שם: מיכל פרז נוי, 47, זמרת ויוצרת
ז'אנר: רוק פסיכדלי.
ספרי על השיר הראשון שכתבת: "אני חושבת שהשיר הראשון שכתבתי היה דואו -אפ סטייל פיפטיז עם מהלך אקורדים בנאלי והרבה שירת פלצט וזה קרה בגיל 15. אני מזכירה לעצמי שבאתי מוסיקלית מהפיפטיז והרוקבילי. זו הייתה בעצם המוסיקה הראשונה שהתאהבתי בה. אחר כך התקדמתי כרונולוגית עם השנים. היה לי דאבל קאסט ואוסף מכובד של קסטות ובאדי הולי בראש".
מיכל פרז נוי, 47, זמרת ויוצרת
מה הביא אותך למוזיקה: "אפשר להגדיר אותי כאוטודידקטית. למדתי בעצמי מוסיקלית את כל מה שאני יודעת. המון משמיעה מהקשבה ושיטוטים עם עצמי. מכיוון שאין לי ידע פורמלי הצורה שאני יוצרת היא קצת אחרת ובלתי אמצעית. פעם חשבתי שזאת קללה והצטערתי שלא טופחתי בצורה המקובלת, אבל למדתי לחיות עם זה. היום אני מקבלת את מי שאני ומאיפה שהגעתי".
מאיפה את במקור ואיפה את עכשיו: "נולדתי בחיפה וגדלתי בקריות תוך כדי נדידה מתמדת. שנים טענתי והיה לי נח ורומנטי לומר שאין לי מקור, אבל היום אני יכולה לומר ללא כחל וסרק שהגעתי מקרית ים. כיום אני גרה בחיפה בשכונה עם הוואדי הכי יפה - ואדי שיח המעניק לי השראה ויופי יומיומיים".
מי המודל לחיקוי שלך ולמה: "החיים שלי מעורבבים במוסיקה וספרות, כך שזה נכון לומר שהמודל לחיקוי שלי הוא המשורר ריינר מריה רילקה. זה קשר רוחני המכתיב את חיי. בעקבותיו אני יוצרת כל דבר. הוא פסגת היופי והשלמות שחי את חייו כפי שאמן אמתי אמור בעיניי לחיות. הוא פועם בלבי, והרבה בזכותו אני רוצה לכתוב, לנגן, לשהות בטבע ולא להפסיק ליצור. הוא המדריך שהנחיל לי את מהלך חיי לכן תופסת אותו כאבי הרוחני".
קראו גם >>>
איפה הייתה ההופעה הראשונה שלך ואיזה ציון את נותנת לה: "ההופעה הראשונה שלי המשמעותית הייתה ב'סלמה 46' בערב שאורגן על ידי חדר החזרות המיתולוגי 'ביט', שעם מקימו אשר לוי ניגנתי בין היתר באותה תקופה בלהקת הריידרס, שהפכה לימים להיות זכורה כמפץ פסיכדלי שמעולם לא הוקלט. היא נותרה בתודעה של מספר אנשים בארץ. ההופעה הייתה מהוססת וביישנית, אבל קיבלתי הרבה מחמאות. זוכרת גם מה לבשתי: מכנסי ג'ינס פאדלפון וחולצה חומה, אבל זה לא עוזר לציון. הציון הוא 6".
מוסיקאי שהיית רוצה לשבת איתו לכוס קפה ומה היית שואלת אותו: "מנסה לחשוב על מישהו שהוא בחיים, אבל לצערי רובם לא. הייתי בוחרת לשבת עם רוי אורביסון. הייתי מחבקת אותו ואומרת לו שאני אוהבת אותו".
עם מי היית שמחה ליצור שיתוף פעולה מוסיקלי: "עם ארוו פרט (Arvo Pärt), המלחין האסטוני. הייתי שרה בקול כל דבר שהיה מלחין עבורי".
פרגני למוסיקאי אהוב מחיפה והקריות: "מיכאל וקנין".
המקום הכי אהוב עלייך בחיפה ובקריות: "בחיפה יש הרבה, אבל הכי הרבה נחל שיח וכנסיית 'סטלה מאריס'. בקריות - המרכז המסחרי בקרית ים ג', לשבת ולאכול שם פלאפל תימני (בילדותי זה היה חיים)".
על מה את חושבת לפניי השינה: "על הספר שאני קוראת רגע לפני שאני נרדמת ומוודא כמובן שחתוליי האהובים נמצאים איתי".
ספרי על השירים החדשים שלך ואיפה תופיעי בקרוב: "החומרים החדשים מתכתבים עם עולמות אפלים ואגדות ותמיד-תמיד עם ילדות אבודה שמה לעשות, זה מה שמעסיק אותי בחיים. הכיוון החדש עם הלהקה שלי מאזפה הוא איטי יותר ואולי שקט יותר. אנחנו כנראה ניקח בקרוב פסק זמן קטן ליצירה ולהקלטות. ההופעה הקרובה של מאזפה היא ביום חמישי 21 ביולי בקרן".