על רקע יום פצועי מערכות הביטחון ופעולות האיבה, אל"מ (במיל.) איתן מטמון, יו״ר מחוז חיפה והצפון בארגון נכי צה״ל, מתאר את ההתמודדות של הנכים במחוז שקלט מאז שבעה באוקטובר רבע מכלל פצועי צה"ל במלחמה.
קראו עוד:
מטמון שירת במשך עשרות שנים בצה"ל בתפקידי פיקוד בכירים בהם מפקד גדוד בחטיבת גבעתי, מפקד חטיבה ותפקידים נוספים. הוא נפצע שלוש פעמים במהלך שירותו והחליט להמשיך ולתרום למדינה.
"המחוז עובר מהפכה מאז השבעה באוקטובר", אומר מטמון, "זהו המחוז הגדול ביותר בישראל מבחינת נכי צה"ל ועד 7 באוקטובר כלל 17 אלף פצועי צה"ל. מאז השבת השחורה קלטנו 5,000 פצועים נוספים, ובשנה הבאה נקלוט 5,000 פצועים נוספים. מחצית מהפצועים שהצטרפו מאז חרבות ברזל הם פגועי נפש. בשנה הבאה נעמוד על 27 אלף נכי צה"ל במחוז חיפה והצפון. אלו מספרים בלתי נתפסים".
איך קולטים כל כך הרבה פצועים במחוז ואיך עוברים מ-17 אלף ל-27 אלף נכים בתוך כשלוש שנים?
"תפקידנו הוא לתת לאותם פצועים רווחה, ולסייע להם למצות את הזכויות המגיעות להם. הכספים מגיעים מאגף השיקום ומשרד הבטחון".
מטמון שב ומדגיש כי אנו עדיין בטראומת השבעה באוקטובר שהשלכותיה עוד לא ברורות, ונאלץ להתמודד איתה עוד עשרות שנים. "אנו עדיין בטראומה כי החזיתות והלחימה לא הסתיימו לא בצפון עם חיזבאללה, לא בחמאס שלא הוכרע ולא באיראן שלא נחה. כל זה רק מקשה על השיקום והחזרה לשגרה".
טיפול דחוף
מחצית מהנכים מחרבות ברזל הם פצועי נפש, ורבים מהם מתמודדים עם מחסור בפסיכולוגים, פסיכיאטריים, ומטפלים. יש מטפל אחד על כל 750 נכים. כשהם מתקשים לקבל תשובות וטיפול מהיר ממשרד הבטחון ואגף השיקום, הטלפון הבא של הנכים הוא ארגון נכי צה"ל.
"אנחנו מרגישים בחוסר הזה ומקבלים טלפונים מנכים שמבקשים טיפול. הם מספרים לנו שהם צריכים טיפול דחוף והתורים המוצעים להם הם בעוד חודשיים. בזמן שהם צריכים את זה בעוד שעתיים. אנחנו רק יכולים לנסות להפנות לפסיכיאטר פרטי או שמזמנים אותם לשיחה להבין את חומרת המצב. אני מבין אותם, אבל אני מבין גם את מגבלות המערכת להתמודד עם מספר כה גדול של פצועים, ומצבת רופאים מוגבלת".
השיחות המגיעות לארגון רבות וביניהם בקשות נכים להשגת תרופות באופן דחוף, ואף שיחות שעניינן חיים ומוות. "במקרה של מחסור בתרופות אנו מנסים לחבר את הפונה לגורם שיספק לו את התרופות, ואם צריך דואגים למשלוח או מונית. אך יש שיחות של אנשים במצוקה נפשית קשה, אנשים המבקשים לשים קץ לחייהם, ולצערי היו עשרות מקרים בישראל מאז שבעה באוקטובר. במקרי חירום אנו מפנים למוקדים שפתחנו. אני נתקל באנשים שמתמודדים עם קשיים, ולפעמים טועים לחשוב שקצין יכול להתמודד עם פוסט טראומה והוא יתגבר, אבל זה לא תמיד נכון".
סחבת מסוכנת
יו"ר הארגון שב ומדגיש כי אין אנשים רעים ואין גורמים המבקשים למנוע טיפול או שיקום של נכי צה"ל. "המערכת עובדת ונותנת מענה לפצועים, אבל לצערי עובדת לאט מידי. הבירוקרטיה רבה, לוקח הרבה זמן עד שאותו נכה מקבל את שמגיע לו. דורשים מהפצועים להביא אישורים כאלו ואחרים, יש ועדות מתישות. לפעמים הסחבת עצמה מסוכנת ויכולה לעלות בחיי אדם".
הריאיון עם מטמון נערך בזמן שבממשלה ממשיכים לקדם את חוק הגיוס, ודיונים על תקציב המדינה בו כספים מופנים למימון בני ישיבות על חשבון תקציבים לנכי צה"ל.
מטמון היה רוצה לראות שבאגף השיקוף יגייסו עוד רופאים, מרפאים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטריים. "עושים לא מעט אבל צריך יותר. אני שמח שעבר חוק בית הלוחם המסדיר את העברת התקציבים בצורה מסודרת למרכזי בתי הלוחם, אבל לצערי אף פעם זה לא מספיק. כך למשל בשנים האחרונות התגבשה התובנה במערכת כי שאדם פצוע, גם משפחתו סובלת. חייל שהפך נכה, גם ילדיו ואשתו חווים את הפציעה וזקוקים לעזרה. בימים אלו נבנית תוכנית בעניין זה ונדרשים תקציבים".
איפה הכסף
לדברי מטמון, הנכים המורכבים ביותר הם נפגעי הפוסט טראומה ואלו פונים לארגון גם בבקשות לסיוע ברכישת דירה. "הם טוענים שאף אחד לא מתכוון לתת להם משכנתא ויש ויכוח כמה ישלם להם משרד הבטחון. זה נושא מורכב, ואני מודע לעלות של מאות מיליארדים שעלתה המלחמה. יש לתעדף את הוצאות המדינה, לדאוג לתקציבים עבור נכי צה"ל, כמו גם לגיוס של כולם. אבל בעניין חוק הגיוס, אני חושב שהכל צריך להיות בהסכמה ולא באופן מפלג".
שלושה מילדיו לוחמים בצבא ובת נוספת בדרך לגיוס. "אני רואה את שר הביטחון והרמטכ"ל והמחלוקות ולא נוח לי עם זה. מחלוקות צריכים להסדיר בחדר סגור. באשר לנכים והפצועים, תהיו בקשב אליהם, תמצאו דרך לסייע, אם בביקור בבתי הלוחם או בתי החולים, התנדבות, תרומה, ולפעמים חיבוק. זכרו, בחרנו לשרת את המדינה, לא בחרנו להיפצע".
פורסם לראשונה: 09:24, 14.12.25
