בתוך אי הוודאות הגדול באשר לעתיד האזור, יש מספר הנחות עבודה המוסכמות על כלל הגורמים בישראל.
האחת, במקרה של הסלמה צבאית והתדרדרות למלחמה עם חיזבאללה, חיפה תתמודד עם התקפה משמעותית של טילים וכטב"מים. השניה, המדינה לא תוכל לסייע לכלל התושבים ביממה הראשונה של המלחמה, והאחריות לאספקת מזון, חשמל, מרחבים מוגנים, מים ותרופות, תתגלגל לפתחה של עיריית חיפה. שלישית, לרבים מתושבי חיפה לא יהיו מרחבים מוגנים.
עם הנחות עבודה אלו מתמודד מנכ"ל עיריית חיפה גדי מרגלית, שנכנס בפעם השנייה לתפקיד בחודש אפריל האחרון.
"מאז כניסתי לתפקיד אנו שוקדים על צמצום פערי המיגון בעיר", אומר מרגלית, "אנו מכשירים ומנקים מקלטים עירוניים, דואגים לפתיחה מרחוק של מקלטים במקרה של אזעקות. השגנו תקציבים ואישור מיוחד של משרד השיכון להכשיר גם מקלטים פרטיים בבניינים בשכונות מוחלשות".
מספר המקלטים בעיר לא מספק.
"נכון ועל כן אנו מכשירים מרחבים מוגנים, כדוגמת חניונים, כדי שאלו ישמשו תושבים ללא מקלטים לשהייה ארוכה. אנו מציבים 100 גנרטורים במרחבים שונים כדי שבמקלטים הללו יהיה חשמל וגם אינטרנט".
לאיפה עוד ניתן יהיה לרוץ בחירום?
"בבתי הספר יש מקלטים שישמשו את התלמידים בחירום. מחוץ לשעות הלימודים, יהיו "אנשי מפתח" המתגוררים בסמוך לבתי הספר ואלו ירוצו ויפתחו אותם עבור הציבור בחירום. אפשר יהיה לרוץ גם לתחנות התת קרקעיות של הכרמלית שיחד עם החניונים יוכלו לקלוט 80 אלף איש".
מה קורה אם תהיה אזעקה בשעת לימודים?
"אנו נערכים גם לזה. תדרכנו את צוותי ההוראה כיצד לפעול ולקחת את הילדים למקלטים. אחד הדברים שמטרידים אותי הם הורים שירצו לרוץ להוציא את הילדים מבית הספר והגנים. מעבר לחשש שהם ייפגעו במהלך ההגעה למוסדות החינוך, הם יחסמו את הצירים עליהם יצטרכו לנוע רכבי החירום".
אז מה על ההורים לעשות?
"תדעו שדואגים לילדים שלכם. אל תגיעו לאסוף אותם עד שלא תתקבל הנחיה לכך בקבוצות הווטצאפ".
היית עד להיסטריה של הורים.
"בליל התקפת הטילים מאירן היו 5-6 טיולים שהיו בחוץ וההורים רצו שילדיהם יחזרו הביתה. דאגנו לשליחת אוטובוסים שהביאו את הילדים בתוך כמה שעות".
קראו עוד:
שגרת מלחמה
במסגרת ההכנות לתרחיש מלחמה בחיפה, יש נושאים נוספים המעסיקים את מרגלית.
"דאגנו לאחרונה להכניס את קרית חיפה לפוליגון של הקריות. נוצר מצב שתושבים בקרית חיים שמעו את האזעקות מקריות סמוכות, רצו למקלטים, אבל אלו היו סגורים. ולכן הסדרנו את הנושא".
"חוץ ממרחבים מוגנים אנו דואגים לאספקה בחירום. אנו הצבנו גנרטורים, אבל יצטרכו לדאוג להם לדלק. נצטרך לדאוג לאספקת תרופות למי שצריך, מזון ועוד".
חיפה ערוכה לתרחיש עלטה?
"מעבר לגנרטורים במקלטים נצטרך לדאוג ל-1,500 מונשמים הנמצאים בבתיהם ויצטרכו חשמל. במידת הצורך נדאג לפנות אותם למרכזים עם מכונות הנשמה. נפגשנו עם מנכ"ל הכללית ומנהל המחוז ודנו בנושא. מעבר לכך מתקיימים תרגילים קבועים עם כלל הגורמים הרלוונטיים".
איך חיפה תתפקד ללא חשמל?
"נפגשנו את מנכ"ל חברת החשמל שהבטיח כי גם במקרה של פגיעה במתקנים כאלו ואחרים, יש פתרונות לאספקת החשמל. ועדיין יכול להיות שבחלק מהמקומות לא יהיה חשמל".
איך תתקשרו עם הציבור ללא חשמל?
"בהחלט מטריד. לא יהיה אינטרנט בו אנו ערוכים להפצת הודעות בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית. בלי חשמל נצטרך לעבור עם רמקולים בשכונות. נחזור לשיטות של האדם הקדמון".
בין חמאס לחומ"ס
אחת הסוגיות המטרידות רבים היא החומרים המסוכנים במפרץ חיפה. מיכל האמוניה אמנם פונה אך נותרו מכלים רבים אחרים.
"מכלי החומרים המסוכנים במפרץ לא רוקנו אלא דוללו למינימום. היינו רוצים שכולם ייעלמו אבל בפיקוד העורף לא מקבלים כל הצעה שלנו".
אבל חיפה היא מטרה ברורה.
"שישבתי בחדר המלחמה של חיפה בליל התקיפה האירנית, היה ברור לי שחיפה היא מטרה אסטרטגית של ישראל. אנו נערכים לכל תרחיש".
מה עם פינוי העיר בחירום?
"לדאוג ל-300 אלף איש זה בהחלט מטריד אך לנו אין תוכנית פינוי של אוכלוסייה, ולא ידוע לי על תוכנית כזו המצויה בידי פיקוד העורף".
לא נדרשת תוכנית כזו?
"אם וכאשר תתקבל החלטה כזו – נדע ליישמה. אנו הרשות היחידה שבשנת 2016 בשריפה בכרמל פינינו בתוך כמה שעות 60 אלף איש מבתיהם".
איש איש לעצמו?
הנחיות פיקוד העורף קובעות כי חיפה בשגרה.
מרגלית: "אנו עורכים ישיבות 'חתך' עם כלל הגורמים במרכז לניהול משברים באופן קבוע, ואם עכשיו שגרה, בתוך 3 שעות זה יכול להשתנות. כלל ראשי המינהלים שלנו מתעדכנים באופן שוטף. אנו במציאות מורכבת ומשתנה. כך למשל קלטנו 1,700 מפונים בעיר ששולבו במערכות החינוך והרווחה, חלקם עקורים ופליטים שאנו עושים כל שניתן כדי לטפל בהם, למלא את הצרכים שלהם כי השלטון המרכזי לא עושה את זה. נזכיר שאין מינהלת בצפון כמו זו בדרום כדי לתכלל את צרכי המפונים".
מה המסר לציבור?
"אנו עושים כמיטב יכולתנו להיערך לכל תרחיש. השקענו עשרות מיליוני שקלים במיגון מעבר לכספים שקיבלנו ממשרד השיכון, וברור שאין סוף לרמת המיגון. אנו אמורים להיפגש עם השר לבטחון לאומי כדי להגדיל את השיטור העירוני שיסייע בשגרה ובחירום.
"יחד עם זאת, אנשים צריכים להתארגן לסייע לעצמם ב-24 השעות הראשונות. יהיו אנשים שיתקשו לטפל בעצמם. חילקנו את העיר לחבלים. בחבלים החזקים יותר הוקמו כיתות כוננות שיכולו לסייע לכוחות החירום וההצלה, אבל לא נרצה לראות מיליציות מסתובבות בעיר. לחבלים המוחלשים יסייעו פיקוד העורף וגדודי מילואים. היו עירניים, הקשיבו להנחיות פיקוד העורף ויחד נהיה מוכנים לכל תרחיש".
