כמחצית מהגברים מעל גיל 50 סובלים מהגדלה שפירה של הערמונית, תופעה שיכולה לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים של הגבר. שכיחות התופעה עולה עם הגיל ובהיעדר טיפול מתאים, עלולים להיווצר סיבוכים רבים כמו זיהומים חוזרים בדרכי השתן, אי ספיקה כלייתית, אצירת שתן, הופעת דם בשתן, אבנים בדרכי השתן, אי שליטה במתן שתן ודליפת שתן.
אם עד היום, שיטות הטיפול המסורתיות כללו טיפול תרופתי או פעולות כירורגיות להסרת הערמונית, הרי שכיום ניתן לפתור את הבעיה באמצעות שיטה חדשנית שנקראת אמבוליזציה (תסחוף) של עורקי הערמונית (PAE – Prostatic Artery Embolization), או במילים אחרות - צנתור ערמונית. מדובר ללא ספק בבשורה גדולה לסובלים מהבעיה.
בלוטת הערמונית, או כפי שנהוג לכנותה - פרוסטטה, היא חלק ממערכת הרבייה הזכרית ותפקידה להפריש נוזל שמגן על תאי הזרע. היא ממוקמת באזור צוואר שלפוחית השתן וחובקת את צינור השופכה, שדרכו יוצא השתן. כשבלוטת הערמונית גדלה, נוצר לחץ על צינור השופכה, מה שיוצר קושי במתן שתן.
ד"ר זלמן יצחקוב, מומחה ברדיולוגיה אבחנתית ורדיולוג פולשני בבית החולים מדיקה אלישע בחיפה, משיב על שאלות בנושא.
כיצד הגדלה שפירה של הערמונית באה לידי ביטוי בחיי היום-יום?
"הסימנים הנפוצים ביותר של ערמונית מוגדלת הם דחיפות ותכיפות במתן שתן. מטופלים מדווחים על ריצות אינסופיות לשירותים. הם מתעוררים בלילה לעיתים 7-8 פעמים כדי להתפנות. בנוסף, הם חווים קושי בהשתנה, זרם שתן חלש ותחושת חוסר התרוקנות, מה שמחזיר אותם שוב ושוב לשירותים. זה בהחלט משבש מאוד את שגרת היום, וכמובן את שגרת הלילה כי זה פוגע באיכות השינה, וכפועל יוצא גורם לעייפות, לירידה ברמת הריכוז ולפגיעה בתפקוד היום-יומי. במצבים חריגים זה עלול להגיע לאצירת שתן משמעותית, מצב המצריך החדרה דחופה של קתטר".
איך מאבחנים שאכן מדובר בהגדלה שפירה ולא בגידול סרטני חלילה?
"ברגע שהמטופל מגיע עם תלונות אופייניות, מבצעים בדיקה ידנית רקטלית כדי לבדוק האם יש גוש חשוד כלשהו וכמובן מפנים אותו לביצוע בדיקת PSA שבודקת נוכחות אנטיגן המופרש מהערמונית ברמה גבוהה ויכול להצביע על קיום תהליך סרטני, בדיקות עזר נוספות שיכולות לבדוק את עוצמת הזרימה או רמת התכווצות כיס השתן, וכמובן בדיקות הדמיה כמו אולטרסאונד או MRI שבאמצעותן ניתן גם למדוד את נפח הערמונית. אם הנפח עולה על 35 סמ"ק, יחד עם הסימנים הנפוצים שתוארו למעלה, אנחנו נציע למטופל לבצע צנתור של עורקי הערמונית".
מה עומד מאחורי המילה ה"מפוצצת" הזו?
"מדובר בטיפול זעיר פולשני חדשני שמאפשר לחסום את עורקי הערמונית ואת זרימת הדם אליה, מה שמוביל להתכווצות הערמונית והקטנתה בכ-10%-50%, ומייתר את הצורך בפעולות כירורגיות אחרות".
למי מתאים הטיפול?
"הטיפול מתאים לכל מטופל שסובל מהסימפטומים שפירטתי, ושהטיפול התרופתי לא שיפר את מצבו, למטופלים בעלי קתטר שתן שאינם מצליחים להיגמל, למטופלים עם ערמונית שפירה מדממת ולכאלה המועמדים לניתוח להסרת ערמונית, ולא בשל גידול סרטני".
קראו גם:
איך זה מתבצע בפועל? האם זה כרוך בכאב או אי נוחות כלשהי?
"בדומה לצנתור לב, אנחנו נכנסים לעורק דרך הזרוע השמאלית או המפשעה, שעדיפה, בשל קרבתה למיקום הערמונית. ההליך נמשך כשעתיים ומבוצע תחת הרדמה מקומית וטשטוש ובהנחיית שיקוף והדמיה תלת ממדית, על מנת לקבל תמונה אמיתית, כדי שנדע לחסום את העורקים הנכונים. ברגע שמצאנו את העורק הנכון אנו מזריקים לתוכו חומר שחוסם את אספקת הדם אליו ובכך גורם לערמונית להתכווץ. בתום הצנתור, הצנתר נשלף החוצה, המקום נחבש והמטופל מועבר להתאוששות של מספר שעות, שאחריהן, לרוב, הוא ישתחרר מבית החולים".
מהם היתרונות של טיפול זה לעומת הטיפולים המסורתיים?
"לשיטה יתרונות רבים בהשוואה לשיטות המוכרות עד כה. ראשית, אין צורך בהחדרת קתטר שתן, ניתן לבצע את ההליך בכל נפח ערמונית מעל 35 סמ"ק ללא הגבלה, אין צורך בהרדמה מלאה שעלולה להיות כרוכה בסיכונים וחשוב מכל, היא שומרת על האונות ואינה פוגעת בתפקוד המיני. לאחר הטיפול אין שפיכה אחורית ואין פגיעה בפוריות. כמו כן, שיטה זו ממזערת את הסיכון לדימומים, זיהומים וסיבוכים אחרים ומאפשרת החלמה מהירה יותר. הריפוי המלא אורך כשמונה שבועות, וחשוב לציין שבתקופה זו החיים נמשכים כרגיל וללא הגבלות. במהלך השבועות הבאים לאחר הצנתור המטופלים מדווחים על שיפור ממשי במתן השתן ובאיכות החיים".
