מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מפרסם (שלישי) דוח ביקורת חמור במרכזו עמד נושא פעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה.
הדוח בחן שני נושאים מרכזיים: פעולות הממשלה לקידום מענה יסודי וארוך טווח לטיפול בבעיות הזיהום במפרץ; פעולות הממשלה לצמצום זיהום קיים ממפעלים וכלי שייט בתקופה שעד שיינתן המענה לטווח הארוך.
לדוח זה קדם דוח מבקר המדינה ביולי 2019, שהצביע על היעדר ראייה ממשלתית מתכללת ואסטרטגיה ארוכת טווח לפיתוח מפרץ חיפה.
הדוח הנוכחי קובע כי בהיבט החיובי, נרשמה התקדמות בנושא מפרץ חיפה וזאת לנוכח אישור החלטת ממשלה 1231. בתוכנית ממשלתי זו הוכרז על קידום אסטרטגיה לפיתוח מפרץ חיפה שתתמקד בשיפור איכות החיים של תושבי האזור, בין השאר באמצעות הפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ; הקמת ועדת היגוי בין-משרדית ומינהלת ייעודית; התקנת התקנות שנועדו לצמצם פליטת מזהמים לאוויר מכלי שיט - ואישור תוכנית המתאר הארצית "שער המפרץ" לשינוי אזור מפרץ חיפה.
בהיבט השלילי, נמצאו ליקויים שצוינו עוד בדוח קודם ונוגעים לפיקוח על פליטות מזהמים ממפעלים וזיהום מכלי שייט. כך נמצא כי ליקויים לא תוקנו או תוקנו במידה מועטה.
סגירת מפעלים?
הנושא המרכזי ביותר בתוכנית שיקום מפרץ חיפה, תוכנית הנגזרת מהחלטת הממשלה 1231, הוא סגירת המפעלים הפטרוכימיים, לרבות בז"ן.
במינהלת מפרץ חיפה שבו וטענו כי בתוך 6 שנים ניתן לסגור את המפעלים, וכי לוחות הזמנים ברורים היטב.
בדוח קובע מבקר המדינה כי למעשה המועד עליו הצביעו במנהלת להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית, שנת 2029, כלל לא עוגן בהחלטת הממשלה, ולכן נראה כי מידת המחויבות של המדינה לעמוד בתאריך זה, היא פחותה.
מבקר המדינה ממשיך ומדגיש כי קיימים סיכונים שעלולים להקשות על מימוש ההחלטה לסגור את המפעלים. בין הסיכונים: אי-ודאות בעניין קבלת התקציבים הנדרשים ליישום; קשיים באישור תוכניות סטטוטוריות להקמת תשתיות חלופיות לפעילות התעשייה הפטרוכימית, בין השאר בשל התנגדויות רשויות מקומיות ותושביהן להקמת תשתיות חלופיות אלה בשטחן; קשיים בהגעה להסכמות במשא ומתן עם המפעלים על הפסקת פעילותם; וכישלון אפשרי של מכרזים להקמת מתקני הובלה ומתקנים לאחסון מקורות אנרגיה.
המשרד להגנת התעשייה
מבקר המדינה מפנה אצבע מאשימה וקובע כי המשרד להגנת הסביבה התרשל בהתנהלותו. כך נקבע כי המשרד לא מסר לממשלה במשך כשלוש שנים (2021-2019) מידע ותובנות בנוגע למידה שבה יושמו התוכניות הלאומיות לצמצום זיהום האוויר במדינה בכלל ובאזור מפרץ חיפה בפרט.
בכך נפגעה יכולתה של הממשלה לבחון בשנים אלה (2021-2019) את האופן שבו היא מילאה את התחייבויותיה לציבור כפי שאושרו בתוכניות הלאומיות ולשקול לנקוט פעולות לצמצום פערים במידת הצורך; כן נפגעה זכות הציבור לקבל מידע סביבתי משמעותי.
קראו עוד:
לא מפתיע
המבקר קובע כי בשנת 2022 כמו גם בשנת 2021 המשרד להגנת הסביבה ביצע בדיקות פתע למפעלים ומצא בהן חריגות חמורות בהיקף של פי 4 מהבדיקות שביצעו המפעלים עצמם.
כלומר, המפעלים ערכו בדיקות בעצמם ומצאו שלרוב הפליטות תקינות. שהמשרד להגנת הסביבה ערך בדיקות פתע במפעלים הוא מצא חריגות חמורות.
במשרד להגנת הסביבה מסרו למבקר כי לא היו מודעים לכך שהמפעלים מבצעים את הבדיקות שלהם לאחר שנקטו פעולות שנועדו לשפר את ממצאי הבדיקה, ומשכך ממצאי הבדיקות לא ממש שיקפו את הפליטות השגרתיות במפעל.
איך יישב המשרד להגנת הסביבה את הסתירה בין הנתונים שמצא לבין אלו שמצאו המפעלים עצמם? הוא פשוט לא הביא את הנתונים לידיעת הציבור.
מבקר המדינה מצא כי בשנים 2021-22, נערכו 1,412 בדיקות של המשרד להגנת הסביבה ב-18 מפעלים במפרץ חיפה. לגבי מחצית ממצאי הדיגומים לא הוצג מידע שממנו ניתן לדעת האם הייתה חריגה בפליטות מהארובות ביחס לתקנים מותרים. עוד נמצא כי במחצית המקרים בהם התגלתה חריגה חמורה, המשרד לא פרסם את הנתונים לידיעת הציבור במאגר המידע.
עוד נקבע כי דוחות הדיגומים הרבעוניים שערך המשרד להגנת הסביבה בארובות מפעלים כללו נתונים שאינם נכונים ולא היה ניתן לנתח אותם ולהסיק מהם מסקנות, כך שהלכה למעשה לא היה למשרד דוח מרוכז ומעודכן בנושא.
קשר בין זיהום ותחלואה
מבקר המדינה קובע כי מאז הדוח הקודם ביולי 2019, בוצעו במימון המשרד להגנת הסביבה 7 מחקרים בנושא זיהום ותחלואה במפרץ חיפה. מהם 4 פורסמו ו-3 עדיין לא. למרות שבאחד המחקרים נמצא קשר מובהק בין זיהום ותחלואה, במשרד הבריאות מסרו למבקר המדינה כי רק לאחר סיכום כל המחקרים ניתן לקבוע אם קיים קשר שכזה.
המבקר אנגלמן ממליץ לממשלה ליישם בנחישות את ההחלטה לפתח את מפרץ חיפה כאזור מטרופוליני משגשג ובר קיימה בהתאם לתוכנית וללוח הזמנים שנקבעו תוך הקצאה מתמשכת של התקציב הנדרש לשם כך. על המשרד להגנת הסביבה לנקוט פעולות להפחתת פליטות מזהמים לאוויר, להידוק הפיקוח הסביבתי באזור מפרץ חיפה ולהנגשת מידע לציבור בעניינים אלה.
תגובות
מנהלת לפיתוח מפרץ חיפה: "אנו עובדים במלוא המרץ יחד עם כלל השותפים, בממשלה, בשלטון המקומי, בחברה האזרחית ובמגזר העסקי ליישום התכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה, לרבות הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה עד לשנת 2029. שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים יבטיח כי נעמוד בלוחות הזמנים עליהם התחייבנו".
שרית גולן, יו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה: "משמעות כישלון המשרד להגנת הסביבה לפעול באופן יעיל ונחוש מול המפעלים, הינה יותר זיהום ופחות ביטחון לתושבי מפרץ חיפה. אנו מודעים לאתגרים ולקשיים, אך הפער המטריד בין תוצאות בדיקות המפעלים לאלו של בדיקות המשרד, הינו עדות נוספת לזלזול המפעלים בהנחיות ולהכרח שבקיומו של פיקוח הדוק של המשרד להגנת הסביבה והצורך בהגדלת הסמכויות המוקנות לאיגוד.
"אל מול מפעלים שפעמים רבות מנסים בניגוד לחובתם ולהוראות החוק, למנוע פיזית גישה למתקנים שלהם, אנו פועלים כל העת בכדי לבצע בדיקות פתע, מטמיעים מערכות ניטור חדשניות ומנגישים לציבור בזמן אמת את מלוא המידע בדבר נתוני פליטה הנמדדים בארובות המפעלים ומצב איכות האוויר לפי תחנות הניטור של האיגוד.
"המבקר אף מצלצל בכל פעמוני האזהרה בדבר ההיערכות הלקויה של משרדי הממשלה השונים ליישום מהיר של החלטת הממשלה לפינוי התעשיות הפטרוכימיות ממפרץ חיפה וראוי שהביקורת הזו תופנם ותיושם במהירות. בשעה שבז"ן עושה כל שביכולתה כדי למשוך את הזמן ולקבוע עובדות בשטח, על המדינה לעצור כל תוכנית חדשה במתחם ולהבהיר לבז"ן שבמקום לנסות ולהביא לשינוי ההחלטה או לדחייתה, עליהם להתחיל ולהיערך להקמתן של התשתיות החלופיות, בהתאם להמלצת מבקר המדינה".
אביהו האן, יו"ר איגוד ערים הנכנס להגנת הסביבה: "דו"ח מבקר המדינה חמור בכל קנה מידה. הדוח מציג את הכשלים של הרגולטורים השונים- הן משרד הגנת הסביבה, והן את חוסר השיניים של איגוד ערים להגנת הסביבה.
"הדו"ח מציג מציאות שערורייתית במפרץ, ריבוי של חריגות ופליטותש זיהום האוויר מהמפעלים במפרץ. ברור שכשלים אלה מביאים לעודף תחלואה ומוות לתושבי חיפה.
"החמור מכל שמשרד הגנת הסביבה הסיר את ידיו משמירה על הסביבה ועל בריאות תושבי חיפה, נכנס לתרדמת בשנים האחרונות, ולא מייצר אכיפה עוצמתית מול המפעלים והתוצאה שהמפעלים המזהמים. המפעלים המזהמים עושים כל שעולה על דעתם וממקסמים את הרווחים שלהם על חשבון בריאות התושבים.
"אני והירוקים של חיפה טענו בכל מקום, וגם טענתי בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, כי צריך לתקצב את יישום החלטה 1231 לפינוי מפרץ חיפה. עד כה, יש התעלמות מוחלטת של משרדי הממשלה, שהורידו את תקצוב ההחלטה מסדר היום. לא מפתיע אותי שיו"ר בז"ן חוזר לנקודת המוצא שאין לפנות את בז"ן כאילו החלטת הממשלה לא קיימת והרצון של תושבי חיפה לפינו בז"ן לא קיימת.
"כיו"ר איגוד ערים הנכנס ומחזיק תיק איכות הסביבה בחיפה אפעל בשיתוף פעולה עם ראש העיר יונה יהב לשנות מציאות זו. אשנה את איגוד ערים, ואהפוך אותו לאיגוד אגרסיבי, שפועל לאכיפה עצמתית כנגד חריגות בפליטות המפעלים. המפעלים יילמדו כי לא משתלם להם לזהם את האוויר בחיפה. האיגוד תחתיי יפעל נגד ניסיונות ההאטה בפינוי המפעלים".
אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה: "הדוחות של מבקר המדינה מחזקים את המאבקים שאנחנו מובילים במשך שנים. במפרץ חיפה, המדינה חייבת לקבוע תאריך יעד סופי לפינוי המפעלים המזהמים ולעגן זאת בהחלטת ממשלה, בתקציבים ובלוח זמנים נוקשה. בהיערכות למשבר האקלים, אנו רואים שהמדינה לא רק שמציבה יעדים מביכים, אלא הולכת ומתרחקת מהם ומהנעשה בעולם המערבי. זו בדיוק הסיבה שהגשנו את העתירה ההיסטורית נגד המדינה בדרישה להפחית את פליטות גזי החממה בהתאם לקונצנזוס המדעי ולנעשה במדינות המפותחות. אם המדינה תמשיך להפקיר אותנו – אנחנו ניפגש בבית המשפט".
התארגנות מנקים את מפרץ חיפה: "שמחים וגאים על שינוי המגמות המהותי שהצלחנו לחולל בתכנון עתידו של מפרץ חיפה הכולל את סגירת התעשייה הפטרוכימית המזהמת בליבו ובהערכות משק האנרגיה לכך, אך מודאגים מאוד מהממצאים המאשררים את חששותינו לאורך השנים ומצביעים על אכיפה רגולטורית חלשה וחסרה גם כעת, בתקופת הביניים עד ליישום התכנון החדש. אנו קוראים למשרד להגנת הסביבה להתעורר ולהגביר אכיפתו במפרץ חיפה שעודנו אחד ממוקדי הזיהום והתחלואה הגדולים ביותר במדינה."
