ביום חמישי תתקיים עצרת חיל התותחנים בסימן 50 שנה למלחמת ההתשה. האירוע יתקיים באמפי קיסריה בהשתתפות משפחות שכולות, לוחמים ומפקדים בעבר ובהווה, וביוזמת עמותת יד התותחנים.
2 צפייה בגלריה
ברוץ זלץ. בימין במלחמת ההתשה.
ברוץ זלץ. בימין במלחמת ההתשה.
ברוץ זלץ. בימין במלחמת ההתשה.
(צילומים: ארכיון צה"ל, אלעד גרשגורן)
במלחמת ההתשה נהרגו בשלוש שנות לחימה, רק בחזית הדרום, קרוב ל-400 חיילים, מהם 47 חללי חיל התותחנים.
בעצרת ישתתפו גם חיילים מעוטרים, ביניהם יו"ר ההסתדרות לשעבר במחוז, ברוך זלץ.
זלץ, שנולד וגדל בשכונת חליסה, משחזר את רגעי הפציעה, והחילוץ, פעולה בגינה זכה לאות המופת.
זלץ: "לפני המלחמה שהייתי בקורס קצינים, אני וחבריי חשבנו שפספסנו את המלחמה, והיינו ששים אליי קרב. חשבנו שהארץ תשקוט 40 שנה. מה ידענו. שירתתי בתותחנים במוצב טמפו שבצפון תעלת סואץ. היינו על קו המים. מולנו היו ערי פורד סעיד ופורט פואד שהפכו לערי רפאים מיד שהחלו ההפגזות. המלחמה החלה אחרי מלחמת ששת הימים, ובאוגוסט 1970 הוכרזה הפסקת אש אחרי שחיל האוויר שלנו הפציץ בעומק מצרים ואיים לפוצץ את סכר הסואן. אני נפצעתי חודש קודם לכן".
2 צפייה בגלריה
מוצבי תעלת סואץ במלחמת ההתשה
מוצבי תעלת סואץ במלחמת ההתשה
מוצבי תעלת סואץ במלחמת ההתשה
(משה מילנר לע"מ)
קראו גם: >>>
זלץ, קצין צעיר באותו זמן, מתאר את החיים במוצב טמפו: "הייתי 4 חודשים בקו. מילאתי תפקיד של קצין תצפית קדמי ומפקד חצי סוללת תותחים. במעוז טמפו הייתה קבוצת חיילים מחיל התותחנים שתפקידם להפעיל 2 מרגמות 60 מ"מ ועוד שני טנקים "סטלין" שהוסבו לתותח נייח. כמה ק"מ מערבה הייתה סוללת הגדוד שלי שמטרתי לטווח את הירי שלה".
"החיים במוצב היו 95% בתוך הבונקר. שמענו את הפגזים. 2000-3000 פגזים התנפצו עלינו ביום. המצרים היו עושים עלינו ימי אש. בגלל זה היו כל כך הרבה הרוגים. האמנו שאנו מגינים על העורף. 'התעלה בוערת ותל אביב חוגגת'. הייתי בן 20 והרגשנו טוב בניגוד לתחושות של יום הכיפורים. הרגשנו שאנו במשימה לאומית. שהיינו במעוז פעלנו גם כאנשי חי"ר, שהיו עושים תצפיות ומארבים יזומים. ביולי 1970, באחת התצפיות שעשינו התבקשנו לשפץ גדרות מסביב למעוז שעפו מהפגזות. היו שם מוקשים "קופצים", שהתפזרו בעקבות ההפגזות, ולכן לא היה ברור היכן הם בדיוק. באחד הלילות ירדנו לתקן גדרות. אחד החברים מהשיריון, אסף עסיס, עלה על המוקש ונקטעה לו הרגל. רצתי לחלץ אותו ומשכתי אותו לכיוון הבונקר תאג"ד ואז גם אני עליתי על מוקש. איבדתי רגל במקום. ראיתי את הרגל עפה כמה מטרים ממני. הטיסו אותנו לתל השומר. באותו הרגע לא חשבתי, פשוט רצתי לחלץ חבר שנפצע. ירי נותבים מעל הראש ואני בלי רגל, וכל מה שאני חושב זה 'שאמא שלי לא תראה אותי עכשיו ככה'. ככה חונכנו".
זלץ קיבל את אות המופת עבור החילוץ תחת אש, ולאחר שהתעקש כי חברו יפונה לפניו לקבלת טיפול, תוך שהוא ממשיך לפקד על חייליו, מרגיע אותם ודואג לשלומם אל מול האוייב.
זלץ: "חיל התותחנים מקיים את עצרת ההצדעה ללוחמי ההתשה, אולי בפעם האחרונה כדי להביע כבוד והערכה ללוחמים שלרוב נשארים בצל ומלאכתם לא זוכה לתהילה או הערכה רבה".
פורסם לראשונה: 12:15, 26.10.21