זיהום האוויר גורם למוות מוקדם של אנשים. דוח המתפרסם היום (30.1.25) חושף כמה אנשים בדיוק הורג הזיהום בישראל מידי שנה.
לדוח אחראים המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, שלראשונה מיישרים קו עם מדינות רבות בעולם, ומפרסמים את מספרם "המדויק" של האנשים בישראל שתוחלת חייהם התקצרה בשל זיהום האוויר.
שני נתונים מרכזיים בדוח המתפרסם, סך הכל מקרי מוות מוקדם מזיהום האוויר, וסך אובדן שנות החיים בשל זיהום האוויר. על פי הדוח, זיהום האוויר בשנת 2023 גבה את חייהם של 5,510 תושבי ישראל. באותה שנה חושב כי זיהום האוויר אחראי לאובדן של 66,576 שנות חיים.
לשם השוואה, בישראל בשנת 2023, נהרגו בתאונות דרכים – 361 בני אדם. כך שזיהום האוויר גרם למותם של פי 15 תושבים מתאונות דרכים.
קראו עוד:
זיהום האוויר המופיע בדוח הממשלתי, הורכב משלושה גורמים: חלקיקים נשימים עדינים, חנקן דו חמצני ואוזון. על פי הדוח, החלקיקים אחראים ל-82% מהנזק שגורם זיהום האוויר.
קבוצות הגיל שנפגעות הכי הרבה מזיהום האוויר, קבוצות הגיל המבוגרות יותר, וכמעט בכל קבוצות הגיל אלו הגברים שנפטרים יותר.
הנתונים שנמדדו בדוח מתייחסים לשנים 2015-2023. השנה בה נרשמו הכי פחות מקרי מוות מוקדם – 2018 אז נפטרו 4,461 בני אדם. השנה הקטלנית ביותר – שנת 2015 אז נפטרו מזיהום אוויר 6,166 מתושבי ישראל.
הדוח ערך השוואה בין הנתונים שנמדדו בישראל בשנת 2020 לאלו שנמדדו אותה שנה ב-27 מדינות אירופה ועוד 14 מדינות שאינם באיחוד. בפרמטרים שונים, בישראל נמדדו שיעורי תמותה ואובדן שנות חיים זהים או נמוכים משיעורים שנמדדו באירופה.
הסבר אפשרי שמציעים החוקרים לנתונים, הוא הגיל הממוצע בישראל שנמוך ממדינות באירופה המתאפיינות בגילאים מבוגרים יותר.
בארגוני הסביבה הגיבו לדוח המתפרסם בספקנות וציינו כי המתודולוגיה של הדוח והאופן בו נמדדו מרכיבים מסויימים בלבד, מעלים שאלות על הממצאים. כך למשך דוח דומה בשנת 2019 מצא כי בישראל מספר מקרי המוות המוקדם מזיהום אוויר עומד על כמחצית מזה שצויין בדוח הנוכחי.
בעניין זה מחברי הדוח ציינו כי הפערים הגדולים בין הדוח הנוכחי ודוחות קודמים, נובעים מערכים בריאותיים שעודכנו בשנת 2021 על ידי ארגון הבריאות העולמי, ומידע אפידמיולוגי עדכני באשר להשפעות הבריאותיות של מזהמי האוויר.
תגובת אביהו האן, יו"ר איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, סגן ומ"מ ראש עיריית חיפה -
"המשרד להגנת הסביבה מתעלם מהפיל שבחדר, בדמות התעשיות המזהמות במפרץ חיפה. בשעה שאנחנו סובלים מזיהום אוויר מתמשך, עודף תחלואה ותמותה הנגרמים מהן, מעדיף המשרד להמשיך ולהתמקד במזהמים מתחבורה.
"הערכת המשרד להגנת הסביבה מתמקדת בעיקר בזיהום ממקורות תחבורתיים, אך חסרה ניתוח מפורט על תרומת התעשייה, כמו גם נתונים על מזהמים נוספים שלא נבחנו, ובראשם בנזן (C₆H₆) המוגדר כמסרטן ודאי ותרכובות אורגניות נדיפות (VOC). יש לציין כי בסביבת המפעלים פועלות מערכות ניטור מתקדמות שמודדות מזהמים אלו ברמה מדויקת, ולכן ניתן ורצוי היה להרחיב את המחקר לחומרים נוספים.
"הנתונים על אלפי מקרי התמותה המוקדמת קשים מאוד וקשים עוד יותר במפרץ חיפה שסובל לא רק מזיהום תחבורתי, אלא גם מזיהום תעשייתי חמור. סגירת בז"ן והפסקת פעילותן של התעשיות המזהמות במפרץ חיפה, הן צעדים הכרחיים לשמירה על חייהם ובריאותם של מאות אלפי תושבים. לצד זאת, יש להשתחרר מהשליטה החונקת של תעשייה אשר לא רק שאינה מקדמת את פיתוח האזור, אלא אף מונעת את פריחתו ושגשוגו.
"נדרש לפעול במהירות ובנחישות לקידום חלופות לייצור ולאחסון תזקיקים, תוך הקמת נמל תזקיקים ואתרים מוגנים לאחסון החומרים. בנוסף, יש לקדם פתרונות לאחסון ולצמצום השימוש בגפ"מ, כחלק מהמעבר לאנרגיות נקיות יותר.
"זהו מצב חירום. עמידה בלוח הזמנים שקבעה הממשלה לפינוי התעשיות המזהמות מהמפרץ עד 2029 היא הכרחית – היא תציל חיים, תפחית את העלויות הכלכליות של הזיהום, ותאפשר פיתוח סביבתי ועירוני לטובת תושבי חיפה והאזור כולו".
