בשורה התחתונה, מאז תחילת המלחמה ועד לשבוע שעבר נפצעו באזור נפת המפרץ בפיקוד העורף, שכוללת את ערי הקריות, 12 תושבים, 10 מהם באורח קל. זאת, למרות שמדי יום נורים לעבר האזור עשרות טילים וכטב"מים.
לדברי מפקד הנפה, אל"מ (במיל') ארז הררי, יש לכך הסבר אחד: התושבים ממושמעים, מבצעים את ההנחיות בדייקנות. זה לא ממש מנחם אף תושב שמזה חודשיים חי עם אזעקות בלתי פוסקות, חרדות, פחדים והתמודדות עם קשיים כלכליים, אבל לפחות זה לא עולה בדם.
אל״מ הררי: "אני חושב שלמדנו המון, לא רק מהמלחמות אצלנו אלא גם מאלו בעולם בהן יש מעורבות של אוכלוסייה אזרחית. כבר לפני 7 באוקטובר, התחלנו שגרת הכנות מדוקדקת עם רשויות מטרופולין חיפה והקריות. כל רשות קיבלה תוכנית העשרה ואימונים, כולל הכשרות מיוחדות במכללה של פיקוד העורף לראשי הרשות ולמנכ"לים".
האיום שיוצרים הכטב"מים הפתיע אתכם?
"זה נלקח בחשבון. האיום הראשי הוא פגיעה שיכולה להפריע לתפקוד הרציף של הרשויות, שלא יוכלו לתת שירותים חיוניים לאוכלוסייה כמו אוכל, תרופות, שימנע קיום לימודים, שיפגע במרכזי הקניות. לכטב"מים אין השפעה ישירה משמעותית על האוכלוסייה והם מאיימים יותר על סמלי שלטון ומתקנים צבאיים.
"מבחינת האוכלוסייה האזרחית, זה לא משנה מאיפה האיום. נכון, כל איום של האויב יכול לפגוע פגיעות גוף ונפש ובתשתיות ובקריות היו גם פגיעות ישירות. אבל בגלל שהתושבים ביצעו את הפעולות מצילות החיים, הפגיעות היו קלות וגם הנזק שנגרם לתשתיות תוקן ברובו בידי הרשויות תוך זמן קצר.
קראו עוד:
יוצא גולני
אל"מ ארז הדרי (51), נשוי ואב ל־4 ילדים, מתגורר ברחובות. הוא בעל 2 תארים, בצבא ביטחון לאומי ומינהל ומדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת״א. את השירות הסדיר והקבע עשה בגולני כלוחם ומפקד. הוא פרש מצה"ל בחודש מאי 2017, אחרי 26 שנות שירות וב-5 השנים האחרונות הוא מפקד נפת המפרץ של פיקוד העורף. באזרחות הוא מוביל מוביל סטארטאפ טכנולוגי.
נפת המפרץ אחראית ל-4 ערי הקריות, קרית אתא, ביאליק, מוצקין וקרית ים וכן למכון דוד, מועצה אזורית זבולון, קרית טבעון, רכסים ובסמת טבעון. סך הכל 260 אלף תושבים.
הופתעת לטובה מהפער לעומת התרחישים?
"קשה לומר שהופתענו לטובה. אני יכול לומר שהתכוננו לתרחיש עצים יותר, כולל העלטה והפסקות חשמל ארוכות. הציבור התכונן בכל מקרה, הכינו מרחבים מוגנים בדירות ואם לא, אז בקרבת מקום כדי שיוכלו לקלוט את התושבים. הפגיעה עד כה בתשתיות הייתה מינורית, ואין משהו שלא טופל בתוך כמה שעות בודדות. ניתוקי החשמל היחידים שהיו היו יזומים שנוכל לטפל טוב יותר בפגיעות שהיו".
עד כמה האזור הזה רגיש מבחינת פוטנציאל הפגיעה?
"בהערכות למלחמה לפני כן, לקחנו בחשבון ואנחנו מבינים שפגיעות במתקנים שמסביב לקריות יכולות לייצר בעיות, כמו שריפות של חומרים מסוכנים וכו'. תרגלנו שבמקרים מסוימים נפנה חלק מהאוכלוסייה למרחב מוגן סמוך כדי לתת לארגוני החירום לטפל במצב".
שנה במילואים
איפה תפס אותך 7 באוקטובר?
"בביתי ברחובות, מתארגן לסיבוב רכיבה על אופנוע בהרי ירושלים. בשעה 6.29 היו גם ברחובות התרעות, נכנסנו לממ"ד ואז ראיתי כמו כולם את הסרטונים מיישובי הדרום. מהרגע הראשון, בראש שלי היה שמה שקורה בדרום יקרה עוד מעט בצפון. בשעה 09.00 כל חיילי המפקדה והגדודים התייצבו בנפה ומאז בצורה כזו או אחרת, מגויסים. באופן אישי, אני למעשה במילואים כמעט באופן רציף בשנה האחרונה".
מה חשבת כשראית את המראות מהדרום?
"כמו כל אדם, במיוחד כמי ששירת 26 שנה בתפקידי לוחם ומפקד, לא יכולתי לתפוס את התמונות. אני חושב שכשלנו. שמה שקרה בדרום בלתי נתפס ואסור היה שיקרה. צה"ל יישא על גבו את הכישלון הזה עוד שנים קדימה. במלחמה הזו לא נהרגו רק חיילים, נרצחו ונלקחו בשבי אזרחים, נשים, ילדים, משהו שבלתי נתפס מבחינת מי שאמור להגן על האנשים".
עד כמה קשה להיות שנה במילואים?
"בהחלט לא פשוט. אני מוביל סטארט-אפ טכנולוגי בתחום מסוים ומסווג, ומאוד קשה לתמרן. בבית, אני אב ל-4 ילדים, חלקם עוד קטנים בבתי ספר יסודיים וגם שם מתמודדים עם ירי טילים ואיומים. זה מאתגר מאוד, אבל יש לי בבית אישה לביאה ואני חושב שזה נותן לי וליתר המפקדים יכולת להתמודד עם המצב".
הגרוע מכל מאחורינו?
"אנחנו חיים במזרח התיכון, לא נכון לומר משפט כזה. אנו נערכים לתרחיש הכי מורכב והכי מסוכן, זה התפקיד שלנו. צריכים להסתכל ריאלי, לא רוצים שהמלחמה תימשך לנצח. רוצים להחזיר תושבים מהר ככל הניתן לשיגרה רגילה".
בפעם הראשונה מדינה, איראן, ולא ארגון טרור ירתה טילים למדינת ישראל. יש הערכות מיוחדת לאיום החדש הזה?
"מבחינת התושב, אין משמעות מהיכן מגיע הטיל, מלבנון, סוריה, או איראן. סדר הפעולות שהוא חייב לעשות הוא אותו הסדר".
ידיים על הראש
בנושא אחד אל"מ הררי הסתפק בתשובה קצרה, ולא נכנס למוקש: מדוע יש הבדל בין ההנחיות לתושבי קרית שמואל וקרית חיים, ששייכות מוניציפאלית לחיפה, לבין לתושבי יתר הקריות. לדבריו האחריות שלו אינה על שתי השכונות של חיפה, אבל הדגיש כי בכל מקרה, ההנחיות של פיקוד העורף מתבססות על מודיעין ועל הערכת כוונות האויב וכל הנחיה, להגביל או להחמיר ההוראות לאוכלוסיה בכל אזור ואזור היא עניינית ומקצועית, ללא כל שיקולים פוליטיים, אל מול האיומים ואל מול הכוונות".
האם בעיניך האיום על נוסע ברכב בעת אזעקה הוא המשמעותי ביותר? חלק מההרוגים עד כה היו נהגים.
"בפירוש כן, יש איום משמעותי כזה לנוסעים ברכב. רוב הרקטות שנורות הן סוג של קטיושה שנושאת עמה בין 7-10 ק"ג חומר נפץ עם הרבה רסס, שמתפזר מסביב כשהרקטה מתפוצצת. ההנחיות לנהגים היא לעצור בבטחה ולצאת מהרכב כי בתוכו יכול להיפגע יותר מזכוכיות, להתרחק ולשכב על הכביש עם ידיים על הראש לעשר דקות. גם אם נופלת רקטה לא רחוק ממנו והוא שוכב, הנזק יהיה משמעותי פחות. גם הנפגעים הבודדים שהיו, נפגעו בצורה קלה כי מילאו הוראות".
מה צריכים עוד לשפר?
"יש הרבה, אבל צריך לזכור שאנחנו המדינה היחידה בעולם שכל אדם מקבל התרעה ממוקדת ודיפרנציאלית על האיומים באזור שלו. לפני מספר שנים על כל רקטה מלבנון, כל הצפון היה נכנס לממ"דים. היום תיתכן התרעה בקרית ים אבל בקרית ביאליק וקרית מוצקין ניתן לקיים שגרת חירום, כי המערכת זיהתה שלאזורים הללו אין איום. בסוף הכל מתורגם להנחיות וכשהאזרח מקיים את ההנחיות, זה מציל חיים".
אפליקציה ואתר
יש המון תלונות של תושבים ששומעים אזעקות מאזורים סמוכים ובשכונה שלהם אין אזעקה. האם זה רק בגלל היכולת של המערכת לזהות לאיזה אזור במדויק מכוון האיום?
"אנחנו עושים הכל כדי לאפשר המשך פעילות גם בחירום. יש סכנה להכניס למרחבים מוגנים אוכלוסייה שלא לצורך. אנחנו בודקים יום יום את המערכות ולשמחתי לא גילינו מקומות שבהם ההתרעה לא פעלה. היום, חוץ מהאזעקות, יש התרעות באפליקציה של פיקוד העורף ואפשר לבדוק גם באתר פיקוד העורף.
"יכול להיות שברחוב מסוים בקרית מוצקין אין התרעה והתושב יכול להמשיך בשגרה ובחלק אחר כן יש התרעה. או יכול להיות שאותו תושב שומע אזעקה מקרית ביאליק. למה להכניס למקלטים ולממ"דים אנשים שלא לצורך? כולם צריכים להבין שההנחיות שלנו הן לא מס שפתיים שקבענו כי הן נשמעות טוב אלא הן הנחיות מצילות חיים. אני לא אנקוט במספר הטילים שנפלו באזור אבל אומר רק שכמות הנפגעים הייתה קטנה מאוד".
אל"מ הדרי ציין כי מאז תחילת המלחמה אלפי חיילים וחיילות מילואים של פיקוד העורף עזבו משפחות ועבודה ונמצאים בפעילות רצופה, חלקם כבר 145 ימים. "לא היה דבר כזה בשנים האחרונות ואולי לא מעולם".
השתנה משהו אצלך מאז 7 באוקטובר?
"חד משמעי כן. אנחנו כחברה חייבים להפנים שאסור לומר שאסון כזה לא יכול לקרות. נסתכל למציאות בעיניים, וזה כולל גם אותי. בנוסף מצאתי שותפים אמיצים, ראשי הרשויות בקריות, שלמעשה עשו מהפכה ביכולת שלהם, במוכנות שלהם לחירום. כל רשות מחזיקה צוותי סיוע ראשוני, מוכשרים מאומנים, עם ציוד שרשויות רכשו מכספם ומדברים איתנו בשפת החירום".
