במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה התקיים (22.2) יום עיון של מטפלות ומטפלים באמנויות. מטרת יום העיון הוא חלוקת ידע והתפתחויות בתחום שנמצא במצוקה תקציבית ולא מקבל את המשאבים הנדרשים ממשרד הבריאות.
דמות מוכרת וידועה שהגיע לכנס לתמוך בהטמעת הפעילות של טיפול באמנויות בבתי חולים היה האמן זאב אנגלמאייר, מרצה בבצלאל, הידוע גם באקטיביזם ובפעילות האמנותית שלו בדמות "שושקה". אנגלמאייר סיפר בהרצאתו על האופן שבו סייע השילוב של עיסוק באמנות לבתו רותם, בהתמודדות עם אתגרים בריאותיים.
יום העיון נעשה בשותפות עם יה"ת – האגודה לטיפול באמצעות אמנויות בישראל. יום העיון התקיים ברמב"ם בגלל שזהו בית החולים היחיד בישראל שבו מאמצים את הטיפול באמצעות אמנויות ככלי פסיכותרפי. הטיפול ניתן לא רק במחלקות לבריאות הנפש בבית החולים אלא נעשה בו שימוש במחלקות האשפוז הכללי.
ליאת אריאל, מנהלת השירות הפסיכולוגי ברמב"ם מסבירה: "הטיפול באמצעות אומנויות מאפשר עבודה טיפולית עם רובד נוסף למילולי. ברמב"ם הטיפול ניתן במערך הנוירולוגי, באגף האונקולוגי- המטולוגי, במכון הכאב, במרפאה לאימונולוגיה, במחלקה ההמטו- אונקולוגית ילדים. הטיפול באמצעות אמנות נעשה על ידי מטפלים באומנויות מתחומים שונים: אמנות חזותית כולל פוטותרפיה, תנועה, ביבליותרפיה, אשר מאפשרים למטופלים להיות במגע עם אזורים בריאים ומבריאים של יצירה בחוויה שלהם, ולתת ביטוי רגשי לתכנים שמעסיקים אותם.
"הטיפול באמצעות אומנויות מקדם הסתגלות והתמודדות עם סימפטומים וקשיים גופניים ורגשיים ומסייע בטיפוח של כוחות הנפש. ברמב"ם עברנו תהליך - יצאנו מהפרקטיקה המוכרת של בריאות הנפש, למרחבים חדשים של עבודה טיפולית, כאשר חדרי הרופאים ומרחבי האשפוז הם חללי העבודה החדשים".
מי שאחראית על התחום "בשטח" היא יעל מזרחי, מרכזת תחום הטיפול באמנויות בשירות הפסיכולוגי ברמב"ם שמוסיפה: "המטפלים באמנויות משתלבים ביחידות השונות בהן קיים מערך של השירות הפסיכולוגי אליו הם משתייכים, ומהווים חלק מהצוות הרב מקצועי במחלקה. המטפלים עובדים הן בטיפול פרטני והן קבוצתי. הטיפול כולל התערבויות במשבר, ליווי המטופל ומשפחתו לאורך האשפוז ועיבוד תהליכי אובדן בעקבות מחלה או פציעה וכאב".
המטפלות והמטפלים עצמם חלקו עם המשתתפים ביום העיון את הפעילות שלהם, תוך כדי הצגת מקרים שונים, שבהם הטיפול באמנות הצליח לשפר את המצב הנפשי וגם להפחית את הכאב והסבל של מטופלים במחלות לא קלות. יום העיון כלל תערוכה של עבודות מטופלים (בעילום שם) שהסכימו לשתף את הדרך בה עשו דרך האמנות בהתמודדותם עם המחלה הפיזית והפן הרגשי הנלווה אליה.
קראו עוד:
משכו את העין במיוחד עבודות של נערה בת 14 שטופלה במחלקת המטו- אונקולוגיה ילדים, ותוך כדי הטיפול הרפואי התרופתי "המקובל״ גם התמסרה לטיפול באמנות חזותית ואפשרה לכישרון אמנותי מרשים חבוי לפרוץ החוצה, עד כדי כך שאמרה למטפלת שלה, ניבאל ח'ורי-גדע, שהיא שוקלת כעת להמשיך בתיכון במגמת אמנות ולא בלימודים עיוניים רגילים.
"המחלה חיזקה אצל הנערה את האמנות", מסבירה ניבאל, "היא תמיד התעניינה בתחום, אבל תוך כדי טיפולים היא עברה תהליך מעניין של הוצאת תפיסת הגוף שלה ביצירות עם יותר עומק רגשי, ועם התייחסות להתבגרות שלה כנערה. יש לאמנות כח עצום לאפשר למטופלים להוציא תכנים רגשיים אל הטיפול. הנערה בעצמה מסבירה באופן פילוסופי בוגר מאוד ש"האמנות הורידה לי את ההגנות ובזמן הטיפול אני לא מרגישה שאני צריכה לשרוד, רק להיות".