ב-2 בנובמבר יתקיים כמדי שנה מרתון ניו יורק היוקרתי ואחד הגדולים בעולם. בין 50 אלף הרצים והרצות במרתון, תרוץ גם שמרית טל גורטלר מחיפה, שעבורה יהיה זה המרתון השישי בחייה.
ריצת מרתון של 42.2 קילומטרים היא קשה ומצריכה אימונים, סיבולת ומשמעת עצמית גבוהה. השתתפותה של שמרית במרתון אינה מובנת מאליה, לנוכח סיפור חיים מעורר השראה. "רוב חיי אפשר לומר שהייתי אדם משעמם ולא מעניין", מספרת שמרית, "משכנתא, עבדתי שנים בבתי זיקוק במחלקת סחר, רצתי קצת להנאתי. בעל ושלוש בנות. אדם בריא בלי שום מחלות רקע".
קראו עוד:
'זכיתי בלוטו'
ואז בגיל 44, ביום בהיר בחודש יולי שנת 2020, החיים השתנו. "זו הייתה תקופת הקורונה ועבדתי מהבית על המחשב. באתי לקום מהשולחן ולא הצלחתי. חשבתי שנרדמה לי הרגל. פתאום שמתי לב שכל צד ימין שלי משהו ולא מתפקד. הייתי בהכחשה ולא חשבתי שבגיל שלי מדובר באירוע מוחי, אבל הבנתי שמשהו לא טוב קורה".
שמרית הזמינה אמבולנס לרמב"ם. "בהתחלה לא הבינו למה הגעתי למחלקה נוירולוגית. אחרי בדיקת CT אובחן דימום במוח. הסבירו לי שמדובר בקברנומה, גידול שיש להרבה מאד אנשים. אך בעוד שבדרך כלל מדובר בגידול שפיר במוח שלא מפריע, אצלי באופן נדיר הגידול הזה התפרץ ודימם. רק אני זכיתי בלוטו", (צוחקת).
הרופאים נתנו לדימום להיספג בטרם בוצע הניתוח להסרת הגידול. "בזמן הזה שממתינים לניתוח, החלו לחזור אליי היכולות שאיבדתי בגלל השיתוק והדימום. התחלתי לחשוב מחדש על החיים. בגלל שהייתי הרבה בבדיקות וטיפולים הבנתי שהצוותים הרפואיים רואים אותי, עושים עבודה מדהימה ומלווים אנשים ברגעי קיצון בחייהם, טובים ורעים. ושם אני רוצה להיות".
לעשות אור מברקים
שמרית החליטה שהיא רוצה להיות אחות, נרשמה והחלה ללמוד את המקצוע באוניברסיטת חיפה במסלול בן שנתיים וחצי. "התחלתי ללמוד ומאד נהניתי. בשנה הראשונה ביצעתי בדיקה סטנדרטית לגילוי סרטן השד. בינגו. נשמטה לי הקרקע מתחת לרגליים. זה לא היה קשור בשום צורה לאירוע המוחי והגידול שהוציאו לי. מה הסיכוי? הברק היכה בי בפעם השנייה".
שמרית עברה מהר מאד את שלב 'למה אני?', הפשילה שרוולים והציבה יעד חדש. "קודם כל זה המקום להדגיש את חשיבות הגילוי המוקדם והעובדה שאיבחנו לי את הסרטן בשלב הזה איפשרה את הטיפול היעיל בו וכמובן שקיבלתי את כל 'החבילה'. אבחנה בינואר 2022, טיפולים בפברואר, כימותרפיה במאי. ניתוח והקרנות באוגוסט. שיצאתי מאונקולוגיה ,שמתי לי מטרה להשלים את הלימודים, זה מיקד אותי ועזר לי להתמודד".
רוצי שמרית רוצי
מעבר ללימודים היא הציבה לעצמה יעד שאפתני במיוחד. "את האמת שהיה זה בעלי שבפגישה עם האונקולוגית שאל מתי אני יכולה לחזור לרוץ. הוא הבין את שגעון הריצה עוד לפני שאני חשבתי אליו. באופן מפתיע האונקולוגית אמרה שאין בעיה וזה נתן לי דחיפה קדימה. היה לי כרטיס למרתון ברלין שקניתי מזמן ועכשיו שהיה לי יעד, זה אפשר לי לצאת כל בוקר מהמיטה ולהתאמן. לא ריחמתי על עצמי. קמתי ב-3-4 בבוקר. אם לא רצתי אז הלכתי את הדרך. אמרתי לעצמי, אני מגיעה לברלין גם בזחילה".
האימונים היו קשים אבל שמרית הגיעה למרתון ברלין ועמדה ביעד שהציבה לעצמה. "רצתי לאט אבל סיימתי במינימום ההכרחי. עשיתי מה שהגוף אפשר לי והעיקר להגיע לקו הסיום. הבעיה הכי גדולה הייתה להשיב לנציגת הביטוח הרפואי לפני הנסיעה, האם יש לי מחלות קודמות".
עד היום השתתפה שמרית בחמישה מרתונים. "בפעם הראשונה רצתי באופן לא רשמי בחיפה ואחריו מרתון ירושלים, ברלין, תל אביב, שיקגו וטוקיו. אני בדרך לניו יורק ואחריהם מתכננת לרוץ בלונדון ובוסטון. יש אנשים המשתתפים בשישה מרתונים ומקבלים את 'מדליית ששת הכוכבים' שאליה אני מכוונת. פחות מעניינת אותי התוצאה אלא להשלים את הריצה. אני רצה היום 5.5 שעות מרתון, והאתגר הוא שילוב אימונים לצד עבודה במשמרות".
רצה עם הלב
עוד ניצחון קטן בניגוד למרתונים קודמים, שמרית תרוץ הפעם כחלק מקבוצה. "אני רצה בניו יורק עם קבוצת שלוה, עמותה הפועלת למען ילדים עם מוגבלויות ומשפחותיהם. פגשתי בקבוצה אנשים מדהימים שעברו דברים בחיים ורצים למען מטרה טובה. זו חוויה רוחנית עצומה".
בעקבות התובנה על שינוי המקצוע, לפני שנה ושלושה חודשים היא החלה לעבוד כאחות במחלקת יולדות בבית החולים בני ציון. "זו עבודה לא פשוטה אבל אני מצליחה לסייע לאנשים", היא מספרת, "התובנה האישית שלי לכל מי שניצב בפני אתגר, מכשול או בעיה, שהחיים הם כמו מרתון. לא לחשוב שיש לפנינו ריצה של 42 ק"מ, אלא להגיע כל פעם לתחנות קטנות בדרך. להשיג עוד ניצחון קטן ועוד אחד בדרך ליעד הגדול. לסמן וי על כל בדיקה, אבחנה, טיפול, ולהתקדם לאט אבל בטוח עד לקו הסיום. החיים לא נותנים לנו סתם אתגרים".
