האחים והאחיות נושאים מידי יום את אלונקת מערכת הבריאות, ולצידם הרופאים והרופאות, המתמחים והצוותים הפרא רפואיים.
ביום חגם, יום האחים והאחיות הבינלאומי, (12.5) ביקשנו מארבע אחיות לפתוח את הלב ולשתף במעט במה שהן עוברות מידי יום ולילה.
דורית דומיין, סגנית אחות אחראית במחלקת נשים, הקריה הרפואית רמב"ם:
למה בחרת במקצוע הסיעוד?
"לאחר שירות צבאי כחובשת, נמשכתי לתחום הידע הרפואי שמשלב מוח ולב. החלטתי להשתלב בעולם הסיעוד ולהמשיך לעסוק במה שאני אוהבת".
מקרה אחד שנחרט לך בלב?
"בתחילת דרכי כאחות במחלקת נשים, מטופלת צעירה, אמא לילדים קטנים שחלתה בסרטן שחלות ולאחר תקופה ממושכת של מאבק במחלתה, נפטרה במחלקה שלנו. לוויתי אותה מרגע האשפוז שבו היא נותחה, אישור האבחנה, ולאורך כל הדרך באשפוזים רבים וחוזרים עד לפטירתה".
"אני זוכרת במיוחד את ההרגשה. ביום שבו חזרתי מחופשת לידה, היא חיכתה לי ישובה על כיסא בפרוזדור המחלקה, מצפה לבואי ומקווה לשמוע ממני בשורות טובות ביחס למצבה. הקשר המיוחד שנוצר איתה ועם יתר המטופלות בתחום ייחודי זה השפיע על הבחירה שלי להמשיך ללימודי אונקולוגיה".
מה נותן לעבודה שלך משמעות מיוחדת?
"להיות שותפה במסע של מטופלת ושל משפחתה ברגעים לא פשוטים ולהיות כתובת מקצועית עבורם. להיות חלק מקבוצה שמעצבת ומשפיעה על תהליכים בחטיבה המיילדותית ובבית החולים. להיות חלק מהון אנושי איכותי שמתגייס לכל משימה ומבצע אותה בצורה מעוררת השראה וגאוות יחידה".
מה את הכי אוהבת בעבודה?
"את האווירה והרגעים שלנו כצוות מאחורי הקלעים גם בימים ובמשמרות אינטנסיביים. את מגוון האפשרויות ללמידה והתפתחות אישית ומקצועית".
מה האתגר הגדול ביותר בעבודה שלך?
"לנהל את הטיפול נכון, לראות צעד קדימה, כדי להתאים תוכנית טיפול שתתאים למטופלת, לחבר בין ההחלטות הטיפוליות שמתקבלות ובין הרקע וההעדפות של המטופלת. לארגן את הזמן והמשאבים, כדי לבצע את המשימות הניהוליות תוך כדי משמרות דינמיות ופעילות שוטפת של המחלקה".
ספרי משהו שלא יודעים על עבודת האחות
"בתוך העבודה המסורתית שלנו בבית החולים כאחיות, משולבים מושגים של חדשנות ויזמות. האחיות מובילות פרויקטים כדי לשפר את תנאי העבודה וכדי לתת טיפול איכותי -חדשני למטופלים".
האם נתקלת במקרה אלימות?
"כן, אנחנו מעודכנים לגבי אירועים שמתרחשים במחלקות אחרות בבית החולים. במהלך השביתה האחרונה שהייתה עקב אירועי אלימות כלפי צוותים רפואיים, ובה נדחו טיפולים שאינם דחופים, הופנתה כלפיי אלימות מילולית קשה מצד בעל של מטופלת בשל דחיית התור שלה לפעולה, בקשתי את עזרת קציני הבטחון שלנו שהגיעו במהרה וטיפלו במצב בנחישות ורגישות גדולה ובסופו של דבר התאפשר למצוא פתרון לבעייתה של המטופלת".
מה היית רוצה להגיד למשרד הבריאות?
"למתן ולהתאים את קצב המשימות והדרישות מהאחיות, למציאות הקיימת. להמשיך לחזק את הסיעוד בארץ ולפעול לשינוי מעמד הסיעוד מעיסוק למקצוע" .
שלי שמרלינג מנהלת הסיעוד של היחידה להמשך טיפול שלוחת עכו – שירותי בריאות כללית
שמרלינג מומחית קלינית בתחום הכאב הראשונה בארץ שעובדת בקהילה. ללימודי הסיעוד היא הגיעה לאחר שירותה הצבאי כחובשת בעיקר בשל הגיוון המקצועי בתפקיד והאפשרות לעבוד במקצוע בכל העולם. "אני מטפלת במגוון גדול של מטופלים, מילדים ועד מבוגרים, מכל הדתות והחברות, בבית ובמרפאה, דבר שמייצר עניין תמידי ויומיומי".
שלי (48), נשואה ואם ל-3, בעלת תואר ראשון ושני בסיעוד מאוניברסיטת תל-אביב, בוגרת קורס על בסיסי בטיפול נמרץ, עם סיום לימודי הסיעוד התחלתי לעבוד בפנימית ה' בבית החולים תל השומר. "עם כל הקושי של עבודה במחלקה פנימית ובמשמרות, אני עדיין מתגעגעת לפעמים לאווירה המחלקתית המגובשת שמאפיינת בתי חולים".
לאחר שנתיים נסעה עם משפחתה לקנדה, ועבדה בבית החולים היהודי במונטריאול במחלקת קרדיולוגיה. "בקנדה נחשפתי לעבודת סיעוד 'לפי הספר', מיומנות שנשארה אצלי עד היום בבואי לטפל במטופלים".
לאחר מעבר משפחתי למגורים בגליל עבדה במחלקת קרדיולוגיה ובמכון אנגיוגרפיה בבית חולים גליל מערבי בנהריה.
"המעבר לצפון הארץ היה עבור משפחתי הדבר הטוב ביותר שעשינו, התקרבנו לטבע הירוק ולשלווה הגלילית הידועה".
ספרי על תפקידך כמומחית קלינית בכללית. איזו הכשרה עברת? מה ייחודי בתפקידך?
"מומחית קלינית בכאב הוא תפקיד שנמצא בהתהוות בקהילה. כיום אני האחות היחידה בארץ מהקהילה עם מומחיות זו. החזון שלי הוא לפתח את התחום בקהילה, להיות חלק ממערך שנותן טיפול לכאב, להיות מקור ידע ותמיכה לאחים ואחיות שמטפלים בחולה הכאוב ולפתח ולחקור את הנושא ולשפר את הנגישות למרפאות כאב בפריפריה. עבודה רבה עוד לפנינו בתחום זה ואני מקווה שיבואו אחיות נוספות בעקבותיי".
מדוע בחרת להיות אחות?
"ללימודי הסיעוד הגעתי באופן טבעי לאחר שירותי הצבאי כחובשת. בנוסף, חיפשתי מקצוע שיאפשר לי לעבוד במדינות נוספות. תוך כדי לימודי הסיעוד התאהבתי במקצוע, בידע הרב שהוא נותן ובאפשרויות המקצועיות המגוונות שלו".
מה את הכי אוהבת בעבודה?
"עניין ומגוון אינסופי - עבודת האחות מאפשרת גיוון מתמיד בכל כך הרבה מישורים. זכיתי לעבוד בבתי חולים שונים בארץ ובחו"ל, במרפאה כפרית ועירונית וביחידה להמשך טיפול שמאפשרת טיפול בבית המטופל. בעבודה אני מטפלת במגוון גדול של מטופלים, מילדים ועד מבוגרים, מכל הדתות והחברות, דבר שמייצר עניין תמידי ויומיומי. גם העבודה עם אנשי מקצוע שונים שומרת על רמות ידע וטיפול גבוהים".
ספרי על מטופל או מקרה שזכור לך
"אני לא אשכח את מקרה הפטירה הראשון כשהייתי אחות צעירה ואחראית מחלקת ביניים. מיד כשנכנסתי למשמרת לילה המטופל שהיה לאחר התקף לב התדרדר, מצבו החמיר במהירות והרופא התורן ואני היינו עסוקים בהחייאה ממושכת ללא הצלחה. את כל האירוע ניהלנו שנינו בלבד, מצבו היה קשה מלכתחילה ולא בטוח שהיינו יכולים להציל אותו, אבל אחר כך הבנתי שיכולתי לבקש עזרה מאנשי צוות נוספים. עד היום כשאני נתקלת במקרה מורכב במסגרת עבודתי כאחות, אני מתייעצת ומקפידה לא להישאר לבד עם האתגר".
מה את ממליצה לאח/ות שבימים אלו החלו את עבודת בתחום:
"אני ממליצה שכבר בשלב לימודי הסיעוד להיות פתוחים למגוון הרחב שיש למקצוע להציע, להתנסות, לא לפחד ללמוד ולרכוש מיומנויות חדשות ובעיקר ליהנות ולשמוח מהאפשרות לתמוך, לטפל ולרפא את המטופלים שסומכים עלינו".
מרסל אסולין – אחות מנהלת מרפאה דיור מוגן פסגות כרמל
למה בחרת במקצוע?
"בחרתי במקצוע הסיעוד בעיקר מתוך הרצון לסייע לאנשים ובגלל הנתינה. המקצוע שלי מאפשר לי להשפיע ולשפר את חיי האנשים ואף להציל את חייהם".
מקרה אחד שנחרט בלב
"דיירת שלנו שהייתה במצב רפואי לא טוב, נשלחה לאשפוז שם לא הצליחו לקחת ממנה דגימת דם, לאורך כל הזמן היא חזרה וביקשה מהצוות בביה"ח שייקרא לאחות שלה מהדיור המוגן. באותו רגע התחדדה לי יותר המהות שלי כאחות בדיור מוגן. מעבר לבדיקות ולבקרה השוטפת החיבור שלי עם האנשים משמעותי מאוד ומסייע גם להם בשעת הצורך. אותה דיירת קוראת לי המלאך שלי. זו מהות השליחות שלי".
מה נותן לעבודה שלך משמעות מיוחדת?
"העבודה שלי כאחות יצרה קשר אישי ביני ובין הדיירים. פעמים רבות בלי קשר לטיפול הרפואי מזדמן לי לשבת איתם בבית ולשמוע מהם את סיפור חייהם ,היכולת שלהם להיפתח מולי מרגשת אותי בכל פעם מחדש והיא משמעותית מאוד עבורי גם בהיבט המקצועי כי היא מבססת את האמון בינינו".
מה את הכי אוהבת בעבודה?
"אוהבת את כל רבדיו של המקצוע, אני נהנית בכל בוקר לקום ולהגיע לעבודתי, מרגישה שזה ביתי השני.
מה האתגר הגדול ביותר בעבודה שלך?
"האתגר הכי גדול במקצוע שלי, הוא ההתמודדות מול בני המשפחות, שלא תמיד מודעות למצב ההורים שלהם ולא תמיד מוכנות לקבל את מצבם".
ספרי משהו שלא יודעים על עבודת האחות?
"כשאת משמשת כאחות בדיור מוגן את גם סוג של עובדת סוציאלית רבה פעמים מגיעים אליי דיירים שבסך הכל רוצים לדבר והתרופה או הטיפול הם רק החלק המשני של השיחה".
האם נתקלת באלימות במהלך עבודתך?
"שהייתי אחראית במחלקה הסיעודית של בית האבות נתקלתי באלימות מילולית כלפיי וכלפיי הצוות".
מסר למשרד הבריאות?
"בתפקיד שלנו אנחנו כאחים ואחיות אנחנו מטפלים באנשים ופעמים רבות אף מצילים חיים. חשוב שמשרד הבריאות יספק לנו כלים מקצועיים וגיבוי בהיקף רחב יותר מתוך הכרה במקצוע החשוב שלנו ומתוך ראייה כוללת שתשרת בסופו של דבר את המטופלים".
מנאל מקלדה – אחות ומנהלת סיעוד במרפאת מאוחדת דליית אל כרמל
למה בחרת במקצוע הסיעוד?
"אולי זה ישמע מצחיק, אבל ידעתי שאהיה אחות כבר בגיל צעיר. עוד בכיתה ג' נחשפתי לשיר בערבית בשם "האחות". השיר מתאר את האחות כמלאך עדין, מקצועית, חרוצה ועם לב רחב. כילדה, התרגשתי כבר אז מהמילים שהפכו עם השנים להיות משמעותיות מאוד עבורי, ומגיל צעיר הודעתי להוריי: אני אהיה אחות!"
שתפי אותנו במקרה אחד שנחרט לך בלב
"עוברים בראשי הרבה מקרים וחוויות מרגשות כי כשעובדים עם בני אדם, ובוודאי בנושאים רגישים כמו בריאות, נחשפים לקשת של רגשות. זכור לי במיוחד מקרה מרגש ביותר, במהלכו אני והצוות הצלנו תינוק בן שלושה חודשים שהגיע ללא רוח חיים למרפאה, ובהחייאה יעילה וקצרה הצלחנו להחזיר לו דופק ונשימה. זה לא מקרה שאנחנו נתקלים בו בכל יום. כיום התינוק הזה כבר בן 10, וכל פעם שאני פוגשת אותו אני מתרגשת מחדש לנוכח העובדה שהייתה לי הזכות להציל את חייו".
מה נותן לעבודה שלך משמעות מיוחדת?
"העבודה כאחות מעניקה לי את הזכות להיות בצד הנותן. הנתינה ממלאת ומעצימה אותי. בסוף כל יום הסיפוק הכי גדול שלי הוא הידיעה שעשיתי משהו טוב לאדם אחר. החל מהדברים הקטנים כמו הקשבה למטופלים, דרך הדרכה וליווי בשמירה על אורח חיים בריא ועד שמירה על חייהם ולעיתים אף הצלת חיים".
קראו גם:
מה את הכי אוהבת בעבודתך כאחות?
"את האפשרות שניתנה לי להשפיע באופן חיובי על בריאותם של אנשים רבים. כשאדם מגיע אליי עם בעיה או חולי, ואני פוגשת אותו אחרי תקופה כשהחלים או הבריא, אני מרגישה תחושת סיפוק אדירה. מדובר ממש בדיני נפשות, חיים ומוות. בנוסף, מקצוע הסיעוד משלב את הדברים החשובים ביותר מבחינתי: אנושיות, דינאמיות, נתינה, אינטגרציה בתחומי בריאות רבים ומגוונים, העמקת ידע ויישומו בעבור המטופלים".
מה האתגר הגדול ביותר בעבודה שלך?
"יש במקצוע שלנו לא מעט אתגרים, אבל עבורי האתגר המרכזי הוא להעניק את הטיפול המקצועי והטוב ביותר לכל מטופל ומטופלת. בחרתי להיות אחות לפני שנים רבות, וחשוב לי לזכור מה באמת חשוב במקצוע הזה. לצד זאת, מקצוע הסיעוד משלב בתוכו תחומים רבים כמו טיפול בחולים במחלות כרוניות, קידום בריאות, שיפור מדדי איכות. היכולת לשלב בין כל התחומים הללו הוא אתגר גדול גם כן".
ספרי לנו מה רוב הציבור לא יודע על עבודת האחות
"פעמים רבות הגורם הרפואי הראשון שמטופלים בקהילה רואים בשעת מצוקה הוא האחות. כל כך הרבה מונח על הכתפיים של אחות מקצועית, וחשוב לי שידעו ויעריכו זאת. החל מבניית תוכנית טיפול רפואית ובקרה, דרך תמיכה והעצמת המטופל, שיתוף צוות רב מקצועי ובמידת האפשר גם מציאת פתרון לבעיות רפואיות כך שהמפגש עם האחות לא כולל רק טיפול נקודתי בבעיה, לא רק חבישת פצעים וחבלות או לקיחת דמים אלא טיפול כוללני, מקצועי ומקיף".
האם נתקלת בעבודתך באלימות?
"לשמחתי לא באופן משמעותי. זכור לי מקרה אחד במהלכו מטופל הגיב באלימות מילולית כלפיי וכלפיי צוות המרפאה כי נאלץ להמתין בתור זמן ממושך יותר, בגלל העובדה שהחלטנו לקדם את התור לבדיקה עבור חולה אונקולוגי בלי מערכת חיסונית. אבל זה באמת היה מקרה יחסית בודד ולרוב המטופלים שלי נעימים, אדיבים ומבינים את הלחץ שאנחנו נתונים בו".
איזה מסר היית רוצה למסור לשר הבריאות?
"דרוש שינוי משמעותי בתנאי השכר של האחים והאחיות במדינת ישראל. העבודה שלנו במרפאה היא חלק בלתי נפרד מהתהליכים הרפואיים שניתנים למטופלים, והיא מקיפה תחומים רבים וחשובים. לתחושתי אנחנו לא מתוגמלים כראוי. העלאת שכר תאפשר לכל הצוותים להרגיש מתוגמלים ולהישאר במקצוע שאנחנו כל כך אוהבים".
פורסם לראשונה: 07:34, 12.05.23
