המשרד להגנת הסביבה פרסם מחקר חדש בו נעשה לראשונה שימוש בניטור ביולוגי שמצא קשר בין חלקיקים ננומטרים הנובעים מזיהום לתחלואה במפרץ חיפה.
באיגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה התייחסו למחקר והציעו שבמקום מחקרים, יש לעבור לקידום מהיר של התוכנית לסגירת המפעלים וניקוי המפרץ ממזהמים.
מנכ"לית האיגוד ד"ר ליהי שחר ברמן: "אין צורך בעוד מחקרים. בראשית הדרך יצא לדרכו מחקר אפידמיולוגי מקיף שבא לבדוק את הקשר בין הזיהום בין לתחלואה במפרץ חיפה. לאחר שהתקבלו תוצאות ראשוניות של המחקר הוא נגנז, ובמקומו הוציאו המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות קולות קוראים למחקרים בנושאי זיהום ותחלואה. קבוצות מחקר שונות זכו במכרזים והחלו לבצע מחקרים, כשכל מחקר עוסק בחלק אחר של הקשר בין זיהום ותחלואה".
קראו עוד:
למעשה, מסבירה ד"ר שחר ברמן, במקום לערוך מחקר גדול, מקיף ומסודר שיקבע אחת ולתמיד מה הקשר בין הזיהום התעשייתי במפרץ חיפה לבין תחלואת הסרטן העודפת שכבר נמצאה באזור, עצרו את המחקר המקיף וחילקו אותו למחקרים קטנים וספציפיים.
"כל חוקר חקר בהתאם למומחיות של המעבדה שלו, ולא תמיד היתה זיקה ברורה לשאלת המחקר המקורית", מסבירה ד"ר שחר ברמן, "כך, לדוגמא, התפרסם מחקר על קשר בין 4 מתכות לממצאים בהריון נשים וכן מחקרים נוספים, אבל לא ראינו עדיין מחקר אפידמיולוגי מלא".
"גם המחקר הנוכחי, בו נעשה ניטור ביולוגי של נוזלי גוף, הוא עוד מחקר שנבדק על קבוצה קטנה ומצא פעם נוספת קשר בין זיהום ותחלואה. זו חתיכת פאזל נוספת כאשר אנו כבר יודעים מה התמונה הגדולה שתתקבל", מסבירה ד"ר שחר ברמן, "ניתן לקרוא בדוחות של רשם הסרטן הלאומי ובמכתבו של פרופ' גרוטו משנת 2015 על הקשר בין הזיהום מהתעשייה הפטרוכימית לעודף התחלואה הברור במפרץ חיפה, ולכן ברור לכולנו שהפתרון הוא לסגור את התעשייה הזו בהקדם".
למרות המסקנה וההצהרות של הממשלה על תוכניות לסגירת מפעלים, באיגוד ערים מפרץ חיפה לא משוכנעים שאפשר לשקוט על השמרים. "למרות כל מה שאנו יודעים, גם היום בזן ממשיכים לנסות לקבל היתרים נוספים למתקני ייצור. זה אומר דרשני", אומרת מנכ"לית האיגוד, "זה אומר שהאיגוד, ראשי רשויות והציבור צריכים כל הזמן לשים על השולחן את הסכנות מהתעשייה הפטרוכימית – ביטחוניות בריאותיות ואחרות – ולדרוש ממקבלי ההחלטות רצינות בכוונתם לסגור את המפעלים המזהמים. שוב עולה השאלה האם כל הממשלה מגויסת למטרה הזו? אין לי תשובה לזה".
"יש לנו קולגות במשרד האוצר, הכלכלה, המועצה הלאומית לכלכלה, ובמשרדים האחרים, ואנו רואים התקדמות של התכנון ומכרזים להיערכות משק האנרגיה, אבל זה לא בבהילות הנדרשת. מעבר לזה, מבחינת בז"ן והתוכניות שלהם - עסקים כרגיל."
ד"ר שחר ברמן מסכימה כי המדינה שינתה כיוון בכל הנוגע למפרץ חיפה בהשוואה למצב לפני עשרות שנים, אבל כדי להוביל לשינוי יש עוד הרבה עבודה.
"בהיבט החיובי, אנו רואים כי התוכנית של התעשייה הפטרוכימית ובראשן בזן להקים עוד מתקני ייצור, לרבות פצחן קטליטי, ספליטר ומתקנים אחרים, לא יצאו אל הפועל וזאת למרות תוכניות שאושרו בעבר. כלומר יש שינוי במגמה ואין אישורים אוטומטיים לטובת התעשייה. אבל גם היום אני יושבת בוועדות התכנון ורואה שממשיכים לתת אישורים למתקנים מבלי להתייחס ברצינות הנדרשת לממצאים שאנו מציגים כפגיעה בסביבה ובבריאות. ולכן לא צריך עוד מחקר אלא סגירה מהירה של מפעלים מזהמים ושיקום המפרץ".
אביהו האן, יו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה, סגן ומ"מ ראש העיר חיפה: "אין צורך בעוד מתודולוגיות מחקר, כדי להבין את הסכנות הבריאותיות והביטחוניות הנשקפות מהישארותה של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה.
"כל המחקרים וכל שיטות הניטור והמדידה, מובילים כולם למסקנה האחת - התעשייה הפטרוכימית במפרץ פוגעת בבריאותם ובביטחונם של תושבי האזור. נוכח זאת, אנו דורשים לקדם במהרה את סגירת התעשייה הפטרוכימית, בהתאם לעקרונות החלטת הממשלה 1231 ותמ"א 75. מהלך חיוני, גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה ביטחונית".
