דניל קארטניק מצא את עצמו השבוע מככב במבצע חילוץ של רעייתו אוכלסנדרה ואחיה, ששהו באוקראינה בעת שרוסיה פלשה. ברגע שדניל שמע על הפלישה, הוא יצא לדרך כדי להביא את משפחתו ארצה. "מיינט חיפה" ליווה את דניל במסע שעשו עוד רבים מיוצאי אוקראינה השבוע, וחלקם עוד נמצאים בעיצומם של ניסיונות לחלץ את יקיריהם.
"זה חוסר אונים. שירתתי בצבא בתקופת עמוד ענן, ואף פעם לא הרגשתי תחושות כמו שאני מרגיש עכשיו". כך סיפר השבוע דניל קארטניק, ממקום מושבו בהוסטל שבפולין, בדרכו לחלץ את רעייתו אלכסנדרה, צלמת שבעת הפלישה עבדה באוקראינה.
דניל, בן 29, הוא אח של חבר המועצה ומארגן הפגנות התמיכה באוקראינה קיריל קארטניק. קיריל התגורר עם אשתו בשכונת נווה דוד, ובגלי הקורונה האחרונים, לאחר שהתקשו למצוא עבודה בארץ, טסו לאוקראינה כדי להתפרנס. אלכסנדרה מצאה עבודה כצלמת, דניל נע באירופה בחיפוש אחר עבודה. הפלישה הרוסית הפתיעה את הזוג קארטניק.
עם פרוץ המלחמה דניל ארז תיק קטן, ויצא לאתר ולחלץ את אשתו ואת אחיה. בתחילת השבוע שוחחנו איתו כששהה באותה עת בהוסטל בעיר ורשה לפני שעשה את דרכו לגבול. כך תיאר דניל בתחילת המסע: "ברגע ששמעתי שיש מלחמה, קניתי כרטיס ונסעתי. אתמול הגעתי לפולין. אשתי ואחיה התגוררו בעיר ויניצ'יה. היא סיפרה שיחסית שקט בעיר בינתיים, מלבד כמה הפצצות של בסיסים צבאיים. החלטנו להעביר את המשפחה לגבול פולין, שכנראה בטוח יותר. אלכסנדרה ואחיה עלו על רכבת לכיוון העיר לבוב כי כולם נוסעים לשם. אני עוד מעט אצא לכיוון הגבול בתקווה למצוא אותם, ואז לחזור לישראל".
לאורך כל המסע, התקשורת עם דניל לא הייתה רציפה, וגם אחיו, חבר מועצת העיר קיריל קארטניק, התקשה במשך כמה ימים ליצור עימו קשר. דניל הצליח לשוחח עם אלכסנדרה בתחילת השבוע, שתיארה את הקשיים להגיע לגבול. דניל: "יש כאן תורים של עשרות ואולי 60 ק"מ של רכבים שעושים את דרכם לגבול. מאות אלפי אנשים מנסים לצאת מאוקראינה בכל דרך. לא ברור מה קורה בגבול, אבל נאמר לי בקונסוליה האוקראינית שאין בעיה לעבור את הגבול עם דרכון ישראלי".
דניל תיאר את התחושות שליוו אותו: "אני רק יודע שאני חייב לעזור, קשה עכשיו לחשוב על עתיד כלשהו. אני לא ישן בלילה, מסתכל בחדשות, לא אוכל כמו שצריך. אם איכשהו מישהו מהישראלים, דוברי רוסית או לא, רוצים לעזור יש להם כתובת, שיפנו לאחי קיריל ואני מכאן אנסה גם להעביר את זה הלאה. התחושות קשות, ויש חשש לעם האוקראיני. אצלנו בארץ לוקח חודשים עד שאתה מקבל הסמכה 07 כמו שאני קיבלתי. אתה מתאמן עד שאתה יודע לירות בנשק. כאן אנשים פתאום מקבלים נשק ליד ונשלחים להילחם בצבא רוסיה, כשחסר לאוקראינים ציוד ונשק. זה קשה ובלתי נתפס".
קראו גם: >>
ביום שליש סיפר דניל: "לא יצא לי עדיין לצאת מוורשה כי לא היה אתמול אוטובוסים. מחכה לאוטובוס שיוצא לכיוון לבוב אחה"צ. יש בתחנה המון פליטים שמגיעים מאוקראינה והיא מפוצצת באנשים. כשאגיע לשם אני מקווה שאוכל לסייע בחלוקת אוכל, מקווה שאוכל לעזור עם הניסיון הצבאי שלי. אי אפשר להתגייס עם אזרחות ישראלית אבל כמתנדב אחפש אופציות".
הדיווח הבא של דניל היה קצר וחיובי: דניל מצא את אישתו בגבול פולין. השניים נמצאים בחוץ לטווח הסכנה. סיפורם של דניל ואלכסנדרה הסתיים בצורה טובה, אך עדיין מאות אלפי פליטים נסים על נפשם, ביניהם יהודים רבים שמחולצים מערים שונות. כולם מקווים לסוף טוב כמו במקרה של דניל.
