רקטור האוניברסיטה פרופ' גור אל רואי אומר בראיון ל"מיינט חיפה" כי האוניברסיטה חידדה את ייעודה, והיא הולכת להתמקד בשנים הבאות בנושא קיימות חברתית וחברה.
2 צפייה בגלריה
מכללת ויצו
מכללת ויצו
מכללת ויצו
(צילום: ויצו)
מה עומד מאחורי חזון הקמפוס ירוק?
"אחרי שנכנסתי לתפקידי כרקטור לפני פחות משנתיים ביקשתי להיפגש ולשמוע 350 אנשי סגל. אז שמעתי לראשונה משני חוקרים על נושא הקיימות ופיתוח בר קיימא. מיד הכל הסתדר לי בראש והבנתי למה אנחנו כל כך שונים מהטכניון ותל אביב ומדוע זה טוב".
מה הבנת?
"הבנתי שסיפור הקיימות תפור עלינו ו-5,000 המחקרים בתחום זה שפרסמו חוקרינו יעידו על כך. ישבנו וכתבנו חזון אקדמי שנכתב מלמטה למעלה על ידי החוקרים שלנו. זה אומר שבמשך שנים חקרנו נושאים שהאו"ם הגדיר בשנת 2015 ב-17 עקרונות ויעדים, שאם נפעל על פיהם נשאיר עולם טוב יותר לילדינו. הגדרנו את האוניברסיטה בשש מילים – הר, עיר, ים, סביבה, חברה ואדם. אחרי הרבה שנים הצלחנו להגדיר את עצמנו טוב יותר, מי אנחנו ומה אנחנו. אנחנו לא הטכניון ואין לנו לימודי הנדסה ולא יהיו. אנו עוסקים בקיימות וחברה, והחוקרים שלנו מובילים במחקרים ופרסומים בתחומים הללו".
לפי מדד שנחאי אתם לא מוגדרים כמובילים.
"מדד שנחאי נותן ניקוד גבוה ללימודי הנדסה ומדעים מדוייקים, וגם המדינה תיקצבה היום יותר אוניברסיטאות שמלמדות הנדסה. אך יש מדד אחרים שהחלו למדוד ערכים אחרים בהם אנו מצטיינים, לפיהם אנו הטובים בעולם בסוציולוגיה, הכי טובים בארץ. במדעי החברה, הפקולטה לחינוך במקום הראשון, כך גם בלימודי רווחה ובריאות, במדעי הרוח במקום השלישי, אנו במקום הראשון בארץ בקיימות. לצערי התקציבים הלכו עד היום רק למי שיש מדעים מדוייקים. אך זה משתנה".

שביל הים

איך בדיוק?
"גם בוועדה לתקצוב ולתכנון של המועצה להשכלה גבוה (ות"ת) וגם באיחוד האירופי החלו לתעדף את נושא הקיימות, ויש לכך השלכות כספיות. בות"ת פרסמו קול קורא לשורת מחקרים שנמצאים בתחומים בהם אנו מצטיינים. באיחוד האירופי זכינו רק השנה בשלושה מענקים בסך כולל של 3 מיליון יורו וזאת בזכות 3 חוקרים שלנו".
2 צפייה בגלריה
פרופ' גור אלרואי
פרופ' גור אלרואי
פרופ' גור אלרואי
(צילום: אוניברסיטה)
קראו גם >>>
מהם המחקרים הבולטים שלכם?
"למשל נושא הבינה המלאכותית שנחקר בטכניון, בעוד שהחוקרים שלנו חוקרים את ההיבטים האתיים והחברתיים בשימוש בטכנולוגיה הזו. יש לנו מחקר עם הרווארד ו-MIT שמטרתו לפענח את שפת הלוויתנים ולברר אם לחיות יש שפה. במקביל אנו ממשיכים לפתח את החקלאות הימית ובלו טק כי ברור לנו כי המזון העיקרי של כולנו יגיע בשנים הבאות מהים. אנו הראשונים והיחידים שעוסקים בזה בישראל".
מה לגבי חיפה והאזור?
"ברגע שהגדרנו את מי אנחנו ומה הכיוון, תהיה לנו אמירה על זיהום במפרץ חיפה. אנו חנכנו את "שביל הים" כמו "שביל ישראל" במתחיל בראש הנקרה ועובר בחיפה דרך חופי הים. אנו חוקרים את השפעת האסדות בכלל ועל הכרישים בפרט. בהיבטים החברתיים אנו עוסקים בנושא אי השיוויון, נקים מעבדה עבור הלמ"ס ונספק נתונים בנושא. כך גם קיימנו כנס בתחום הפשע בחברה הערבית, והחיים בערים מעורבות".
כיצד ישולב החזון שלכם בחיפה?
"הגשנו תוכנית רב שנתית לפיה בתוך 3 שנים הקמפוס שלנו בעיר התחתית יהפוך לקמפוס השני של האוניברסיטה. הבנו כי ניתן יהיה להביא לעיר התחתית בקלות רבה יותר סטודנטים שיגיעו מהדרום ברכבות. משנת הלימודים הבאה יחלו ללמוד בעיר התחתית 1,000 תלמידים במדעי המחשב ומערכות המידע".
היכן עומד האיחוד עם ויצו?
"ויצו תהפוך לפקולטה באוניברסיטה לאומנות ועיצוב. אנו קרובים מתמיד לסיכום סופי ולפני מספר ימים קיבלנו את ערבויות מות"ת למיזוג. אנו הולכים להקים כאן את 'בצלאל' החיפאית. מ-1 באוקטובר הקרוב כבר נראה את השינוי בעיר ובאוניברסיטה".