"אפשר להגיד שאני העברתי את המפתחות ליעקב שחר. אני נשארתי עם המפתחות של הכספים, חדרי הלבשה. הוא הגיע עם רעיונות. באופן ציורי, אני האחרון שהייתי עם המפתחות של מכבי", אומר יוחנן וולך.
וולך, 76, הוא אחד הסמלים הגדולים של הפועל חיפה. בלם גבוה, פיזי ובעל נוכחות מרשימה, שהגיע בשיאו לנבחרת ואף השתתף במונדיאל של מקסיקו 1970. זה לא מנע ממנו בשלהי שנות ה-70 לחצות את הכביש למכבי במעבר מהדהד, להטמיע בה דפוסים מקצועניים, ולהפוך לנדבך חשוב בדרך להפיכתה למועדון מוביל בכדורגל הישראלי. מאז הוא הפך לירוק מובהק, ואף שימש כיו"ר אגודת מכבי חיפה במשך תקופה ארוכה.
מה הביא אותך בזמנו לחצות את הכביש?
"גירשו אותי מהפועל. מכבי היו בליגה ארצית, אמרו לי: 'בוא תעבור למכבי, אנחנו צריכים אותך'. הם ירדו ליגה שלוש פעמים בעשר שנים, והדור של היום לא מכירים את הצרות האלה של מכבי חיפה. זו הייתה תקופה מאוד קשה של מכבי חיפה. לא ידעתי עד כמה המצב קשה ארגונית עד שהגעתי. זה היה עצוב. באימון הראשון נבהלתי. לא היה חדר הלבשה. בהפועל הכל היה מסודר כי זה היה תחת ההסתדרות. האנשים בהסתדרות לא היו נחמדים, במכבי היה לאנשים לב גדול, אבל הם לא ידעו לנהל".
מספרים שהמעבר הזה היכה בהלם את הרחוב הספורטיבי בחיפה.
"עד לראש הממשלה זה הגיע. לא היו דברים כאלה, לא היו מעברים כאלה, קראו לי לשיחות אבל עשיתי את שלי בהפועל, ולא רצו אותי, אז לא נשארים בכוח. לפני כמה ימים אמרתי שאם מועצת הפועלים היו נותנים לנו לנהל את הפועל ב- 77 מכבי הייתה צונחת והפועל היו במקום של מכבי היום. אז לא היו זרים, בהפועל לא הבינו את זה ובמכבי שיתפו פעולה, הבינו את הנפש של השחקנים".
אולי בהפועל סברו שאתה אינטליגנטי מדי, דעתן כזה.
"הייתי שיטתי, עקשן, לא רק בכדורגל. הייתי בנבחרת, הגעתי עם הנבחרת למונדיאל במקסיקו, אבל לא הייתי שחקן אלא חוטב עצים מאוד ממושמע, ללא בעיות משמעת, זו אישיות, ולאו דווקא כדורגל".
למעשה מצאת מכבי חיפה מפורקת, בלי שרוכים לנעליים.
"ב- 77 זה מה שהיה. אני מספר את זה היום ואנשים נדהמים. לא היה בנק שהסכים לפתוח לנו חשבון, היינו צריכים להחזיק את הכסף של ההנהלה בכיסים. הייתה בעיה גדולה. היום לא מאמינים שהייתה תקופה קשה כזו במכבי חיפה. בהפועל חיפה שילמו בזמן, היה אצטדיון מטופח בלי להיות תלויים בעירייה. אצטדיון קריית אליעזר היה נורא. עד אוקטובר היה דשא, ואחרי זה כבר כלום כי כל קבוצות מחלקת הנוער שיחקו שם".
מספרים בשנים האלה להפועל חיפה היו יותר אוהדים.
"ממש לא, להפועל חיפה היו אוהדים בערבון מוגבל. מועצת הפועלים חילקה כרטיסים לוועדי עובדים אז היה קהל. למכבי תמיד היה יותר קהל בלי השוואה בכלל. מכבי יכלה להביא אז לדרבי 20 אלף איש. מכבי והפועל היו שוות בין 67-71, בכל השנים לפני הפועל הייתה עדיפה בזכות הארגון".
בלם את שחרור רוזנטל
היית זה שמנע את שחרורם של אבי רן ורוזנטל?
"לגמרי נכון. הייתה לי עזרה מבחור בשם נועם רשף, שהיה מנהל של הנוער, נשכבנו על הגדר, והשארנו אותם בקבוצה. עם אבי רן היה יותר קל, עם רוזנטל זה סיפור מצחיק, הוא עלה מהנוער כבר בגיל 17 לבוגרים. ראו שיש פה כישרון, מהיר, חזק. המאמן האנגלי ג'ק מנסל לא רצה לתת לו לשחק. הוא אמר משפט באנגלית: 'אתה לא מביא כלב הביתה ונוגח במקומו". הוא התכוון לכך שהוא המאמן וקובע ולא צריך אותי כשאני מביע את דעתי.
"הגיע המשחק מול מכבי נתניה. ביקשנו ממנסל להגיע לישיבת הנהלה וביקשנו שייתן לו לשחק, והוא ענה: 'מהיום אתן לו לשחק ותראו שהוא לא מבקיע שער'. אחרי 3 דקות רוני הבקיע שער. אמרתי לחבר שלי: 'היום מנסל מתפטר, אנגלי אומר משהו ועומד אחרי זה'. ניצחנו 0:3 והוא הודיע שהוא מתפטר. מאז הוא לא אימן שום קבוצה, ורוני הגיע לליברפול".
אתה גם דחפת להחתמת שרף?
"אני העליתי את הרעיון, הכרתי אותו כשחקן. אמרתי שאנחנו חייבים אליפות, וצריך מאמן מתאים והצעתי את שלמה, והם הלכו להחתים אותו. הוא ראה את ה- 4-4 המפורסם מול מכבי ת"א בגביע, והתלהב. הוא המאמן היחיד שאפשר לדבר ולהציע לו רעיון ולא יעשה לך דווקא להוכיח לך שאתה מטומטם".
התנאים של אז והיום אלה הבדלים של יום ולילה.
"היום הכל מתקדם, עולם אחר. אצלנו לא היה טלפון בבית. הייתה לנו קבוצה מוכשרת אבל התנאים של היום לא דומים. בזמנו, חוץ מבבלומפילד ור"ג לא היה דשא בשום מגרש. שזרוע? רק ב- 86 גילו את זה. הגנן של מכבי חיפה נסע לטקסס וגילה שיש דשא חורפי וקיצי".
הפועל של היום לא מצליחה לצאת מהבינוניות.
"יואב כץ עושה טעות גדולה כשהוא לא מטפח את הנוער. הוא מגיע מאסכולה אמריקאית. זה מתחיל בבתי הספר, עובר למכללות ואז לקבוצות. הוא יושב באמריקה, ומצפה שפה זה יקרה אבל הוא טועה. זו תפיסת עולם.
"הייתה להם עונה אחת יוצאת מן הכלל בה הם זכו בגביע. היה להם את הבלם הכי טוב בישראל, גבריאל תאמאש. היום לצערי אין להם שום דבר בולט בקבוצה. אין משהו שירים אותם מעל הסטנדרט של הליגה".
דיברו אז על כך שהפועל יותר אינטליגנטית, היו בה שחקנים אקדמאים כמוך וכמו אנגלנדר וליפשיץ.
"בכדורגל כולם שווים. אתה יכול להיות אנאלפבית ובמשחק לא רואים הבדל. היינו קבוצתיים כי שמרנו על אווירה מאוד טובה, וזה לא בגלל שהיינו יותר משכילים".
יעקב שחר יבל"א. מה יקרה ביום שאחרי?
"לא יודע להגיד. היום בעולם להיות בעלים של קבוצה זה מאוד מכובד. זה פותח הרבה דברים בעסקים. קבוצה כמו מכבי חיפה עם משפחת שחר. יש הרבה אנשים שהיו רוצים את התהילה הזו".
לאוהדי מכבי חיפה יש סיבה לדאוג?
"אני לא חושב. מכבי חיפה זו קבוצת כדורגל ומועדון ספורט שיש לו עיר. הדבר הכי טוב בחיפה זה מכבי חיפה, ובשבילה יונה בנה את האצטדיון. שחקן ערבי נותן גול ואלפים קוראים בשם שלו".
אמרת שחזרת לסמי עופר אחרי שבמשך שנים הדרת את רגליך מהאצטדיונים.
"12 שנים לא הלכתי לראות את מכבי חיפה. לא יכולתי לסבול את קריית אליעזר, זה היה מתקן עלוב. סמי עופר מכבד את הקהל והקבוצות".
אז מה, מכבי חיפה בדרך לאליפות נוספת?
"מאוד מקווה, נראה לי שכן".
באיזה צד אתה בדרבי?
"אני מכבי מ- 77, זו שאלה עם תשובה מובנת".
הסכומים שמשלמים היום לשחקנים הגיוניים?
"אם משלמים להם, אז הם הגיוניים. מי שעשה את המהפכה בתשלומים היו רובי שפירא וגאידמק בתחילת שנות ה- 90, יענקל'ה נגרר, אז התחילו לשלם סכומי עתק".
קראו גם: >>
הנבחרת של היום יכולה לשחזר את מה שאתה וחבריך עשיתם?
"אני בספק. קיוויתי שהרבה שחקנים ישראלים ישחקו באירופה בתפקידים משמעותיים. למעט 5-6 שחקנים, היתר משחקים בליגות בינוניות".
ואי אפשר בלי השאלה הבנאלית: מי הכדורגלן הישראלי הכי גדול בכל הזמנים?
"שאלה מכשילה. גיורא שפיגל ואייל ברקוביץ' היו הכישרוניים ביותר, מוטל'ה היה אמביציוני שמוריד כוכבים מהשמיים. זהבי מבקיע שערים יוצא מן הכלל, אבל אני לא יודע כמה הוא משפיע על המשחק של הקבוצה. צריך להוריד את הכובע בפני טל בן חיים הבלם. הוא לא היה טכני, אך עם אופי מאוד חזק".
עדיין משחק כדורגל בשעות הפנאי?
"כן, בימי שישי".
פורסם לראשונה: 10:11, 27.02.22
