ביום שלישי הגיעו לפתח מנהרות הכרמל מספר רכבי טיאטוא של העירייה והחלו בנסיעה איטית במטרה לחסום את התנועה זו הייתה יריית הפתיחה במאבק של יונה יהב לביטול אגרת הנסיעה במנהרות.
מאז חסמה העירייה פעמיים נוספות את המנהרות באותה השיטה. ברגע אחד, עורק התנועה המרכזי של העיר חיפה נעצר, ומכונת הכסף של זכיין המנהרות חוותה טלטלה קלה.
את מבצעי החסימה הוביל בשטח מנכ"ל העירייה גדי מרגלית שנשמע נחוש לסיים את המאבק רק בניצחון המוחלט. "המחאה לא תיפסק עד לביטול אגרות הנסיעה במנהרות והיא תימשך ותתחדש במגוון דרכים נוספות. מדובר באגרה אשר מפלה את תושבי חיפה ביחס לערים אחרות ופוגעת בתכליות שלשמן הוקמו: הקטנת עומסי התנועה והמזהמים הנפלטים לאוויר בעיר. על כן נמשיך להיאבק על ביטולן בכל האמצעים העומדים לרשותנו".
קראו עוד:
יונה יהב אמר ל"מיינט חיפה": "הצעד הראשון במאבק הוא רכבי עירייה שנסעו באיטיות של קילומטר לדקה במנהרות. אנו רוצים את ביטול אגרת הנסיעה שרק מתייקרת כל כמה חודשים בצורה שלא ניתן לקבל. בירושלים ובתל אביב נוהגים נוסעים בחינם במנהרות, ואצלנו תושבי חיפה והצפון צריכים לשלם על נסיעה? לא נוכל לקבל את זה".
יהב אומר שהמאבק הוא נגד הממשלה, משרד התחבורה ומשרד האוצר. ההסכם עליו חתם זכיין המנהרות עם המדינה מאפשר לו להעלות מחירים, ועל כן יהב מצפה מהמדינה לרכוש את המנהרות ולסיים את תקופת הזיכיון.
"בממשלה לא סופרים את חיפה", אומר יהב, "נפגשתי עם שרת התחבורה מירי רגב בחיפה והיא אמרה שאנחנו צודקים והפנתה אותנו למשרד האוצר. באוצר "שכחו" להעביר את הנושא לוועדת הכספים והנושא לא מתקדם. תושבי חיפה סיימו להמתין ורוצים נסיעה חינם וזה מה שיקרה. נקודה".
"מאבק צודק"
הציבור בחיפה תומך במאבק לביטל אגרת הנסיעה במנהרות. תושבי העיר מתקשים להבין מדוע עליהם לשלם על שימוש בעורק תחבורה מרכזי בלב העיר שלהם.
תעריפי המנהרות התייקרו מאז 2018 ועד2025 בלא פחות מ-164%. מ-6.95 שקלים למקטע 1 ל-11.23 שקלים למקטע. למנהרות שני מקטעים, מעבר לכיוון אחד עולה 22.26 שקלים. הלוך ושוב - 44.92 שקלים.
"כאילו תעריפי הארנונה הגבוהים לא מספיקים, סוחטים אותנו לשלם על נסיעה ברכב של 10 דקות", אומר נהג בחיפה, "אני נוסע לעבודה הלוך וחזור זה 50 שקל. המדינה השתגעה? העובדה שכל כמה חודשים המנהרות מעלות את התעריפים הפכה אותם לאחד הפרויקטים שהחיפאים הכי שונאים. אנו נוסעים בהם כי אין ברירה. אנחנו קהל שבוי".
נראה כי עיריית חיפה לא 'משתגעת' לגמרי וסוגרת נתיב אחד בכל פעם. הנהגים שנאלצו להמתין ונתקעו בכניסה למנהרות דווקא תמכו במאבק. לא בטוח שבעתיד אותה סבלנות תימשך.
"המחירים עלו בצורה מטורפת וקורעים אותנו בכל פעם שעוברים במנהרות", אמרה נהגת. "המאבק צודק וחייבים להספיק עם התשלום שיצא משליטה. קטע כל כך קצר עולה כמו חלק גדול בכביש 6. עושקים אותנו. אם רוצים לסייע לנהגים ואם רוצים שנבלה פחות בפקקים, תורידו תעריפים. איפה משרד התחבורה?".
נהגים ציינו כי הם מקווים כי יהב ועיריית חיפה יובילו מאבק אמיתי לביטול האגרה ולא יעשו 'כאילו'. המאבק מקבל תמיכה גם מחברי האופוזיציה של יהב. עו"ד יעקב בורובסקי, שקורא להחריף את הצעדים.
בורובסקי: "בירושלים אתה נוסע במנהרה ואף אחד לא חולם לקחת לך כסף. מי מממן את זה? כל עם ישראל. רק בחיפה מבקשים לקחת כסף מתושבים. יש לסגור כבישים, לשים שלטי אין כניסה גם ברחוב העצמאות ושדרות ההגנה שיהפכו לחד סיטריים. ליהב יש סמכויות והוא יכול לפעול בשכל ובכוח להצלחת המאבק, אחרת לא יספרו אותו. סמוטריץ', רגב ויו"ר ועדת הכספים גפני לא יתנו לא שקל. זה הזמן לאחד כוחות וגם להשלים עם מיכי אלפר כדי שיסייע עם גפני".
המאבק על המנהרות מחדש את מלחמות עיריית חיפה מול משרדי הממשלה, מלחמות הזכורות מתקופתה של עינת קליש. "בפעם האחרונה שראש עיר בחיפה איים על הממשלה זה נגמר בייבוש חברת יפה נוף, העברת תקציבים וסמכויות לחברות מתל אביב, וביטול פרויקטים כדוגמת המטרונית בכרמל", אמר גורם ממשלתי.
המדינה והזכיין
בעוד שהציבור תומך במאבק לביטול תעריפי הנסיעה, נציג הממשלה בפרויקט מראשיתו, עופר דפני, מביע ספק בהצלחתו. "אם יהב מבקש להתכתש עם הממשלה כמו קליש, אז המאבק הוא רעיון טוב. יהב מסרב לקלוט שיש לזכיין הסכם עם המדינה, ובו מפורטים גם התעריפים. בוא נעשה חשבון פשוט. במנהרות עוברות מידי יום 40-50 אלף מכוניות. 23 שקל למקטע אחד. זה אומר כ-30 מיליון שקלים בחודש ו-400 מיליון שקל בשנה. יהב חושב שהוא יקבל מהמדינה כספים כאלו, בתקופה של אחרי המלחמה?".
דפני, שבשל מחלה אינו בתפקיד מספר שנים, מציע להסתכל על מנהרות הכרמל אחרת. "תעריפי הנסיעה התייקרו אך הם מורידים מכבישי חיפה עשרות אלפי רכבים ביום. מי שיכול לשלם יעבור במנהרות והתנועה בחיפה תהיה עמוסה פחות. גם כביש 6 הוא בתשלום. קשה להאמין שיהב יסגור את המנהרות כי 50 אלף רכבים נוספים יציפו את כבישי חיפה מידי יום".
גורם ממשלתי דווקא תומך במאבק. "המדינה מקבלת מידי שנה כסף מהזכיין. תנאי הזיכיון, כולל התעריפים נקבעו לפני עשרות שנים בהנחות מסוימות בנוגע להיקף הרכבים שעוברים. המדינה יכולה לבחון מחדש את ההסכם. הזכיין לפעמים לא רוצה להעלות מחירים אבל המדינה מתעקשת לקחת את המגיע לה. אפשר לשנות את ההסכם. השאלה כמה מוכנים לזה בממשלה".
זכיין מנהרות הכרמל בחר שלא להגיב.