בשדרות מוריה צעדו מפגינים ומפגינות שקראו להשבת החטופים הביתה בהסכם ולסיים את המלחמה.
קראו עוד:
בסיומה של הצעדה נערכה עצרת בצומת חורב, בה הדוברים המרכזיים היו אילן גרין- אב לשני לוחמים, האחד פצוע קשה, ממנהיגי מאבק הורי הלוחמים; גדיר האני- פעילה חברתית וחברת הנהגת תנועת עומדים ביחד; הרב יואב אנדי- ראש מדרשת מנהיגות בחנתון.
נאומו של אילן גרין ממובילי מאבק הורים ללוחמים:
"שני בניי התאומים לחמו בעזה ובלבנון. אחד נפצע קשה בחאן יונס לפני 3 חודשים והיה מאושפז עד לפני שבועיים. כעת הוא ממשיך להשתקם בבית. אני חלק מקבוצת 'הורי לוחמים נלחמים' שקמה באחרונה, בראש ובראשונה כדי להגן על ילדינו, אבל גם על המדינה.
"אנו שומעים את הדיווחים, ונכון, אלו ימים מרגשים. כולנו מתמלאים תקווה גדולה, אך לצידה, חששות גדולים לא פחות. בהכירנו את הנפשות הפועלות. בהכירנו את האיש ומפעלותיו בענף הטירפודים - אי אפשר עדיין לנשום.
"יצאנו כדי לזעוק את זעקתם של ילדינו. מאז ומעולם חינכנו את בנינו לתת, לתרום, להתגייס, להיות שם עבור המדינה. גידלנו את הילדים שלנו להיות לוחמים למען המולדת, למען מדינת ישראל ועם ישראל.
"יצאנו כדי לזעוק את זעקתם של ילדינו, אבל לא רק. יצאנו כדי לומר שהמלחמה הפוליטית הזאת, מלחמת מלכודת המוות, חייבת להסתיים עכשיו! לא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין שהמלחמה הזאת הפכה לבלוף. ה''מבצע'' הזה לא מוביל לשום מקום חוץ מאשר לבתי הקברות.
"אנחנו כבר יודעים שאין טעם לפנות אליו, לקרוא לו, לבקש ממנו, לצפות או לדרוש. אנחנו לא מעניינים אותו, רק שנמשיך להקריב את הילדים. אבל, לשמחתנו, ואולי גם לאסוננו, יש מי שיכול לכפות עליו. לא יאומן שהסיכוי שיותר טוב שלנו נמצא בכלל בארה"ב, ושקוראים לו דונלד טראמפ. לא נתפס שקרובי החטופים צריכים לנסוע עד ניו יורק כדי לנסות ולשוחח עם ראש הממשלה שלהן. אבל, אנחנו נאחזים בכל בדל סיכוי שיש לנו, כי אנחנו נעשה הכל! עבור ילדינו.
"אנחנו כאן כדי ללוות ולוודא שהמתווה המוצע ייושם, וישים סוף למלחמה ולהרג הילדים שלנו. ככל ויהיו טירפודים, ככל שהמלחמה תימשך - ואנחנו מאד מאד מקווים שלא! - אנו נחריף את המאבק. אנחנו הורים ונעשה הכל בשביל ילדינו. אנחנו כאן עד שתיעצר מלחמת השולל הזאת, הילדים יחזרו הביתה, החטופים יחזרו למשפחות המיוסרות שלהם, עד שהמדינה תחזור לשפיות.
"אנחנו לא רוצים להאמין שגם הפעם העסקה תטורפד, אבל אנחנו למודי עסקאות ואכזבות. ניסיון העבר מראה לנו, שהתחלה או התקרבות להסכם - אין משמעה שישנה עסקה.
"אימהות שלא ישנות בלילה, אבות שמתפוצצים מכעס ותסכול ביום. שרואים איך מנצלים את הילדים שלהם, שמבינים את הבלוף. הצטרפו אלינו! הילדים הם של כולנו!".
"אני קורא לכל הארגונים להתאחד יחד, לכח אחד, אגרוף אחד, כולנו רוצים בסוף את אותו הדבר. בואו נשים את המחלוקות הקטנות בצד כי אין לנו זמן לזה. לחטופים ולמשפחותיהם אין יותר זמן. לילדים שלנו אין יותר זמן! יש אך ורק פתרון אחד, לסיים את המלחמה בעזה ולהחזיר את כולם הביתה. יחד נחזיר את ההיגיון למדינה".
נאומו של הרב אינדי ראש מדרשת מנהיגות בחנתון:
"בעוד מספר ימים נציין את 7 באוקטובר. מי האמין ששנתיים אחרי הזוועות שעדיין קשה לתפוס וההפקרות שקשה להכיל – נהיה פה עדיין בקריאה לשחרורם של החטופים וסיום המלחמה. איך יתכן הדבר?
"עונות השנה מתחלפות, לוח השנה העברי לא עוצר לרגע,ו כל חג אנו אומרים בחג הבא החטופים יהיו כאן ובחג שלאחריו אנו אומרים שוב אותו דבר ובחג שלאחריו אנו אומרים לא נחגוג עד שהם פה ובחג שלאחריו ..וזה שאחריו.
"שנתיים עברו, הכל מתקדם ואנו עדיין בשביעי באוקטובר ואסור שנזוז משם עד שכולם כאן! עדיין ראש הממשלה לא לוקח אחריות, עדיין קיטוב קשה ומסוכן, עדיין החטופים שכולם רוצים שיהיו כאן -הפכו לעניין פוליטי!! עדיין התנגדות לוועדת חקירה ממלכתית, עדיין החרדים לא מתגייסים כציבור.
"אבל זה לא רק זה. הבנייה ביהודה ושומרון רק גוברת וגוברת, הקונספציות שחשבנו שנשברו ב-7 חוזרות על עצמן, והזמן לא פועל לטובת ישראל, לא פועל לטובת החטופים, אבל הזמן רק נמשך ומתארך לו.
"התפללנו בכיפור וביקשנו תהה השעה הזאת שעת רחמים מלפניך. אבל אנו יודעים היטב, שעל עבירות בין אדם לחברו – אין יום כיפור מכפר – זה לא עניין לתפילה, זה עניין של מעשה! ואם לא יהיה מעשה לצד התפילה, לא יבוא השינוי.
"בחשבון נפש מסתכלים פנימה עלינו ולא החוצה על העולם ולכן נאמר בקול גדול שלמרות שחמאס הם הגרועים והשטניים בבני האדם -המלחמה הזאת לא היתה צריכה לבוא לעולם, אילולי לא היתה מדיניות פושעת מופקת וזחוחה של "ניהול הסכסוך" והאכלת המפלצת לא היינו כאן היום! כעת – הגיע שעת התיקון! שעת הפעולה
"הרבי חיים מצאנז מספר על אדם שתעה ואבד ביער אחרי חודשים הוא רואה אדם אחר שמח טוב לב והוא שואל אותו איך יוצאים מכאן, אותו אדם עונה לו - אינני יודע איך יוצאים אבל בדרך שהלכתי בה אל תלך. בדרך שהלכנו לא נלך שוב. הימים האחרים יגיעו רק אם נביא אותם.
"לחברי הממשלה הזאת אני מודה שכמעט מיותר לדבר, רובם הגדול אטום לדאבון ליבי וחי מציאות מקבילה, ולמרות זאת נקרא ונאמר לה - לא לסגת מקבלת ההסכם ולא להיכנס למחול שדים ביישום שלו – את החטופים הביתה, את הלוחמים לגבולות הבטחון.
"זה היה צריך לקרות לפני שנה, קשה לומר זאת וקשה לחשוב על כך, עכשיו זה פשוט חייב לקרות. לחברי האופוזיציה נאמר – אין לנו זמן לחכות לבחירות, אין לנו עוד שנה לעמוד בכיכרות, אין זמן! צריך לפעול אחרת!
"חג הסוכות בפתח – לבנות סוכה שמשמעה בית ארעי זה החלק הקל, אבל עלינו להילחם על הביתיות שלנו ועל כך שכולם יהיו בבית זה מה שחשוב – תתעסקו במה שחשוב, תתעסקו במעשה! אנחנו עוד נראה את הימים האחרים, הם יגיעו. הם יגיעו בזכותכם".
נאומה של גדיר האני פעילה חברתית וחברת הנהגת תנועת עומדים ביחד:
"אני גדיר האני, פעילה חברתית ופעילה למען השלום. ילידת עכו. בת למשפחה ששרדה את הנכבה ב 48. חונכתי על ערכי הסובלנות והכבוד ההדדי. העשייה שלי למען השכנות הטובה והשלום היא משימת חיי. גם ברגעים הקשים שאנו לכודים בהם כל כך הרבה זמן- אני לא נותנת לייאוש לנצח אותי. כל פעם שכוחותיי אוזלים אני בוחרת להמשיך בעשייה.
"מהו חשבון הנפש של כולנו אני שואלת? האם נוכל שני העמים לסלוח זה לזה על מאה שנים של מלחמה? האם נזכה לראות פיוס? והיום- כאן- אנחנו עומדים יחד ורואים שאולי סוף סוף יש תקווה! יש רוב עצום בשני העמים שמבקש לחיות בביטחון, בשיוויון, בצדק ושלום.
"זו העת שלנו למצוא את הכוחות! לא לוותר! לתמוך בכל דרך במאמץ להגיע להסכם אמיתי, שכמו שאמר הנשיא האמריקאי לא ייגמר רק בעזה, אלא ביישוב הסכסוך! בהקמת מדינה פלסטינית שתהיה בית לאומי לעם שלי! שתעצור לא רק את הסבל של שני העמים אלא תציע תקווה אמיתית לשלום! שתביא לחילופי שלטון! להקמת ממשלת פיוס! ממשלה שפועלת למען אזרחיה כולם! ללא הבדל ואפלייה. שאכפת לה מחיי אזרחיה, יהודים וערבים כאחד! שלא מאפשרת לאלימות ולפשע לקטול את צעירינו.
"אין לנו בית אחר. זה הבית של כולנו- כל תושבי הארץ. יהודים, ערבים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסיים. עלינו להגביר את האור, לפעול יחד, לאחד את השורות. רק אם נפעל יחד נצליח לעצור את טירוף המשיחיות, את טירוף הקיצוניות שהוביל אותנו לאסון הנורא הזה. אני כל כך מפחדת שהקיצוניים יחבלו גם הפעם.
"כן, הדרך עוד תהיה קשה, יש צורך לבנות מאפס את האמון בין העמים, רגשות הנקמה לא ייעלמו מאליהם, אך אל מול האלטרנטיבה – עוד מבצע, עוד גירוש, עוד אלימות ופיגועים- כולנו חייבים לצאת לרחובות ולעשות הכל! לעצור את המלחמה ולהחזיר את כולם עכשיו! את החטופים, את העקורים, את הפצועים ואת החללים!
"אני פונה מכאן אל ראשי מפלגות האופוזיציה- בואו אמרו באומץ! האוכלוסיה הערבית היא שותפתנו לשלום! בואו נבנה יחד מציאות של שיוויון! מדוע אתם מפחדים להצהיר זאת בקול? אני בטוחה שתזכו לחיבוק חם מצד מנהיגי החברה הערבית, מאיתנו, האזרחים והאזרחיות- גברים ונשים, שרוצות כל כך לראות את ילדינו חיים במציאות של שלום. לרגעים קטנים אני עדיין מרשה לעצמי לחלום- ואני חולמת על שותפות אמיתית שמקדמת פיוס, תקווה אמיתית לכולנו, שותפות שתיתן לכל ילד- בעזה, בשכם, בנתניה, בחיפה- את האפשרות לגדול בביטחון, בשלווה. אנחנו- כל מי שנמצא כאן, מדי שבוע ושבוע- חייבים לפעול יחד להפוך את התמונה הזו למציאות. ונביא איתנו כל אחד, עוד ועוד. כי רק אם נפעל יחד נצליח!".
