ראש עיריית חיפה יונה יהב ומנכ"ל העירייה גדי מרגלית סיימו מרתון פגישות בכנסת עם 14 חברי כנסת, וזאת לקראת דיון גורלי שייערך בוועדת הכספים של הכנסת בשבוע הבא בה ייקבע מה היקף הפיצויים שיקבלו בחיפה עסקים שנפגעו מהמלחמה.
"אני מתכוון לעמוד בהבטחתי לסייע בכל דרך לעסקים בחיפה", ציין יהב סיום מרתון הפגישות, "פנינו למשרד הפנים בדרישה להקל עליהם בתשלומי הארנונה, מועצת העיר אישרה פטורים מאגרות וכמה תשלומי עירייה לעסקים מקומיים וכעת אנחנו פועלים להשיג את המתווה הטוב וההוגן ביותר לפיצוי ממשלתי לאותם עסקים".
יהב הדגיש כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ הבטיח לו כי חיפה תיכלל במתווה הפיצויים. "נסעתי לכנסת כדי להבטיח שגם חברי ועדת הכספים יכירו בנזק הרב שנגרם לכלכלה החיפאית ויסייעו לנו ככל הניתן ובכל דרך אפשרית", ציין יהב, "אמשיך לפעול למען סיוע ממשלתי ואחר לעסקים החיפאים."
קראו עוד:
את הדלתות ללשכות חברי הכנסת פתח עבור יהב ומרגלית, חבר הליכוד אבי ג'מאל שהיכרותו עם פוליטיקאים בירושלים סללה את הדרך לפגישת רבות. בנוסף, גם ראש הלשכה פז גליקמן סייע בפגישות שעשויות לסייע ליהב בוועדת הכספים.
בין חברי הכנסת שעמם נפגש יהב: יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, חנוך מילבצקי, אורית פרקש, אלי דלל, אתי עטיה, אריאל קלנר, מתן כהנא ואחרים.
דין חיפה כדין קריות
מנכ"ל העירייה גדי מרגלית מסביר על מתווה משרד האוצר ומה יכולים לעשות עסקים בעיר שנפגעו מהמלחמה.
"מתווה משרד האוצר שעל הפרק מתייחס לחודשים ספטמבר – אוקטובר 2024 בלבד", מדגיש מרגלית, "קודם כל פנינו לשר האוצר כדי שנהיה בתוך המתווה והוא אכן התחייב לכך. ועדת הכספים הטילה על משרד האוצר להגיש טיוטה של מתווה הפיצויים הצפוי. אנו נפרסם את הטיוטה באתר העירייה וניתן להגיב עליה עד ה-17 לנובמבר, דהיינו יום ראשון הקרוב. ולכן כי מי שרואה עצמו נפגע מהמתווה המתגבש, חייב להגיב ולפנות למשרד האוצר בשאלות בנושא".
מרגלית מסביר כי המתווה מציע שני מסלולי פיצוי. האחד, פיצוי בגין אובדן הכנסות בהשוואה לשנים קודמות. השני, השתתפות מהותית בהוצאות הקבועות של העסקים, לרבות ארנונה ושכר עובדים. "המסלול הראשון הובטח ליישובי הצפון וקריות. ובחיפה, נשר וטירת כרמל הובטח המסלול השני, אומר מנכ"ל העירייה, "למרות שאני לא יוכל לקבוע בוודאות כי המסלול הראשון מציע פיצוי גבוה יות, אנו דורשים להיכלל במסלול הפיצוי הראשון. דין קריות כדין חיפה".
למה יש הבדל בין הקריות וחיפה? "בפיקוד העורף ופיקוד הצפון קבעו כי בקריות חטפו יותר מחיפה ואני מסכים איתם", אומר מרגלית, "בקריות טענו כי מערכת החינוך הושבתה יותר ימים ואנשים נעדרו מהעבודה, ולא יצאו לעבודה וקניות. אבל העוצר הזה בקריות השפיע גם על חיפה. ואיך אפשר לפצות את הקריות על פי מתווה אחד, ובמתווה אחר לפצות את קרית חיים וקרית שמואל שהם חלק מחיפה?! את איקאה בקרית אתא יפצו בסכום אחד, ובמרכז מסחרי 20 מטר משם בשטח חיפה יקבלו פיצוי אחר?! לא יכול להיות שבירת המטרופולין תפוצה באופן שונה מהקריות".
שנה מאתגרת
מרגלית מתאר את הקושי של עסקים בעיר, והפניות הרבות שמקבלת העירייה על קשיים בתשלומים.
"נראה כי העסקים בחיפה מאבדים מהחיוניות שלהם ואנו מנסים לעזור להם באמצעות ויתור על אגרות שילוט ואגרות אחרות", אומר מנכ"ל העירייה, "בנוסף פנינו למשרד הפנים כדי לדחות את תשלומי הארנונה ברבעון. אנו ממתינים לאישור עבור זה. כך היה גם בקורונה".
בעיריית חיפה פנו למשרד הפנים לשיפוי קופת העירייה בגין הנזקים שנגרמו עד כה וההוצאות החריגות בגין הנפילות בעיר. "איישנו את החבלים השונים בעובדים 24/7, הגדלנו את הוצאות הבטחון, צמצמנו פערי מיגון", מסביר מרגלית, "התאגידים היו סגורים ביניהם התיאטרון העירוני, אתוס לא יכלו לפעול, ואצטדיון סמי עופר סגור ולא יכול להכניס כספים לחברת האצטדיון. גם המוזיאונים ספגו פגיעה. דרשנו פיצוי של עשרות מיליוני שקלים וממתינים לתשובה ממשרדי הפנים והאוצר".
במקביל ממתינים בעירייה למס רכוש בגים הנזקים שנגרמו לגני הילדים ותיקון הכיכרות שנפגעו מטילים.
"ההפסדים עצומים", אומר מרגלית, "בחודש יוני אישרנו תקציב עירייה עד לסוף 2024. בתחילת ינואר נאשר את תקציב 2025 והוא בהחלט יהיה מאתגר. נאלץ לקחת הלוואות גישור גדולות מהבנקים עד קבלת הכספים מהמדינה שאני מניח שיגיעו. הממשלה מתכננת קיצוצים שיושתו על הרשויות אבל אלו לא יעצרו אותנו מלפתח את העיר אחרי שנים של קיפאון. המצב מדאיג ומאתגר אבל נגיש תקציב טוב".
פורסם לראשונה: 09:22, 13.11.24
