ההיסטוריה של השלטון המקומי בישראל ידעה כבר מקרים של ראשי עיר שעשו קאמבק אחרי שפרשו או הודחו, אבל הסיפור של יהב הוא שונה וחסר תקדים. בקיץ יחגוג יהב יום הולדת 80. הוא יעשה את זה מוקף בעוזרים ומזכירות בלשכה המוכרת לו מ-15 שנות כהונתו כראש עיר. או בביתו הנאה בשכונת דניה כשהוא עם בני משפחה אוהבים.
לפי רוב הסקרים, את התשובה לא נדע ביום שלישי בלילה, אלא בעוד שבועיים עם תום סיבוב הבחירות השני. כרגע מוביל יהב בהפרש לא מבוטל מול המקום השני ולא כל כך רחוק מניצחון דחוק כבר בסיבוב הראשון. הקמפיינרים שלו רוצים הכרעה כבר בשבוע הבא והם יודעים למה: סיבוב שני זה אופרה אחרת לגמרי.
בחירות בחיפה מעולם לא הגיעו לסיבוב שני. הכי קרוב לזה היה בבחירות 89', כאשר אריה גוראל הצליח בקושי לגרד את ה-40 אחוז וניצל מסיבוב שני מול רמי דותן. כרגע הסקרים טובים ליהב, אבל כאשר מנתחים את המספרים והנתונים, המצב מורכב יותר.
ליהב ניסיון מר עם סקרים. בבחירות 2018 כל המדגמים הראו על קרב צמוד מול ד"ר עינת קליש רותם. אף אחד לא האמין שמתמודדת אלמונית יחסית, אשר ניהלה קמפיין יעיל ברשתות החברתיות, תביס אותו בהפרש של 20 אחוז. פעילים ששהו בלילה ההוא לידו, לא ישכחו את פניו של יהב כאשר החלו לזרום התוצאות. ראש העיר המובס לא הבין מאיפה זה בא לו ופרש לביתו מוכה ומושפל, בעיקר בגלל התבוסה האלקטורלית והתחושה הכואבת שהציבור הפנה לו עורף. את המלח על פצעי ההפסד פיזרה בנדיבות המנצחת הגדולה, שלא גילתה שמץ של נדיבות מנצחים כלפיו.
קליש התעלמה ממנו, זלזלה בו ומחקה ברגל גסה עשייה של עשור וחצי. יהב, שאפילו לא הוזמן לפגישת עבודה אחת, השלים עם ההפסד, מחל על כבודו ואיחל לה הצלחה. בישיבת ההכתרה במועצת העיר הוא קם לקראתה, מחא כפיים, ואפילו העניק לה נשיקה. אבל המחווה המפא"יניקית הזו לא עשתה עליה רושם. קליש הלומה בשיכרון הניצחון, העלתה פוסטים על עירייה מושחתת בראשותו, וסירבה לקיים עימו חפיפה מסודרת. לימים הסבירה שהתייעצה באותם ימים עם ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, וזה הספיק לה. חולדאי, אגב, צעיר מיהב רק ב-70 יום, ורץ לקדנציה שישית.
הטעויות
האם ההחלטה לחזור לזירה הפוליטית קשורה לאותה השפלה, או תחושת נקם? מקורביו אומרים שמעולם לא שכח ולא סלח. אבל זה פשטני מדי לייחס את הקאמבק רק ליצר הנקמה. מאז פרש מהחיים הפוליטיים, היה לו הרבה זמן לנתח את ההפסד הצורב ולעשות חשבון אישי.
בראיונות ושיחות אישיות יהב דיבר על שתי טעויות שגרמו לו להפסיד: הראשונה קשורה לחוסר הבנת התפקיד וההשפעה של הרשתות החברתיות. השנייה קשורה לנבכי הפוליטיקה המקומית של חיפה. יהב שניהל, במיוחד בקדנציה האחרונה, מערכת יחסים טעונה ומדממת עם המגזר החרדי הבין באיחור מה, שבחירות מוכרעות לפעמים בחיבורים נכונים במקום ובזמן הנכון, כמו שעשתה קליש בהצלחה עם החרדים.
בגיל 76, אחרי שלל תפקידים בכירים בשלטון המרכזי והמקומי וקדנציה מקוצרת בכנסת ה-14, הדבר האחרון שראש העיר המודח חשב עליו זה לחזור לביצה הפוליטית המקומית. חברים מספרים שהגלות עשתה לו טוב, והוא אפילו הצליח ליהנות מהשקט ומהמשפחה וללוות את הקריירה המצליחה של אשתו פרופ' רבקה יהב באוניברסיטת חיפה. בזמנו הפנוי הוא נתן הרצאות, ליווה ראשי עיר חדשים, התקבל לתפקידים ציבוריים, ואפילו הספיק לכתוב ספר ביוגרפיה אישי בשם "המסע לחלום", מהילדות בדירת מפתח ועד לראשות העיר.
אבל ככל שעברו הימים משהו השתנה אצלו. חברים טובים ששמרו לו חסד נעורים, בהם בכירי עירייה, מאסו בהתנהלותה של קליש ונהנו לדווח לו על הכאוס ששורר בחסן שוקרי. ההתפוררות השלטונית הייתה גלויה וסוקרה בהרחבה בתקשורת. יחסי אנוש בעייתים, נתק מול משרדי ממשלה, מועצת עיר לעומתית שהפכה אותה לברווז צולע, וכמובן חזירי הבר שהשתלטו על הרחובות והפכו לסמל המסחרי של כהונתה.
יהב ראה, שמע וחיכך ידיו בהנאה. במפגשים עם תושבים ברחוב הוא שמע יותר ויותר בקשות סליחה וחרטה מאלה שלא הצביעו לו ושאלו: "נו מתי אתה חוזר". פוליטיקאים שיורדים מהבמה, בטח בנסיבות כאלה, מתמסרים בקלות לאהבת הקהל ונהנים להתרפק על העבר, וזה עבד. מה שנראה בהתחלה כתסריט דמיוני, אולי אפילו הזוי, החל לקרום עור וגידים. ההחלטה לעשות קאמבק התבשלה במשך שנתיים, אבל ההכרזה הרשמית נעשתה בקיץ האחרון לאחר בדיקות וסקרים.
הפטריוט
לקמפיין הזה מגיע יהב מפויס ושקול כמבוגר האחראי שחוזר לקדנציה אחת בלבד כדי להציל את עירו האהובה ולגאול אותה מההרס שמשאירה לדבריו קליש. יש לו בטן מלאה עליה והוא אומר שייקח שנים לתקן את הנזקים שלה. יותר מחמש שנים לא דרכה רגלו בבניין העירייה ומעולם לא נפגש באופן יזום עם ראש העיר. זה קרה לראשונה שבוע לאחר 7 באוקטובר, כאשר קיבל טלפון מהלשכה להגיע לפגישת התייעצות עם קליש בנושא היערכות העיר למקרה של מלחמה, ולהסתייע בניסיונו הרב ממלחמת לבנון השנייה. מי שרוצה יכול לראות בזה סוג של סגירת מעגל.
בראיונות יהב מרבה לדבר על טעויות העבר ומבטיח להיות הפעם קשוב יותר, לשמור על צניעות, ולהזמין את כולם, כולל את קליש, לקואליציה רחבה שתפעל למען העיר.
הסלוגן שבחר "פטריוט חיפאי" מתכתב עם המסר הזה. יהב שנולד בחיפה, למד בליאובק וחוגים, וגר כאן כל חייו מציג עצמו כחיפאי שרוף שהפעם לא בא לריב עם אף אחד, ולא מוכן ללכלך על יריביו. שם המשחק לשיטתו זה ניסיון, כי אחרי מקרה קליש אסור לחיפאים להמר עוד פעם על מתמודדים אנונימיים. אותו הציבור כבר מכיר אותו, ומבחינתו למחרת הבחירות הוא נכנס ללשכה ומתחיל לעבוד.
אבל המתחרים לא קונים את המסרים של פיוס ואחווה שיוצאים ממטה יהב, ובשבועות האחרונים הם הורידו כפפות בניסיון לפגוע במה שנראה להם כבטן הרכה של יהב: הגיל והמצב הרפואי. מקורביו של יהב אומרים שלא הופתעו מ"קמפיין הגילנות" ונערכו בהתאם. התשובה שלהם היא שגיל זה נכס ומעיד על ניסיון ושיקול דעת. קשה לומר מה יהיה האפקט של סוגיית הגיל, וסביר להניח שאם יהיה סיבוב שני הנושא הזה יעלה וישחק תפקיד.
ויש את הנושא הרפואי. לפני כמה שבועות הופץ באנונימיות מסמך רפואי שמציג אותו כמי שלא כשיר לנהל את העיר. לטענת יהב, המסמך מפוברק ומזויף וראשי המטה שלו מיהרו להתלונן במשטרה. יהב מבחינתו חוזר ומדגיש שמצבו הרפואי טוב, ואחרי הבחירות יחליט אם לבוא חשבון עם מי שעומד מאחורי זה.
המתחרים
בחירות 2024 מתאפיינות בנתון נוסף שמסבך את המצב. לא פחות מעשרה מתמודדים על תפקיד ראש עיר, וזה לא פועל לטובתו של יהב. כי אחוז או שניים שמקבל מתמודד חסר סיכוי, יכולים להיות האחוזים הבודדים שיחסרו לו כדי לנצח כבר בסיבוב הראשון. כרגע יש 5-6 מתמודדים מובילים בהם לפי הסקרים שניים שיכולים לעלות לסיבוב שני מול יהב: דוד עציוני ויעקב בורובסקי. ברוב הסקרים מסתמן סיבוב שני בין יהב לעציוני. אבל כאשר רבע מהתושבים עדיין לא החליטו במי לבחור, זה מסבך את התמונה ויכול לזמן הפתעות. ויש את קליש שעומדת בסקרים על אחוז חד ספרתי, אבל מסוגלת בהחלט לתת פייט במאני טיים ולהפתיע.
גם לאחוז ההצבעה יש משמעות דרמטית הפעם. מדינת ישראל מעולם לא התנסתה בבחירות מקומיות בזמן מלחמה, והשאלה הגדולה היא האם אנשים יגיעו לקלפיות. אחוז נמוך לא טוב ליהב שמקבל תמיכה מהציבור החופשי ופחות מקהלים סקטוריאליים כמו חרדים וערבים. בימים האחרונים מתפרסמים סקרים מטעם, והתוצאות (חלקן דרמטיות) בהתאם למזמין הסקר.
קראו עוד:
במטה יהב משדרים ביטחון ומדברים על ניצחון, גם אם לא מוחץ, כבר בסיבוב הראשון, אבל גם הם יודעים שסיבוב שני יכול לטרוף את הקלפים, במיוחד מול עציוני שגילו כמחצית משל יהב, ולמרות חוסר ניסיונו היחסי, הוא עושה קמפיין יעיל ומביא רעננות. מבחינתם הם היו מעדיפים קרב ראש בראש מול בורובסקי בן ה-73 שיהב כבר ניצח בשתי מערכות בחירות קודמות.
הבחירות הפעם הן גורליות עבור חיפה, אבל לא פחות עבור יונה יהב שהולך כאן על כל הקופה. אם ייבחר לכהונה רביעית זה יהיה כנראה הקאמבק הגדול והמרשים ביותר של ראש עיר בהיסטוריה של השלטון המקומי בישראל. אם יפסיד בפעם השנייה בתוך חמש שנים למתמודד צעיר וחסר ניסיון, זו תהייה הטרגדיה הצורבת ביותר בתולדות הפוליטיקה המקומית של חיפה.
