נפל האסימון שזה קורה היום. פתאום עלתה לי מחשבה שעכשיו זה משנה לאותה אישה את החיים. זה נותן משמעות לזה שאני פה, בעולם, יכולה לעזור עם הגוף שלי למישהו אחר", היא אומרת.
"אשמח להכיר אותה יום אחד, אבל זה לא חשוב לי מי היא. אנחנו בתקופה כל כך מורכבת, זה פשוט מרגיש טוב להיות מסוגלת לעזור. לא פחות מזה שעזרתי לה, עזרתי לעצמי. כולנו מתמודדים כרגע עם דברים, וזה המעט שאני יכולתי לעשות", מוסיפה לי שחף.
