לבית המשפט המחוזי חיפה הוגשה בקשה על ידי נאמן לביטול צו הפטר שניתן לחייב עוד בשנת 2016. הנאמן טען בבקשתו כי החייב הסתיר מידע הקשור לזכויות הקיימות לו בעזבון אביו המנוח. לשיטת הנאמן, יש לבטל את צו ההפטר, ולממש את דירת המגורים שהוריש האב למשפחה, ולקבל את חלקו של החייב בדירה.
הנאמן הציע חלופה נוספת, לפיה החייב ישלם את כל 100% מתביעות החוב שאושרו באותה עת, ולמעשה יצטרף להוסיף סכום בי מבוטל, כאמור שנים לאחר שהושג הסכם עם החייב.
במסגרת כתבי הטענות שהוגשו והדיון שהתקיים בבית המשפט, החייב טען באמצעות בא כוחו, עו"ד אביעד גלס כי בהתאם להלכות הפסוקות שעוסקות בהפעלת סעיף 181 לפקודה, אשר מקנה לבית המשפט את הסמכות לחזור ולעיין בכל צו שניתן מכוח הליכי פשיטת רגל, נדרשים "טעמים מיוחדים" והדבר ייעשה רק במשורה ומחמת שינוי נסיבות, כאשר הייתה מניעה אובייקטיבית להעלות את הטענות באותו מועד רלוונטי שהתקיים דיון ענייני.
עוד טען עו"ד אביעד גלס, כי משיקולים של עקרונות יסוד שנוגעים לסופיות הדיון ודוקטרינות משפטיות שתכליתן להבטיח ניהול יעיל של הליכים וחיסכון בזמן שיפוטי, כמו גם בשל קיום מחדלים בניהול ההליך –לא ניתן לקבוע כי הונחה תשתית ראייתית, לפיה החייב הסתיר מידע, ולכן העלאת טענות בשלב כה מאוחר של ההליך, ולאחר שכבר ניתן צו הפטר חלוט בשנת 2016 כאמור, לא מאפשרות עיון מחדש בהחלטה שיפוטית, גם אם הטענות הללו היו מתבררות כנכונות.
בסופו של יום, ולנוכח שיקולי מדיניות משפטית ראויה ונסיבות אישיות של החייב, גובשה פשרה הוגנת, כך שדירת המגורים של החייב לא תמומש והוא ישלם סך כספי שהולם את יכולותיו הכלכליות על פני תקופה של שנה ובכך יזכה לשיקום כלכלי.
קראו גם: >>
