התוכנית הגדולה והחשובה יותר ביותר במטרופולין חיפה בשנים הבאות היא ללא ספק תוכנית שיקום מפרץ חיפה, פינוי המפעלים המזהמים ובניית 100 אלף דירות חדשות. בכיר בחברת תש"א מתריע כי התוכנית בהו הושקעו מאמצים כה רבים, עלולה להתעכב.
עניין סגירת בתי הזיקוק בחיפה (בזן) עמד במרכזו של פאנל שנערך (שני) בכנס האנרגיה והתשתיות ה-21 בכפר המכביה. בפאנל דנו גורמי מקצוע באתגרים ובתהליכים הדרושים למימוש ההחלטה על סגירת המתקנים הפטרוכימיים.
רן צבר, סמנכ"ל תפעול בתשתיות אנרגיה (תש"א), החברה הממשלתית שאחראית לחוות המכלים בקרית חיים חיפה, הצביע על הצורך בהשקעות תשתיתיות משמעותיות כתנאי לסגירת בז"ן.
"אנחנו מתחילים לפעול להקמת נמל דלק חדש שייתן מענה ליבוא דלקים לכמות שתספק את כל הצפון ומעבר לכך," אמר צבר. לדבריו, "נמל הדלק הנוכחי נבנה עוד בימי הבריטים, והקמת חווה גדולה לקליטת ואחסון דלקים היא חלק מרכזי בתהליך. עם זאת, הדברים מתקדמים לאט מדי בשל רגולציה ומחסומים שמעכבים את היישום."
צבר הדגיש את הצורך בחוות מכלים חדשה בקיבולת של 550 אלף קוב: "עד שלא תיבנה חווה כזו, לא ניתן לסגור את בז"ן. כל חלופה אחרת תהיה גרועה, כי פתרון ביניים עלול להפוך לקבוע".
לדבריו, "כמו שזה נראה כרגע, מדובר בתהליכים שייקחו עוד לא מעט שנים. סגירת בז"ן? לא משהו ריאלי בשנים הקרובות".
קראו עוד:
רז פרוגל, רפרנט אנרגיה באגף התקציבים במשרד האוצר, התייחס למדיניות הממשלה בנושא סגירת בז"ן וציין את האתגרים בפיתוח חלופות מתאימות.
"הממשלה החליטה לסגור את בז"ן, ואנחנו פועלים לקיומה. כדי לעשות זאת, יש לעמוד בתנאים של ביטחון אנרגטי, יצירת מקומות נוספים לייבוא תזקיקים וגפ"מ, ואחסון ברמה משמעותית," אמר פרוגל.
פרוגל הדגיש את החשיבות בשמירה על שוק דלק תחרותי: "בתי הזיקוק משמשים כיום מקור משמעותי לתזקיקים עבור החברות הקטנות. המעבר לשוק מבוסס ייבוא עלול לפגוע ביכולת שלהן לפעול, ואנחנו פועלים להבטיח שהתחליף של בז"ן יאפשר המשך תחרות ומניעת עליית מחירים."
