ענבל מרצקי בת 44, נשואה פלוס 4, מתגוררת ברמת אשכול, מלמדת בריאלי מטו"ס. "למדתי משפטים וכלכלה באוניברסיטת חיפה. את הסטאז׳ עשיתי אצל רם כהן, נשיא בית הדין לעבודה דאז, ונשארתי לעבוד אצלו כעוזרת משפטית. לאחר מכן עבדתי כעורכת דין עצמאית בביטוח הלאומי, ושנה במשרד פרטי. אהבתי את העבודה, אך כאשר נולד בני השלישי הרגשתי שאני רוצה לעשות שינוי, ולעבוד בעבודה משמעותית שתסייע בעיצוב דור העתיד.
"אחת האנקדוטות שאני תמיד מספרת, היא שבדירה מעלינו גר זוג צעיר, שבו האישה למדה הוראה. אני זוכרת שחשבתי לעצמי כמה הייתי שמחה שבני היה מקבל אותה כמורה, וזה אחד הדברים שנתנו לי את הדחיפה לעשות שינוי.
"את ההסבה עשיתי במכללת גורדון, במקביל לעבודתי כעורכת דין. אלה היו שנתיים קשות מאוד, אך בסופו של דבר העבודה הקשה השתלמה. נושא השכר הוא אכן נקודה כואבת מאוד. כיום, עם תואר שני, אני מרוויחה את השכר שהרווחתי כעורכת דין מתחילה, בשנת עבודתי הראשונה. למזלי, בעלי נותן לי גיבוי רגשי וכלכלי להמשיך לעסוק במה שאני אוהבת. העבודה עם התלמידים נותנת סיפוק שקשה לתאר.
קראו גם >>>
"יש תלמידים שחינכתי לפני למעלה מעשר שנים, שאני עדיין בקשר רציף איתם. ההבנה שאתה יכול לגעת בילדים בשלב הכי פגיע וחשוף שלהם, לעזור להם היכן שצריך, לתמוך ולכוון - היא השכר האמיתי של העבודה. לשמוע מהורים ומתלמידים על הדברים שהם לקחו ממני גם שנים רבות קדימה, זו תחושה של עשייה משמעותית".