בשנה הקשה בתולדות מדינת ישראל היו מספר נקודות אור בתחום הספורט שעזרו לכולנו להזדקף ולהיות גאים.
קראו עוד:
לעדכונים שוטפים והתראות פיקוד העורף בחיפה והקריות הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה שלנו >> https://bit.ly/47yENVa
מתוך שלל אנשי ספורט מוכשרים וטובים השנה, נבחרו הגברים והנשים הבאים:
התקווה
ברק בכר
מאמן מכבי חיפה ברק בכר (45) חזר לקווים אחרי עונה אחת שבה הוא ניסה את מזלו בכוכב האדום בלגראד אך פוטר. בכר המתין בבית חצי עונה עד שמכבי חיפה שאיבדה את האליפות למכבי ת"א, הסתערה עליו והחתימה אותו על חוזה ארוך טווח.
בכר הוא ללא ספק המאמן הישראלי הכי בכיר כיום. בכר חתם וציפה לבנות קבוצה של כוכבים אך בפועל שחקנים כמו שרי, אצילי, פיירו, סונדגרן, קורנו, ואחרים שהביאו אליפויות קודמות, עזבו והשאירו חלל גדול שגרמו לבכר לבנות שלד די חדש מהיסוד.
המלחמה טרפה את הקלפים מבחינת בכר שהתקשה מאוד להחתים זרים. בסופו של דבר הוא הצליח להנחית שחקנים שיצטרכו להוכיח את עצמם. בכר הוא התקווה הגדולה לאליפות, לא פחות מזה. הכישלון של מכבי באירופה מגביר את הציפיות והאתגר. מולו יש את האלופה מכבי ת"א שגם השנה תיתן פייט.
בכר שבמאזנו 6 אליפויות ורצון גדול להפוך למאמן הכי מעוטר בכדורגל הישראלי, נהנה מאהדת הקהל ותמיכת ההנהלה. במועדון הירוק לא מוכנים לשמוע על פחות מאליפות, וזה על הכתפיים שלו.
אכזבת השנה
אנסטסיה גורבנקו
אכזבת השנה ללא ספק היא בכירת השחייניות הישראליות אנסטסיה גורבנקו מקרית ביאליק, שסיימה בפריז רק במקום העשירי ב-400 מ' מעורב אישי, הסגנון החזק שלה.
גורבנקו קבעה זמן איטי במושגים שלה, 4:41.64 דקות כשבלט בעיקר לרעה סגנון החזה שבו היא מצטיינת לרוב. מדובר באכזבה גדולה עבור גורבנקו שהגיעה עם הזמן החמישי בטיבו בעולם למשחה הזה.
"אני קצת מופתעת כי באמצע העונה אני עושה את זה בבוקר בקלילות ועכשיו נתתי הכול. אני מנסה בעצמי לנתח מה קרה. אני מאוד מאוכזבת כי עבדתי מאוד קשה השנה בעיקר בשביל המשחה הזה, וזה מבאס", אמרה בסיום המשחה.
גורבנקו יצאה לפריז כתקווה הגדולה של המשלחת הישראלית. נכון שגם לגדולות ביותר זה יכול לקרות אבל זה לא מוריד מהכישלון. 4 שנים של אימונים אינטנסיביים, השקעה ענקית ירדו לטימיון בתחרות אחת מאכזבת במיוחד.
אשת השנה
שני בקנוב
בקנוב (18) נולדה בחיפה וגדלה בשכונת נווה דוד, בדירה קטנה ודחוקה ללא משפחה תומכת. שני היא אחת מכוכבות נבחרת המתעמלות של ישראל שזכו במדליית הכסף באולימפיאדה. הנבחרת כוללת את המתעמלת המצטיינת של מכבי חיפה כרמל, שני בקנוב ואת חברותיה: רומי פריצקי, אופיר שחם, דיאנה סברצוב ואדר פרידמן.
הנבחרת זכתה במדליית כסף בגמר הקרב-רב של אולימפיאדת פריז 2024 שהושגה לאחר שני תרגילים שלה (חישוקים ומשולב) בהם השיגו הבנות ציון משוקלל של 68.850 נקודות. הנבחרת זכתה במדליה הראשונה אי פעם של הענף בתחרות הקבוצתית, כשסיימה שנייה אחרי סין בגמר הקרב-רב וקטפה את מדליית הכסף כשגם בגזרה המקומית נרשם הישג היסטורי לאגודת מכבי חיפה ולעיר חיפה.
בקנוב היא ללא ספק סמל לגאווה לאגודת מכבי חיפה ולמאמנות של אנה וינר (מכבי חיפה) ואיילת זוסמן (נבחרת ישראל).
פריצת השנה
ענאן חלאילי
לפני שנה כוכב מכבי חיפה ענאן חלאילי היה אלמוני. עוד שחקן תוצרת מחלקת הנוער של מכבי חיפה.
אך היכולת המופלאה שלו בנבחרת הצעירה של ישראל במונדיאליטו, ומינויו של מסאי דגו שאימן אותו בנוער של מכבי חיפה למאמן הקבוצה הבוגרת של הירוקים, העניקו לו את צ'אנס חייו. הוא עמד בציפיות, וקיבל מקום של קבע בהרכב של מכבי חיפה. חלאילי הפך ל'באנקר', לשחקן הכי משמעותי, איכותי עם מספרים אדירים, שערים מדהימים ויכולת שגרמה לקבוצות מעבר לים להציע עליו סכומים גבוהים במיוחד.
בסופו של דבר חלאילי בחר ברויאל אוניון סן-ז'ילואן, ונמכר בסכום מטורף של 7.5 מיליון יורו שהעשיר את קופת מועדון מכבי חיפה. מכירת חלאילי זו העסקה הכי גדולה של הירוקים, וללא ספק מדובר בכישרון עצום שפרץ בעונה אחת והפך לכוכב ענק. האוהדים כבר מתגעגעים.
מהלך השנה
דיא סבע
דיא סבע הוא ללא ספק השחקן הבולט של מכבי חיפה העונה. סבע עמד במרכז הסערה בקרב האוהדים שרבים מהם קראו לא להחזיר אותו בעקבות פוסט שהעלתה אישתו בתחילת המלחמה. מאז סבע הספיק להתנצל ולהסביר. בכר התעקש להחזיר את סבע לקבוצה והוא מציג יכולת נהדרת.
ההתעקשות של בכר ללכת כנגד נהמות הקהל והשלטים בגנותו של סבע, בתקופה כה רגישה וטעונה, הוכיחה את עצמה. סבע שמרוויח 600 אלף יורו לעונה, השכר הגבוה במועדון, כובש שערים גורליים, וכל שער שלו משכנע את המתנגדים לחזרתו כי טעו.
במועדון מכבי חיפה מודעים לרגישות הציבור לעניין סבע אך מאמינים כי ההימור של בכר יוביל לאליפות. סבע נהנה מתמיכת ההנהלה וחדר ההלבשה ופורע את השטר כל שבת.
איש השנה
עמי דדאון
עמי דדאון (23) שחזר מהמשחקים הפראלימפיים בפריז עם שתי מדליות זהב, מדליית כסף ומדליית ארד, וריגש מדינה שלמה בזמן המלחמה כשהוא צורח את "התקווה" הוא ללא ספק איש השנה לא רק שלנו אלא של מדינה שלמה.
דדאון היה מודע לציפיות ממנו, ולמרות קשיים ומשברים, התעלה עליהן בבמה הגדולה בעולם, וחזר עם 4 מדליות וכבוד ענק לישראל. דדאון הוא אישיות מיוחדת. הוא נולד ברמב"ם ומתגורר בקרית אתא עם משפחתו. מלידה סבל משיתוק מוחין והוא משותק בארבע גפיו. הוא חיפאי ברמ"ח איבריו ומגיל 6 החל להתאמן במועדון איל"ן בחיפה. היכולות האדירות שלו סידרו לו מקום בנבחרת ישראל מגיל צעיר.
גם מי שלא צפה במשחקים הפראלימפיים בפריז, לא יכל להתעלם משחיין ישראלי דומע על הפודיום שסחף בשירתו האדירה את כולם. דדאון הוא איש השנה שלנו, סמל לנחישות, התמדה, דבקות במטרה, ומעל הכל פטריוטיות ללא גבול.
אירוע השנה
ה-7.10
היום הארור של המדינה הוא ללא ספק אירוע השנה גם בספורט, שהשפיע על כל המדינה וכמובן גם על הספורט הישראלי. משחקים מול קבוצות אירופאיות הוצאו אל מחוץ לישראל והדבר פגע בקבוצות הישראליות, דקות דומיה לפני משחקים, דמעות, חולצות ושלטים למען החטופים, ואוהלי הנצחה מחוץ לאצטדיונים, זה חלק קטן ממה שעבר על הספורט הישראלי העונה.
אוהדים רבים של קבוצות רבות נרצחו בטבח ונפלו בלחימה בעזה. קבוצות ליגת העל דאגו להנציח, להזכיר ולכבד את הנרצחים ומשפחותיהם בטקסי זיכרון ולפני משחקים. משחקים ואימונים בצפון בוטלו והקבוצות נדדו לאימונים במרכז הארץ ,כמו גם משחקים שהועתקו למרכז. מלחמת חרבות ברזל הבריחה לא מעט שחקנים זרים, ומנעה מזרים לחתום. למלחמה השפעה אדירה על הספורט הישראלי בכלל והמקומי בפרט.
