שנתיים לפני האולימפיאדה, המתעמלת האמנותית שני בקנוב בת ה-16 הפכה לחיפאית הראשונה שהבטיחה את מקומה בפריז.
בזכות שני הישגים קבוצתיים אדירים הבטיחה נבחרת ישראל בהתעמלות אומנותית את מקומה באולימפיאדת פריז ב- 2024. באליפות אירופה זכו הבנות במדליית זהב, ובאליפות העולם הן זכו במקום שני ובמדליית הכסף. הבונוס הגדול הוא הכרטיס המובטח לאולימפיאדה, שם הבנות הישראליות נחשבות לפייבוריטיות לזכייה במדליה.
בקנוב משתייכת לקבוצת ההתעמלות האמנותית של מכבי חיפה והיא חברת נבחרת ישראל. הסיפור שלה הוא סיפור סינדרלה קלאסי. משפחה שעלתה ארצה מבלארוס, ואב שלא מעורב בתא המשפחתי. היא מתגוררת עם אמה ואחותה בדירת 33 מ"ר זעירה בנווה דוד, אבל במקום להתלונן על קשיים ועל החיים, היא עשתה את הלא ייאמן ומנווה דוד הגיעה לטופ העולמי. מגיל שלוש וחצי היא מתעמלת אצל המאמנת אנה וינר, שעד היום ממשיכה לאמן אותה.
הדרך לפודיום כרוכה ב-11 שעות אימון ביום, כל יום. יש לה יום אימונים חופש אחד בשבוע כדי ללמוד. כן, לבית ספר היא הולכת יום בשבוע. היא לומדת בתיכון גימנסיה, ליד הצ'ק פוסט, ושם היא מנסה איכשהו להשלים את החומר שהיא מחמיצה עקב האימונים האינטנסיביים במכון וינגייט.
לפני כחודשיים זכתה בקנוב יחד עם שאר חברותיה לנבחרת במדליית כסף באליפות העולם שנערכה בסופיה, ובכך הבטיחו כאמור את השתתפותן במשחקים האולימפיים. בימים האחרונים אף התארחה בלשכת ראש העיר עינת קליש רותם שהתעניינה במשטר האימונים שלה ובהיערכותה לקראת המשחקים האולימפיים.
ספורט תובעני
"מדובר בתחום תובעני", היא מספרת, "כדי להיות בטופ העולמי חייבים להתאמן המון. אני מתאמנת 11 שעות ביום, מדי יום. זה לא משאיר לי הרבה זמן לשום דבר אחר. למעשה פרט לאימונים יום יומיים, אני לא יכולה לעשות כלום. ביום החופשי שלי אני לומדת בבית ספר, יום אחד בשבוע, כי בכל זאת אני גם רוצה בגרות ורוצה ידע והשכלה, אבל חוץ מזה כל כולי זה התעמלות אמנותית".
אני מניח שגם חיי חברה זה לא הצד החזק שלך.
"אין לי דבר כזה שנקרא חיי חברה. מה שכן, אנחנו בנבחרת ישראל מספר בנות, אז אנחנו חברות טובות וכל הזמן ביחד. חיי החברה שלה מסתכמים בחברותיי לנבחרת. אנחנו המון ביחד, והן המעגל החברתי שלי".
אחרי האולימפיאדה האחרונה, כל בנות הנבחרת פרשו. זה עד כדי כך תובעני?
"הבנות פרשו לדעתי בעיקר כי הן מיצו את עצמן. אחרי שהן כבר הגיעו לאולימפיאדה, נתנו הופעה ענקית, קיבלו דירוג גבוה, מגיע רגע שכבר אין יותר למה לשאוף. זה לא כמו כדורגל שיש ליגה. אין בהתעמלות אמנותית תחרות בין מועדונים, ליגה, טורנירים קבועים. אז מגיע הרגע שמתעמלת אמנותית יכולה לחוש מיצוי עצמי ולהחליט לפרוש".
ידוע שאחד הדברים הקשים עבור מתעמלות זו הדאגה האבסולוטית למשקל ואורח החיים הסגפני משהו.
"כחלק מהיותי ספורטאית מקצוענית אני צריכה לשמור על תזונה נכונה. אני חייבת לשמור על משקל ולחיות אורח חיים בריא, אבל לא ברמה של הרעבה. אם אני ארצה פתאום לפנק את עצמי במשהו שהוא לא שיא הבריאות, אני בהחלט יכולה, אבל כמובן שתוך הקפדה שבאופן כללי התזונה שלי תהיה בריאה ואורח החיים יהיה ספורטיבי. אני מודעת לכך שההצלחה שלי היא בין היתר גם בזכות מצב פיזי".
הגעת מרקע כלכלי לא מזהיר, בלשון המעטה. זה מקשה?
"אני כמובן לא יכולה לעבוד, להרוויח כסף מעבודות מזדמנות כמו בנות גילי. למזלי היום יש גופים ואנשים שנותנים לי מלגות ומסייעים לי. הדרך היחידה להצליח בענף הקשה הזה היא לקבל מלגות ומענקים וסיוע, ובזכות ההצטיינות שלנו כיום אנחנו הבנות בנבחרת מקבלות עזרה מגופים שונים".
תחזרי עם מדליה מפריז? לינוי אשרם כבר עשתה זאת.
"יש עוד שנתיים עד פריז. כרגע אנחנו עובדות קשה, מתאמנות המון, נערכות לאירוע שיתרחש בעוד שנתיים, מתוך תקווה להגיע בכושר שיא לאולימפיאדה".
יו"ר אגודת מכבי חיפה רועי שווץ מספר בגאווה על המחלקה החדשה יחסית של האגודה: "ענף ההתעמלות האמנותית הצטרף לאגודת מכבי חיפה בשנת 2018. את המחלקה מובילה אנה וינר, שהצטרפה למכבי חיפה לאחר שעבדה בעבר באופן עצמאי. וינר מנהלת את המחלקה ומשמשת כמאמנת הראשית. באופן טבעי, שני היא הספורטאית הבולטת במחלקה. היא הספורטאית הראשונה באגודת מכבי חיפה שמבטיחה את מקומה באולימפיאדת פריז 2024. מדובר בהישג נהדר, שמצטרף לשורה של הישגים בשנים האחרונות שקטפה שני במסגרת נבחרת ישראל. היא בחורה חמודה ומתוקה, כל הכבוד לך שהצלחת לראיין אותה, כי היא מאוד ביישנית".
קראו גם: >>
